קצת יותר משנתיים אחרי שהודיע כי הוא סובל מסרטן הערמונית, לואי ואן חאל התראיין בנושא וסיפר על התמודדותו עם המחלה גם בימים בהם עמד על הקווים. וגם לקראת גיל 73, הוא עדיין לא פוסל חזרה לאימון.
בריאיון לעיתון הספרדי "אס" סיפר ואן חאל: "אמא שלי גססה ובכל זאת הפנים שלה נראו כמו פרח עד היום האחרון. אף אחד לא יכול היה לדעת לרגע שהיא חולה. גם לי יש את אותה בעיה, או אותו מזל. אני חי עם המחלה הזו כבר יותר משלוש שנים, עם הקרנות, הזרקות הורמונים, ניתוחים, קטטר ושקיות שתן".
את סיפור המחלה חשף ואן חאל כשאימן את נבחרת הולנד, כמה חודשים לפני המונדיאל בקטאר. הוא הסתיר את העניין במשך תקופה ארוכה משחקניו ונבחרתו הודחה רק לאחר דו-קרב פנדלים דרמטי מול ארגנטינה ברבע הגמר. לאחר ההדחה הוא עזב את התפקיד והתמקד בטיפולים. "זה קצת לא ייאמן, אבל אני יודע להתמודד עם זה", המשיך. "אני מסתדר, הצלחתי אפילו לעבוד ככה במונדיאל האחרון. אני חושב שבתקופת המונדיאל זה היה אפילו קל יותר, כי הייתה לי מטרה. זה אותו תהליך כמו באימון - אתה מציב מטרה ומכוון אליה. היה לי נוח להתמודד עם שני הדברים במקביל".
כאשר נשאל כיצד עשה את זה, גילה: "הסתרתי את זה ככל יכולתי. הייתי עובר טיפולים בלילה, בלי שאף אחד יוכל לראות אותי".
ואן חאל, שאיבד את אחיו, אמו וגם אשתו הראשונה בגיל צעיר, כאמור לא עובד מאז מונדיאל 2022 וסדר העדיפויות שלו שונה כרגע, אבל ברגע שיחלים או אפילו יחווה נסיגה של המחלה, הוא לא פוסל אפשרות לקאמבק. "אי אפשר לדעת, אני תמיד חושב חיובי", הבהיר.
אחרי פיטוריו של האנזי פליק בספטמבר האחרון, הוזכר ואן חאל כמועמד לאמן את נבחרת גרמניה והגיב אז: "אני לא מאמן יותר מועדונים, אבל מדינה עם נבחרת טובה יכולה לנסות לשכנע אותי".
ואן חאל חזר מפרישה לקדנציה שלישית כמאמן נבחרת הולנד ב-2021 אחרי הכישלון של הנבחרת תחת פרנק דה בור ביורו. הוא אחד המאמנים המעוטרים באירופה, שהיה קשר ובילה את מרבית הקריירה שלו בהולנד, אימן בכמה מהקבוצות הגדולות ביותר ביבשת ופרץ לתודעה של חובבי הכדורגל באייאקס של תחילת שנות ה-90', שזכתה בליגת האלופות ב-1994/95 ועונה לאחר מכן הפסידה בגמר. הוא זכה עם אייאקס האדירה ההיא גם בשלוש אליפויות ובגביע אופ"א. לאחר מכן עבר לברצלונה, איתה זכה בשתי אליפויות ובגביע. ב-2000 הוא מונה למאמן נבחרת הולנד, אבל החזיק שם מעמד רק שנה אחת.
ב-2002 הוא חזר לברצלונה, לא הצליח שם ואחרי עונה עזב. הוא חזר להולנד וזכה עם אלקמאר באליפות ב-2008/9 ואז עבר לבאיירן מינכן, איתה זכה בדאבל ב-2009/10 והוביל את הקבוצה לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה לאינטר. ב-2014 הוא הוביל את הולנד לחצי גמר המונדיאל, שם הפסידה לארגנטינה. ב-2015/16 הוא זכה עם מנצ'סטר יונייטד בגביע, אבל לא המשיך אחרי עונתו השנייה במועדון.