היחסים בין נשים לאולימפיאדה היו במשך זמן רב מורכבים ואף עוינים. הספורטאיות, שהודרו מהתנועה האולימפית עם התחדשותה המודרנית בסוף המאה ה-19, נאבקו במשך עשורים כדי לזכות, צעד אחר צעד, במקומן הראוי בעולם הספורט בכלל ובתנועה האולימפית בפרט. מסע זה היה רצוף דעות קדומות ואיסורים, אך למרבה המזל לווה גם בהישגים פורצי דרך וראויים לציון.
התערוכה "הנשים של המשחקים" מספרת את סיפורה של ההתפתחות הזו, הן בהיבט הספורטיבי הן בהיבט החברתי, לא רק בעבר אלא גם בעת האחרונה, ומנסה להציג כמה שיותר נשים שהיה להן תפקיד מרכזי בשינוי זה או שהפכו לסמל שלו. החל ממנהיגות חלוצות כמו אליס מיליה, שיזמה את המשחקים העולמיים לנשים, שנערכו לראשונה בשנת 1922, ועד לספורטאיות מובילות מצרפת ומחוצה לה כמו כריסטין קרון, מארי-ז'וזה פרק, לור מנודו, ולאחרונה קלריס אגבניו וסימון ביילס - שכולן הצליחו, בקולן או בהישגיהן, לתפוס את המקום המגיע להן בספורט העולמי. לעיתים, הסיפורים האישיים מהווים ניצחון שחורג הרבה מעבר לעמידה על הפודיום או לזכייה במדליה.
החל מיום שישי, 26 ביולי, ועד יום ראשון, 11 באוגוסט, תארח פריז את אולימפיאדת הקיץ ה־30, ומיום רביעי, 28 באוגוסט, ועד יום ראשון, 8 בספטמבר, את משחקי הקיץ הפראלימפיים ה־17. זו תהיה גם הפעם הראשונה שבמשחקים האולימפיים צפוי להיות שוויון מספרי מלא בין גברים לנשים. אתם מוזמנים לחוות במו עיניכם את המסע המרתק והמפעים שעשו הספורטאיות במשך יותר מ־130 שנה. זהו סיפור של מהפך מרגש - מדחיקה לשוליים עד למאבק עיקש לשוויון מלא.
התערוכה המרתקת הזו היא פרי יוזמתו של המוזיאון הלאומי לספורט בצרפת, והיא מובאת בחסות המכון הצרפתי בתל־אביב, ומוצגת במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. התערוכה "Les Elles des Jeux" הנודדת תורגמה ל- 11 שפות ומוצגת במקביל ב 140 מדינות ברחבי העולם
הברון פייר דה קוברטן, למרות היותו איש חזון ומהפכן בתחומו, נשאר שבוי בתפיסות העולם של דורו ומעמדו. כשהגה את רעיון חידוש המשחקים האולימפיים, הוא לא הביא בחשבון את הנשים בכלל, והצהיר: "משחקים אולימפיים לנשים לא יהיו מעשיים, לא מעניינים מבחינה אסתטית ולא ראויים. בעיניי, הגיבור האולימפי האמיתי הוא גבר. המשחקים האולימפיים הם עניין לגברים בלבד, בשעה שתפקידן של הנשים הוא בעיקר להעניק את זרי הדפנה למנצחים." לא פלא שבמשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, שנערכו באתונה בשנת 1896, לא השתתפו ספורטאיות כלל.
תהיה זו לשון המעטה לתאר את דרכן של הנשים אל לב הזירה האולימפית במילה "ארוכה". יותר ממאה שנה חלפו מאז הצהרה זו. האולימפיאדה ה־30 והמשחקים הפראלימפיים ייפתחו בצרפת בקיץ זה עם הישג משמעותי לנשים: זו הפעם הראשונה שהשוויון המגדרי מובטח במשחקים. 10,500 ספורטאים מ־206 מדינות יתחרו ב־44 ענפי ספורט. חלקן היחסי של הנשים במשחקים מתקרב ל־50% בהתאם ליעד שהציב הוועד האולימפי. כיום, נשים יכולות להתחרות בכל ענפי הספורט, למעט היאבקות יוונית־רומית, קטגוריה אחת באגרוף ושני מכשירים בהתעמלות אומנותית. אחת משתי התחרויות בשחייה אומנותית נשארת שמורה לנשים בלבד. 40 נשים מכהנות כיום בתפקידי ניהול בוועד האולימפי הבינלאומי מתוך 103 חברים. בהתאחדויות האולימפיות, רק 5 נשים מכהנות בתפקידי נשיאות.
נותנות החסות לתערוכה מביאות את קולן של הספורטאיות הרבה מעבר לענף הספורט שלהן. מארי אמלי לה פור, נשיאת הוועד הפראלימפי והספורטיבי בצרפת, אומרת: "התערוכה מזכירה את המאבקים של החלוצים שהקימו את עולם הספורט לאנשים עם מוגבלויות. הדרך עוד ארוכה, אך חשוב לזכור את הרגעים המכריעים הללו שמעוררים בנו השראה."
קלריס אגבניו, אלופה אולימפית בג'ודו, מוסיפה: "קולן של נשים עדיין חלש מדי, והתגייסותי לסוגיות החברתיות שהתערוכה מציגה ידועה."
פרופ' רוני לידור, נשיא המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "זהו כבוד גדול לארח את התערוכה אצלנו. אני רואה חשיבות רבה בשילובן של נשים במשחקים האולימפיים וגאה שבוגרות של המרכז האקדמי וחברות סגל אקדמי בקמפוס וינגייט של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט הגיעו להישגים ספורטיביים במשחקים האולימפיים, בהן אסתר רוט-שחמרוב, הספורטאית הראשונה שהגיעה לגמר האולימפי, לינוי אשרם, סטודנטית להוראת החינוך הגופני ואלופה אולימפית בהתעמלות אומנותית, ד"ר לידיה חטואל, שהשתתפה בענף הסייף בשלושה משחקים אולימפיים, שלומית ניר תור, בוגרת המרכז האקדמי, שהשתתפה בשני משחקים אולימפיים בענף השחייה ועוד".