רבות דובר על ליגת גוש דן שמחכה להפועל תל אביב בלאומית בעונה הבאה, אבל מה תגידו על התנועה צפונה של ליגת העל? אחרי עירוני קרית שמונה ששבה תוך שנה לליגת העל, העולה השנייה היא עירוני טבריה, שמחזירה את העיר לליגה הבכירה אחרי 35 שנה. שתי עולות מהצפון - דבר שלא קרה מאז 2008/09, כאשר הפועל חיפה והפועל עכו סיימו כשתי הראשונות (בעונה עם חמש עולות ועוד אחת מהמבחנים - אחי נצרת - לאור הרחבת ליגת העל).
עירוני טבריה הפסידה פחות מכל קבוצה אחרת בליגה, ידעה לגרד נקודות גם במשחקים בהם הייתה לא טובה ובמאני טיים התעלתה - בניגוד מוחלט לפספוס בעונה שעברה. שישה ניצחונות בשבעת משחקי הפלייאוף העליון אפשרו לה למחוק פיגור של שבע נקודות במאבק עם בני יהודה, להתגבר על פארסת מחזור הסיום ולהצטרף לשתי החיפאיות, לבני סכנין, מכבי בני ריינה וכאמור קרית שמונה בחזית הצפונית.
העלייה הקודמת של עיר הכנרת לליגה הבכירה הייתה ביוני 1988. אז זו הייתה הפועל טבריה. עופר דן כבש ללא הפסקה, האח אייל פיקד על ההגנה, קבלן העליות יוסי שמריה הוסיף את מגע הקסם ובמחזור הסיום של הליגה הארצית, כ-5,000 אוהדים עשו את כל הדרך עד יבנה כדי לפגוש את הקבוצה שסייעה להם לתפוס את המקום השני (ניצחה שבוע לפני כן בחוץ את הפועל חיפה שהחזיקה אז בכרטיס לליגה הבכירה). טבריה הגיעה עם יתרון של נקודה אחת וסיימה בתיקו (1:1), אבל במקביל הפועל חיפה הפסידה בשעריים והעניקה לה את הכרטיס לליגה הראשונה יחד עם הפועל ירושלים.
בזמן שהפועל תל אביב חגגה אליפות, טבריה חגגה עלייה. עונה לאחר מכן, הן ירדו יחד אל הארצית (צפרירים חולון הצטרפה). עכשיו הטבריינים מחליפים את האדומים בליגת העל ויקוו להחזיק יותר משנה אחת. קל זה לא יהיה, בטח בלי בית, אבל הניהול השתנה לחלוטין מאז הכניסה של "קבוצת דורות" בקיץ 2021 וזו תהיה המשימה הבאה של אריה קלמנזון ומיקי ביתן. הם לקחו את טבריה בליגה א', עלו איתה מיד ללאומית, כמעט השיגו עלייה שנייה ברציפות, אבל ביצעו את התיקונים הדרושים לאחר ההחמצה והגיעו לארץ המובטחת בניסיון השני.
המהלך המרכזי של טבריה החל בקיץ 2022, עם צירופם של שניים מגיבורי העלייה של מכבי בני ריינה: הבלם יעקב אבבה והחלוץ ז'וליו סזאר. בעונה הקודמת הם הסתפקו בכמעט, אבל העונה זה קרה אחרי שחברו אליהם עוד שלושה מאותו הישג: נמיר אגא, יניב בריק וריף מסיקה, לו זו עלייה חמישית בקריירה (שלוש פעמים לליגת העל, פעמיים ללאומית). אבבה הרכיב עם בן והבה מרכז הגנה עתיר ניסיון וכבש שישה שערי ליגה, כולל צמד מול מכבי יפו בשבוע שעבר והגול שהחזיר את היתרון מול מכבי הרצליה, בדרך לעלייה שלישית בקריירה. סזאר נחשב למניה הכי הבטוחה בלאומית בשנים האחרונות. העונה סבל מפציעות בשלושה חלקים שונים של העונה, אבל כשנכנס לכושר בדצמבר הוציא את טבריה ממשבר וכבש בכל זאת שישה שערים.
לקבוצה לקח זמן להתרגל לשחק בלעדיו, אבל אלירן חודדה מצא בסופו של דבר פתרונות וקיבל מספרים נהדרים מהשלישייה שהובילה במחזורי הסיום. והיב חביבאללה, שהבקיע שער בודד בעונה הקודמת בנוף הגליל, סיפק עונת שיא עם 14 שערים - אחד פחות מסך הכיבושים הכולל שלו בכל שנותיו בלאומית - וגם לו זו עלייה שנייה לליגת העל. אחמד עאבד בן ה-34, שאת העלייה הקודמת שלו עשה בתחילת הדרך לצד מאמנו חודדה במכבי אחי נצרת (2008/09), תרם תשעה שערים מעמדות שונות. אותם השלים פרנקו מסורק הארגנטינאי, שהושפע מאוד מהפנדל שהחמיץ במצב של 0:0 מול 10 שחקני קרית שמונה לפני שבועיים וחצי (משחק שהסתיים בהפסד 2:0 וירידה למקום השלישי), אבל בסופו של דבר חתום על שני הישגים: התואר הראשון בתולדות המועדון ועליית ליגה. הוא כבש את שער הניצחון בגמר גביע הטוטו מול יפו והוסיף שישה שערי ליגה.
חמש עונות יש לאלירן חודדה כמאמן, וזו כבר העלייה השלישית. את הפועל איכסל מליגה א' צפון הוא הוביל ללאומית ואז גם לפלייאוף העליון שם, ובסוף 2021 חזר לליגה א' צפון אחרי קדנציה קצרה בהפועל רעננה, כדי לקחת את טבריה ללאומית ועכשיו גם לליגת העל, בה שיחק לפני כשני עשורים במדי בית"ר ירושלים ובני סכנין.
בזמן שיריבות לצמרת החליפו מאמנים גם בלי למצמץ בשנתיים האחרונות, והגדילה לעשות בני יהודה עם השינוי על הקווים במחזור הסיום, בטבריה שמרו על שקט בגזרה. חודדה בנה את הקבוצה כראות עיניו, קיבל קרדיט גם בעתות משבר, ידע להודות בטעות לגבי ריף מסיקה במהלך הפלייאוף ועמד במשימה שהוצבה בפניו. בליגה בה רבים פועלים מתוך גחמות של רגע, מוכח (שוב) שהמשכיות היא לא מילה גסה. כמו זיו אריה בזמנו, גם הפעם המאמן שנמצא הכי הרבה זמן בתפקיד שלו (שנתיים וחמישה חודשים) הוא זה שקופץ כיתה.