הצופה התמים שפתח את הטלוויזיה ב-8 ביולי 2014 - בין אם היה זה בברזיל, בגרמניה או אפילו כאן בישראל תוך כדי האזעקות (כן, גם אז) - עשוי היה לחשוד כי מדובר בכלל במסע לוויה מפואר ולא בחצי גמר גביע העולם בכדורגל. הבכי של שחקני נבחרת ברזיל ליווה את המונדיאל כבר מהשלבים הקודמים, עם החשש לבעוט פנדלים מול צ'ילה, האגרסיביות היתרה והכדורגל המבוהל. אבל הצעדה האיטית לעבר כר הדשא, הדמעות של דויד לואיז בהמנון והצגת החולצה של ניימאר הפצוע כאילו המשחק מוקדש לזכרו - כל אלה כבר הגדישו את הסאה.
אז מה שנראה כמו מסע לוויה ותווך לקהל ככזה, גם התברר לבסוף כטרגדיה הספורטיבית הכי גדולה שידעה ברזיל. חלום הזכייה השישית התנפץ כבר בפתיחת המשחק באצטדיון מינייראו בבלו הוריזונטה, והתוצאה תהדהד כנראה לנצח: 1:7 לזכות גרמניה והתבוסה הכי גדולה של ברזיל על אדמתה. "השפלת ההשפלות" - הגדירו היטב ב"גלובו", ועוד באותו ערב כבר קיבל חצי הגמר הזה את הכינוי "מינייראסו".
זו הייתה פרפראזה ל"מרקנאסו" (האסון במרקנה) - אותו הפסד טראומטי 2:1 בגמר 1950 לאורוגוואי, בפעם הראשונה שברזיל אירחה את המונדיאל ולעיני מספר שיא של 173,850 צופים באצטדיון הלאומי. מצד אחד קביעה כי המהלומה קשה הרבה יותר הפעם, לאור התוצאה המבזה, אך מצד שני תקווה כי גם מכאן הנבחרת תדע לקום בגאון. אלא שבחלוף עשור כבר אפשר לקבוע: המרקנאסו חישל את הכדורגל הברזילאי, עיצב את דמותו (בזכות פלה וההנפה הראשונה שמונה שנים אחרי) ובהמשך הפך את הסלסאו לשיאני הזכיות בגביע העולמי, ואילו המינייראסו קבר אותו. לפחות לעת עתה.
ברזיל היא תמיד אחת המועמדות לזכייה במונדיאל, על אחת כמה וכמה בטורניר אותו היא מארחת. אבל את הר הציפיות העצום לקראת 2014 יצר גביע הקונפדרציות שנה קודם לכן. גם הוא נערך בברזיל והסלסאו הרשימו עם מאזן מושלם של חמישה ניצחונות בהפרש שערים 3:14, כולל 0:3 משכנע על אלופת העולם ספרד בגמר במרקנה. ניימאר היה הכוכב הגדול עם ארבעה שערים, וגם במשחק היחיד בו לא כבש, בחצי הגמר מול אורוגוואי במינייראו, השער של פרד הגיע מריבאונד לאחר שהוא עצמו נהדף ופאוליניו הכריע בדקה ה-86 אחרי קרן מדודה שלו.
הכול נבנה סביב ניימאר ועל בסיס ההרכב שהרשים כל כך ב-2013, כשסקולארי לא התרגש מכך שכמה מהבכירים שלו כבר ירדו ברמתם מאז. הכוכב בן ה-22 סיפק את הסחורה עם ארבעה שערים ושני בישולים, אבל הפציעה הקשה שלו ברבע הגמר הכניסה את ברזיל לפאניקה. אם זה לא מספיק, הקפטן הנרגש טיאגו סילבה ספג כרטיס צהוב מול קולומביה ונגרע גם הוא מהסגל של פליפאו סקולארי לחצי הגמר.
המאמן עצמו נשען על ההילה מ-2002 וקיווה שהקסם יעבוד גם הפעם. מפגש המונדיאל היחיד עם גרמניה עד 2014 היה אותו גמר ביוקוהמה, בו רונאלדו הכניע פעמיים את אוליבר קאן והעניק לברזיל את הגביע החמישי שקיבע את מעמדה כנבחרת המצליחה ביותר בהיסטוריה. הפעם סקולארי נכנס לדברי הימים של המונדיאל מכיוונים שונים לגמרי.
