ליגת העל אמורה הייתה להתחדש היום (שבת) מהנקודה בה נעצרה ב-7 באוקטובר, אבל באמצע השבוע אושרה הצעת הפשרה של יו"ר המנהלת ארז כלפון: המחזור השישי נדחה בשבוע נוסף והליגה תשוב לראשונה מאז מתקפת הטרור הרצחנית ותחילת המלחמה עם משחק ההשלמה מהמחזור הראשון בין מכבי חיפה להפועל פתח תקוה.
השינוי הזה החזיר אותנו לימי מלחמת המפרץ, אז שתי הקבוצות הללו היו ערב משחק העונה ברגע בו הליגה נאלצה להיכנס למצב של קיפאון. גם אז, לפני יותר מ-32 שנה, אותן שתיים הן אלה שבישרו על חזרת הכדורגל, עם משחק ראווה בשבת בצהריים במגרש הפסטורלי בכפר תבור.
במקום לחכות למחזור ה-15 של עונת 1990/91, בו יועדו להיפגש המוליכה הפועל פתח תקוה וסגניתה מכבי חיפה שפיגרה אחריה רק בגלל הפרש שערים, המתינה הליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה) יחד עם ישראל כולה ל-15 בינואר - מועד פקיעת האולטימטום של ארה"ב וכוחות הקואליציה לסדאם חוסיין. נשיא עיראק איים אז לתקוף את ישראל במקרה של פלישה למדינתו, והדבר הכניס מדינה שלמה לבהלה.
יומיים לאחר מכן, ב-17 בינואר, נפתחה המערכה באופן רשמי ובעקבותיה גם עבר הספורט הישראלי למצב חירום. רוב הזרים נמלטו מהארץ עוד לפני כן, קבוצות לא הורשו לארח כאן, ספורטאים ישראלים בחו"ל עמדו תחת איומים על חייהם והליגות המקומיות הושבתו. איך ומתי חוזרים? איש לא ידע.
כמו היום, גם אז נכנסה המדינה ל"שגרת מלחמה". גוש דן, או כפי שנקרא באותם ימים - "אזור א'", היה האזור המאוים ביותר וננטש על ידי מאות אלפי תושבים, ביניהם קבוצות הכדורגל שעברו להתאמן במקומות אחרים. גם מכבי חיפה, הנציגה של "אזור ב'" (השני הכי מטווח) העתיקה תחילה את פעילותה לכפר בלום וכולם ניהלו דיון ער בנוגע לאפשרות חזרת הליגה (גם אז ארבע קבוצות התנגדו לחזרה והיו שקראו להקפאת הירידות). את קברניטי המדינה העסיקו כמובן נושאים חשובים יותר וההמתנה הייתה לאישור מהג"א (היחידה לטיפול בהגנה אזרחית; גרסה מוקדמת של פיקוד העורף), בתקווה לחזור לפעילות סדירה ב-16 בפברואר.
עד שזה יקרה, החליט ח"כ מיכה גולדמן, יו"ר ועדת הספורט של הכנסת דאז, ליזום משחק ראווה בין שתי הקבוצות הבכירות בליגה. לאור העובדה שהתקפות הטילים מכיוון עיראק היו בדרך כלל בשעות החשיכה, נקבע מועד המשחק לשבת ב-12 בצהריים. המקום? כפר תבור, המועצה המקומית בראשה עמד גולדמן וכביכול אזור בטוח הנמצא מחוץ לטווח הטילים.
כך, בצהרי 2 בפברואר 1991, עזבו כ-2,000 איש את החדרים האטומים והגיעו לראות קצת כדורגל בגליל התחתון תחת הסיסמה: "גם סדאם חוסיין לא יוכל להפסיק". רבים מהם הצטיידו במסיכות אב"כ, אבל לא ויקטור צ'אנוב, שוערה של מכבי חיפה שהגיע לישראל רק כחודשיים לפני כן והיה אחד מחמשת הזרים האמיצים שלא עזבו בגלל המלחמה. הוא גם היה הזר היחיד על כר הדשא בכפר תבור, לאחר שחברו ולדימיר בסונוב היה הראשון לנטוש את ישראל ובצד השני נעדר קרלוס אולראן. את מקומו של הארגנטינאי בהגנת הפועל פתח תקוה מילא באופן מפתיע דווקא רן בן שמעון, אז בלם היריבה העירונית מכבי פתח תקוה שהוליכה את הליגה הארצית.
