גם בעידן בו הכדורגל הישראלי מצליח לייצר לא מעט כישרונות צעירים, מנור סולומון היה ונשאר התקווה הגדולה של הענף. אבל הילד הנצחי של מכבי פתח תקוה הוא למעשה כבר לא באמת ילד, וכשהוא נושק לגיל 25 ומתמודד עם עוד פציעה טורדנית - סימני השאלה סביב העמידות הגופנית שלו הולכים ומתרבים.
סולומון ממשיך להרשים כמעט בכל דקה בה הוא נמצא על כר הדשא, אפילו בליגה התובענית והמאתגרת בעולם, אבל יש רק בעיה אחת: הוא נמצא הרבה יותר זמן על מיטת הטיפולים או ביציע.
הפציעה הנוכחית שסולומון סוחב במיניסקוס מאז אוקטובר 2023, גרמה לו להיעדר במשך 173 ימים עד כה - והספירה נמשכת. אם התחזיות האחרונות על כך שלא יחזור לשחק העונה יתממשו, זה ייעדר למעלה מ-200 ימים, במה שכבר הופך למגמה מדאיגה.
בתחילת הקריירה, לפני שעזב את ישראל, סולומון סבל מפציעות קלות בלבד, אבל בשנים האחרונות הוא לא רק נפצע לא מעט, אלא גם בחומרה גבוהה יותר. בסך הכל, מתחילת הקריירה סולומון נעדר בשל פציעות ב-10 מקרים שונים ועבר ארבעה ניתוחים - שלושה מהם רק העונה. למעשה, סולומון פספס במצטבר 597 ימים ו-75 משחקים, מספר גבוהים מאוד עבור שחקן בגילו. פעם זו הייתה פציעת שריר שהשביתה אותו למשך שלושה חודשים בשחטאר דונייצק, ופעם אחרת רצף פציעות במדי טוטנהאם, מהן הוא לא מצליח להתאושש עד היום.
אם מצרפים לכך את התקופה הארוכה בה הושבת על רקע המלחמה באוקראינה, מקבלים שחקן עם המון פוטנציאל, אבל לא מספיק קבלות וניסיון.
הצייצן רועי זגה בדק ומצא שמתחילת 2022, בתקופה שנפרסה על פני למעלה מ-26 חודשים, סולומון שיחק שיחק 2,007 דקות בלבד בכל המסגרות, כולל הופעות בפולהאם, טוטנהאם ונבחרת ישראל.
להיעדרויות הארוכות והתכופות של סולומון מהמגרשים עלולות להיות השלכות מיידיות על הקריירה שלו, שאמנם עדיין צפויה להיות ארוכה ומשמעותית, אבל אולי גם תיזכר בבוא היום כפספוס. רק לפני מספר שבועות דיווחו באנגליה על האפשרות שטוטנהאם תשחרר את סולומון בקיץ, ארבע שנים לפני תום חוזהו, בגלל זמינות בעייתית ואפקט מצטבר בעייתי של פציעות ושחיקה. גם אם זה לא יקרה וסולומון ימשיך במדי התרנגולים, הוא יהיה חייב להימנע מפציעות נוספות - גם כדי לתקוע יתד אמיתי בקבוצה, וגם כדי להסיר את סימני השאלה שכבר מתחילים להישמע לגביו.
הכדורגל העולמי מלא בסיפורים על שחקנים שחוו קריירה של החמצה בגלל גוף שברירי מדי. מרקו רויס נפצע לא פחות מ-68 פעמים במהלך הקריירה; אריאן רובן תלה את הנעליים אחרי 58 פציעות; פרנק ריברי עשה זאת רק אחרי 72 (!) פציעות; כל אחד מהשמות הללו נעדר 1,300 ימים וצפונה לאורך הקריירה. סולומון הגיע כמעט לחצי מהכמות הזו, אבל יכול רק לקוות שלא להדביק את הפער.