את מקומם של סילבה וניימאר בהרכב נשלחו למלא דאנטה וברנרד, בהתאמה. לואיז גוסטבו הוצב בקישור במקום פאוליניו ובחוד קיבל את הקרדיט פרד, מלך שערי גביע הקונפדרציות שבטורניר הזה לא מצא את עצמו והסתפק בשער בודד. גרמניה הגיעה גם היא בלתי מנוצחת לחצי הגמר, אחרי דפיקות לב מול אלג'יריה בהארכה בשמינית הגמר ו-0:1 קטן ויוקרתי על צרפת ברבע, אבל בטח לא כפייבוריטית.
והיא גם לא הייתה כזו אדירה במשחק הזה, חשוב להזכיר. היא פשוט ידעה לנצל עד תום את הבלגן וסף השבירה הנמוך של המארחת, שנראתה חסרת רעיונות ללא הברק של ניימאר ושברירית מתמיד ללא המנהיגות של סילבה. הקפטן המחליף דויד לואיז כנראה לא הספיק לנגב את הדמעות מעיניו ולא שם לב לתומאס מולר, שחמק לו בכדור קרן והעלה את גרמניה ל-0:1 בדקה ה-11. כל מתפרצת הביכה את ההגנה בצהוב-כחול ובדקה ה-23 מירוסלב קלוזה התכבד בשני וגם הנחית עוד מכה לברזיל, כשהפך לשיאן שערי המונדיאל בכל הזמנים (16) והדיח מהפסגה את רונאלדו שישב באותו זמן בעמדת השידור של TV גלובו.
השער הזה נתן את האות לבליץ של שש דקות, בסיומו לוח התוצאות כבר הראה 0:5 בלתי ניתן לעיכול. בזמן שהבמאי קופץ בין תמונות של אוהדים בוכיים לכדורגלנים המומים, טוני קרוס כבש פעמיים ב-69 שניות (הצמד הכי מהיר בהיסטוריה של המונדיאלים) וסמי חדירה שבישל לו את הרביעי, נעץ את החמישי בדקה ה-29. הרביעייה המהירה אי פעם (תוך שש דקות בלבד) וחמישייה היסטורית במחצית. לפני ברזיל, היחידות שפיגרו בתוצאה הזו אחרי 45 דקות היו זאיר (מול יוגוסלביה) והאיטי (מול פולין) במונדיאל 1974. פתאום שיאנית הזכיות ניצבת בשורה אחת יחד איתן.
לפי הדיווחים בברזיל לאחר מכן, השער של חדירה גרם גם לניימאר לכבות את הטלוויזיה בבית ולצאת לשחק פוקר. מאטס הומלס, שהתחפש לברזילאי במהלך שהוביל לשער של חדירה, סיפר שבמחצית החליטו בגרמניה שאין רצון להשפיל ולאחר מכן "השחקנים הסתפקו בחגיגות שערים צנועות". הקצב דעך כצפוי ודמה יותר לזה של משחק אימון, אבל זה לא מנע ממנואל נוייר לעצור ניסיונות ברזילאים ומהמחליף אנדרה שורלה להגדיל בכל זאת את ההשפלה עם צמד משלו. אוסקר אפילו לא המתיק את הגלולה עם השער המצמק בדקת הסיום, כשעשרות אלפי הברזילאים שעוד נותרו באצטדיון מחאו כפיים בהכנעה ליריבה שקצצה את נבחרתם עד דק.
גם הפסד קטן בחצי הגמר היה גורם למפח נפש עצום - הרי ברזיל הייתה בלתי מנוצחת ב-62 משחקי בית רשמיים ברצף, מאז שהפסידה 3:1 לפרו באותו אצטדיון בקופה אמריקה 1975 - אבל סטירה שכזו ובמעמד שכזה? זו הייתה התבוסה הכי גדולה מאז 1920 (6:0 לאורוגוואי) וכאמור הכי כבדה בבית (נקודת השפל לפני כן: 5:1 לארגנטינה בריו ב-1939), ופי שניים מכל מארחת מונדיאל אחרת בתולדות הגביע העולמי. זה כמו שלושת ההפסדים של קטאר גם יחד בטורניר האחרון.
