"פעם רצתי על החוף בתל אביב, השעה הייתה 20:30 ומישהו מהמועדון התקשר להכין אותי כי חמאס הודיע שהוא מתכוון לירות טילים על תל אביב ב-21:00. מהמקום בו הייתי בדרך כלל היה לוקח לי 45 דקות להגיע הביתה, אבל עשיתי את הדרך חזרה ב-30 דקות. הגרף של הדופק שמור לי עד היום".
חואן טוריחו לא יחגוג עם מכבי תל אביב את האליפות הקרובה, אבל היו לו כמה חגיגות משלו בצהוב. מאמן הכושר הספרדי עבד בקרית שלום כחמש שנים וחצי בשלוש קדנציות שונות, החל מיולי 2012 ועד מאי 2023.
"אני תמיד מדבר מניסיון אישי ואני יכול לספר שהאנשים בישראל הפתיעו אותי כשרק הגעתי", סיפר בריאיון ארוך בספרד, "ישראל היא מדינה ברמה הכי גבוהה שיש ותל אביב היא עיר נפלאה לגור בה. זו העיר שהכי נהניתי לגור בה. ישראל מדינה נהדרת לגור בה אם יש לך כסף, כי היא מאוד יקרה".
על תחילת הדרך אמר טוריחו: "ג'ורדי קרויף שכנע אותי להגיע לתל אביב. ידעתי שזו מדינה שעלולה להיות מסוכנת, אבל הפרויקט שכנע אותי ומכבי תל אביב היא ריאל מדריד של ישראל. הגענו אחרי שנים לא טובות, אבל הבעלים נתן לג'ורדי את המושכות והוא שינה את הדינמיקה של המועדון. מעולם לא התרגשתי בכדורגל כמו בחגיגות האליפות של 2012/13. 100 אלף איש בכיכר רבין... זה היה כל כך מרגש, גם בגלל שג'ורדי הגיע עם המשפחה שלו".
כשאוסקר גרסיה עזב את מכבי תל אביב וחתם בברייטון האנגלית בקיץ 2013, טוריחו הצטרף אליו. שנה לאחר מכן מאמן הכושר כבר עשה את דרכו חזרה לקרית שלום: "בשנה הראשונה שלי בישראל האנגלית שלי לא הייתה טובה והיה לי ולאנשי צוות נוספים מורה סקוטי שהיה עושה לנו שיעורים פרטיים. כשחזרתי לקדנציה השנייה, האנשים במכבי היו מופתעים מכמה שהאנגלית שלי השתפרה".
הספרדי בן ה-55 סיפר: "בקדנציה השנייה שלי הייתי במכבי תל אביב מ-2014 עד 2018 ועבדתי עם הרבה מאמנים. פאקו אייסטרן זכה בטרבל ואחר כך הגיעו בזה אחר זה עוד ארבעה מאמנים. סלבישה יוקאנוביץ', פטר בוס, שוטה ארבלדזה - שהיה המאמן היחיד שג'ורדי פיטר. אחרי שוטה, ג'ורדי ירד לקווים וניצח 9 מ-10 משחקים, אבל הוא החליט שמסיבות אתיות הוא לא יכול להמשיך לאמן בשלב הזה. שוטה היה חבר שלו ושל אבא שלו, יוהאן קרויף, וג'ורדי הרגיש שזה לא ראוי שהוא ישמש כמחליף שלו, אז הוא מינה את ליטו וידיגאל".
בצל המלחמה הנוכחית, טוריחו התבקש להתייחס לחוויות שלו מהסבבים שחווה כשהיה בישראל: "כששמעתי אזעקה בפעם הראשונה, הייתי בקניות וראיתי אנשים מבוגרים משתטחים על הקרקע כדי להגן על עצמם - זו ההוראה כשאין מקלט בסביבה. אני לעומת זאת, החלטתי לרוץ הביתה. לכיפת ברזל יש אחוזי פגיעה גבוהים, אבל הסכנה היא הרסיסים. אני זוכר גם טיל שנפל ביום - לא מיירטים את הטילים שמגיעים לשם - והרעש היה אדיר".