ערב לפני הנסיעה השבוע של מאמני קורס הפרו להשתלמות במטה של אופ"א בניון שבשוויץ, שהחלה אתמול ואשר תסתיים מחר, הם קיבלו את לו"ז ההרצאות שחיכה להם בדרך לתעודת הפרו המיוחלת. רן קוז'וך, עופר טסלפפה, אלירן חודדה, רביד גזל ויתר חברי הקבוצה שהמריאה לשוויץ, מצאו בין המרצים שמחכים להם גם את אייטור קראנקה.
הבאסקי, שאימן בעונה שעברה במכבי תל אביב, נמנה על סגל המרצים המתחלפים של ארגון הכדורגל האירופי. היום, אולי בפעם הראשונה מאז קטעה מכבי תל אביב את דרכו בישראל, יפגוש קראנקה את המאמנים מהמדינה בה הוא היה משוכנע שיעבוד גם השנה.
רחוק מהעיירה הפסטורלית ניון שליד ז'נבה יתייצב הלילה רובי קין בראש מכבי תל אביב במטרה לעשות היסטוריה. בעיר הצנועה באצ'קה טופולה שבסרביה ינסו קין והחבורה שלו לקחת את מיטש גולדהאר למעמד אליו הוא לא זכה להגיע מאז רכש את מכבי תל אביב לפני 15 שנה. בשנת 2011 עם מוטי איוניר וגדי כרמלי טעם גולדהאר בפעם הראשונה את הטעם הנהדר של הצלחה באירופה. החוויה גם אז הייתה יוונית. מכבי תל אביב חלפה על פני פנאתינייקוס בתום שני משחקים ואחרי המשחק השני באתונה, חגג גולדהאר בבית המלון הקטן באזור קיפיסייה שבאתונה. אז זו הייתה העפלה ראשונה שלו לשלב הבתים של הליגה האירופית.
הערב גולדהאר, שהגיע אתמול לבלגרד והצטרף אל המלון בו שוהה הקבוצה בנוביסאד, אמור לקבל כרטיס לרבע הגמר. זה לא שלב הבתים של הצ'מפיונס ליג ב-2015 בו בקושי ראה גול. זה אמנם רק הקונפרנס ליג, אבל הדיירות בו זוהרות לגמרי. די להביט על המשחק הערב בין אסטון וילה לאייאקס אותו ישפוט אוראל גרינפלד, כדי להבין שמכבי תל אביב רחוקה משחק אחד בו היא צריכה ליהנות מיתרון אדיר של 1:4 מלפני שבוע, כדי להיות בין 8 האחרונות במפעל אירופי.
כשנותרו חודשיים לסיום העונה, אפשר כבר לקבוע שאותה החלטה להיפרד מקראנקה ולהצניח בישראל את רובי קין, הייתה נכונה. נכון שהמשימות עוד לא הושלמו ושאת הכסף סופרים במדרגות, בטח כשיש אליפות בארץ על הפרק, אבל קין והצוות שלו ידעו להתגבר על המשבר הגדול שאחרי ה-7 באוקטובר, לצלוח גם את איבוד 14 הנקודות בשמונה משחקים ואפילו את הבצורת הארוכה מדי של ערן זהבי. למשחק הערב מכבי תל אביב מגיעה בתקופה הכי טובה שלה העונה. במומנטום שנבנה בששת המשחקים האחרונים בכל המסגרות. אם יש רגע בעונה הארוכה הזו אותו היא הייתה יכולה לבחור כדי לעמוד במשימה הערב, זה הרגע הזה.
עבור גולדהאר, העובדה שהלחץ באירלנד לא השפיע על קין, היא אחת המעלות הגדולות של המאמן. המאמרים, הביקורות, ההצקות מהתקשורת בדבלין כלפי אחד האנשים המפורסמים באירלנד, לא גרמו לקין לבקש לעזוב את מכבי תל אביב. בזמן שאנשים כאן בארץ ניבאו שקין בכלל לא ישוב לישראל אחרי תחילת המלחמה, הוא הכין את הקרקע לדרך הארוכה שעוד נכונה לו.
קין אמר מהרגע הראשון שנחת בתל אביב, שלא יערב פוליטיקה וספורט ולא יענה על שום שאלה בנושא, ובכך הוא מתמיד מאז. לא הייתה מסיבת עיתונאים אחת, בה הוא גלש לפסים אחרים שמחוץ למשחק. גולדהאר מעריך אותו מאוד. יודע עם אילו לחצים הוא מתמודד וגם מה עוברת רעייתו ומכאן שבין הצדדים קיימת מערכת יחסים של כבוד, אשר עוד צריכה להיבחן לקראת העונה הבאה. לקין יש חוזה גם לעוד עונה, אבל איש לא יכפה את עצמו לצד כזה או אחר. הוא הצהיר במהלך העונה שהוא ישאר עד סיומה ובכך עמד. הוא אמר שיש לו גם תכנית להישאר לעונה הבאה וייתכן שזה בסוף מה שגם יקרה.
לקין יש את כל מה שצריך כדי להמשיך מישראל לאמן בליגה בכירה יותר, בטח באנגליה. ככוכב עבר יש לו ארגז כלים אותו הוא סוחב ובוודאי שיש לו קשרים. העונה הזו תרמה מאוד להתפתחותו כמאמן, הגם שאימן רק בישראל. פרמיירליג היא לא יעד שגדול עליו וצ'מפיונשיפ היא ליגה בה הוא יכול בקלות לעשות טבילת אש ראשונה באי הבריטי. גם הוא יודע כמה כל תוצאה יכולה להשפיע על העתיד שלו ומה יכול לתת לו הישג היסטורי של העפלה לרבע גמר עם קבוצה מישראל.