רבים תהו על מה דיבר ערן זהבי עם חלק משחקני מכבי תל אביב בסיום ההפסד שלשום (שני) למכבי חיפה. השיחות הנוקבות כשהיד על פיו מכסה את השפתיים, הובילו להרבה ספקולציות. האם ביקר את המאמן כמו שפרשנים מסויימים העריכו? האם לא אהב את המערך שגורם לו לחפש כדורים ברחבה, מאחר שאין שני שחקני כנף ויש את דור תורג'מן לידו שגם צריך כדורים? האם לא הבין את ההרכב או החילופים?
גם אם הסוגייה הזו לא פתורה, ברור שלזהבי היו הרבה כעסים על עוד משחק בו מכבי תל אביב סופגת לפני שהיא כובשת. בשבעת המשחקים האחרונים בליגה, אלה שהחלו בתיקו מול הפועל חדרה ומסתיימים עם ההפסד למכבי חיפה, מכבי תל אביב עשתה מאזן של 9 נקודות מ-21 אפשריות. זה מאזן של קבוצת תחתית, אבל מה שחזר בו ומאפיין אותו הוא שבמרבית המשחקים מכבי תל אביב נקלעה לפיגור. בחמישה משבעת המשחקים האלה מכבי תל אביב ספגה לפני שכבשה. פעמיים מול מכבי חיפה זה הותיר אותה ללא מענה. פעמיים מול הפועל חדרה ובני ריינה היא ידעה רק להשוות ולסיים את המשחקים עם תיקו. רק במשחק אחד מול הפועל ירושלים היא ידעה לעשות מהפך ולנצח.
זהבי, כמו גם שחקנים אחרים במכבי תל אביב, היו עצבניים שלשום בלילה בסמי עופר על זה ששוב מכבי תל אביב מתחילה משחק בפיגור וצריכה לרדוף אחרי היריבה. מול הקבוצות הקטנות יותר זה גורם לה לרוץ אחרי קבוצה שמסתגרת ומגוננת עם עשרה שחקנים ברחבה. מול מכבי חיפה היא ידעה לשחק כדורגל לא רע בלא מעט דקות, אבל עדיין לא היתה מספיק חזקה ואיכותית כדי להשוות, שלא לדבר על לנצח.
לפני שיטות, מערכים, נייחים וקרנות, מכבי תל אביב מבינה שהיא חייבת להפסיק לספוג את השערים המהירים והקלים שמייאשים ומייסרים אותה ועל זה צריכים השחקנים שלה לתת את הדעת לפני הכל. רובי קין והצוות שלו יודעים שזו הבעיה המרכזית. עכשיו הוא צריך למצוא דרך לפתור אותה.