בסטטיסטיקות הסופיות נדמה היה כי חזינו בחצי גמר שקול, אפילו עם נטייה קלה לברזיל שהובילה 48:52 באחוזי ההחזקה בכדור ו-14:18 בניסיונות הבקעה, אבל הנתונים האחרים המחישו את הבלבול. הכדור בקושי עבר את קו מחצית המגרש לפרקים מסוימים, מיקומי השחקנים לא היו ברורים (כנראה גם להם) ורוב המסירות של ברזיל היו בין שני הבלמים לקשר האחורי לואיז גוסטבו. החלוץ המרכזי פרד לא ביצע תיקול, הרמה, כדרור או חילוץ במהלך 70 הדקות שלו על המרכז, והושם ללעג ברשתות החברתיות כשמפת החום שלו צוירה סביב מרכז המגרש, לאור העובדה שחידש את המשחק שש פעמים לאחר ספיגות של נבחרתו. למזלו, בעת השער השביעי הוא כבר היה על הספסל.
"חטפנו כדורים וכבשנו שערים", סיכם קרוס בפשטות ולימד על גודל השבר אצל היריבה. בשידור הברזילאי תוארו 25 הדקות הראשונות כ"הכי גרועות בתולדות ברזיל", אבל זה לא הלך והשתפר. השדר נאלץ להגיד את זה שוב בדקה ה-30, בדקה ה-70, בדקה ה-80 וכמובן לאחר השריקה האחרונה. גם סקולארי הצטרף בסיום: "לא היה לברזיל הפסד כזה בכל ההיסטוריה, זה היום הגרוע בחיי".
פרד המושמץ ("זה כתם שנסחוב כל החיים") פרש מהנבחרת יחד עם הוותיקים, ברנרד נמחק למרות היותו אז כישרון מבטיח בן 21 וגם דאנטה לא זומן שוב לסגל. הבלם עדיין פעיל בגיל 40 וממשיך לעונה נוספת בניס הצרפתית, אבל שנה אחרי אותה הופעה יחידה שלו במונדיאל 2014, באיירן מינכן שלחה אותו לוולפסבורג והוא טען שכל היחס כלפיו השתנה בגלל חצי הגמר. "מאז ה-7:1, אנשים מזלזלים בי", התלונן ב-2015. "פוגעים בי, מאשימים אותו בכל דבר. אף אחד לא חושב שזה יכול להרוס לי את הקריירה". באחד המקרים הוא אף איים לתקוף את מולר לאחר שזה שוב התבדח על חשבונו בבאיירן: "אותי זה לא מצחיק. אמרתי לו שאם זה יקרה שוב, הוא יחטוף מכות בכל אימון".
גרמניה השאירה את ברזיל מאחור בקטגוריה נוספת כשהפכה לשיאנית הגמרים עם הופעה שמינית והתקרבה אליה עם תואר רביעי, אבל זה עוד שימח את המקומיים. הנחמה היחידה שלהם אז הייתה שלפחות היריבה המרה ארגנטינה לא חגגה במרקנה. אלא שבחלוף שבע שנים זה קרה בקופה אמריקה, ומאז האלביסלסטה גם הפכו לאלופי העולם וההגמוניה בדרום אמריקה השתנתה לחלוטין.
עשור אחרי "השפלת ההשפלות", ברזיל עוד מחפשת את עצמה. ניימאר מעולם לא מימש את ההבטחה והסתפק בעקיפת פלה כשיאן השערים של הנבחרת. תואר משמעותי במדים הלאומיים אין לו ולא ברור אם עוד יזכה להיאבק על אחד, כשגם הזכייה היחידה של ברזיל ב-10 השנים הללו הייתה בלעדיו (קופה אמריקה 2019). זה קרה עם טיטה שנתן תקווה לשינוי עם כדורגל טוב ואחוזי הצלחה גבוהים, אבל הוא נבלם ברבע הגמר בשני מונדיאלים ואחריו חזרה ברזיל להחליף מאמנים, לחפש מנהיגים ולנסות לגבש זהות שלא נמצאה גם בקופה אמריקה הנוכחי שהסתיים בהדחה ברבע הגמר.
היא בעצם עדיין שם, במנהרה במינייראו. מנסה לנגב את הדמעות.