צ'אנוב, שלא ספג בארבעת משחקיו הראשונים בישראל, נכנע לבעיטה של יוסי לוי אחרי קרן של אלון חזן בדקה ה-10 של משחק הראווה. שלמה שרף ביצע שישה חילופים בהפסקה, וגיורא אנטמן שנכנס לשער ספג את השני לקראת הסיום מרגלי חיים סירוטקין. איל ברקוביץ', טל בנין, ראובן עטר ועופר מזרחי לא הצליחו לכבוש עבור הירוקים, אבל הכדורגל היה שולי. התקווה היא זו שניצחה.
"אם בהתחלה לא ייחסנו למפגש הזה חשיבות רבה, הרי עכשיו רואים שתרומתו לחזרה לשגרה היא עצומה", אמר שרף ל"מעריב". יריבו, המאמן המנצח אברהם גרנט, הוסיף: "האמת היא שכל האירוע הזה היה כל כך מוצלח, שעכשיו בקושי אפשר לזכור מדוע לא מחדשים את הליגה".
משחק הידידות הזה תרם רבות לקידום חזרה הכדורגל לפעילות מלאה. זה היה המפגש הראשון מאז המלחמה בין שתי קבוצות מהליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה) ובעקבותיו התגברו משחקי האימון. "קיום המשחק הוכיח שניתן לחשוב על קיום משחקים בכל הארץ", הבהיר אז לעיתון "חדשות" יו"ר ההתאחדות שאול סווירי. "השחקנים והקהל הוכיחו שכולם רעבים לכדורגל".
ואכן, שבוע לאחר מכן כבר התקיימו משחקים רשמיים, מחוץ לגוש דן. אצטדיון וסרמיל נבחר לארח את חצי גמר גביע הטוטו - שוב בשעות הצהריים המוקדמות ועם נוכחות מצומצמת של קהל (30 אחוזים מקיבולת האצטדיון) שנדרש להצטייד בערכות מגן - עם הצגה כפולה שבסיומה הפועל פתח תקוה (1:2 על הפועל ירושלים) ובית"ר תל אביב (ניצחון בפנדלים על מכבי חיפה) העפילו לגמר.
בשתי השבתות הבאות נערכו משחקי גביע המדינה (סיבוב ח' ואז שמינית הגמר) שבמסגרתם המשיכו הקבוצות מאזורים א' וב' לנדוד בגלל איום הטילים. מכבי חיפה למשל אירחה את מכבי שעריים בעפולה בשעה 12:00, מכבי תל אביב שיחקה מול הפועל אשדוד ב-13:00 בכפר סבא ובמקביל הפועל תל אביב הודחה על ידי הפועל רמת גן במשחק ביתי באשדוד.
ישראל לא לקחה חלק פעיל בעימות הצבאי עם עיראק, אך נותרה תחת איומי הסקאדים עד לסיום המלחמה ב-28 בפברואר. ברגע שמערכת החינוך שבה לפעול גם בגוש דן וחיפה, ניתן האישור להחזיר גם את הספורט למסלולו. יומיים לאחר מכן שבה הליגה הלאומית מפגרה כפויה של שישה שבועות עם שלושה משחקים, ביניהם "שש אחרי המלחמה" תוצרת הפועל פתח תקוה, שהביסה 2:6 את הפועל תל אביב. בהמשך ניצחה הקבוצה של גרנט גם את מכבי חיפה (1:2) במשחק העונה ופתחה פער של שש נקודות, אבל לירוקים היו שני משחקים להשלים.
הם שיחקו פעמיים בשבוע, יצאו לרצף אדיר של 11 ניצחונות בשתי המסגרות עד ל-0:0 במשחק העונה השני, ולאחר מכן המשיכו לשמור על הפסגה, כשהשחקנים טענו שהמאמן שרף לא הסתפר מאז הניצחון הראשון אחרי המלחמה ועד להפסד מול בית"ר תל אביב במחזור ה-30 (שניים לפני תום העונה). הריצה נחתמה עם דאבל היסטורי, אחרי 1:3 בגמר הגביע על הפועל פתח תקוה ויתרון של נקודה בליגה שננעלה רק ב-22 ביוני, כשהסגנית הסתפקה בהנפת גביע הטוטו.
גם מכבי חיפה וגם הפועל פתח תקוה היו קונות תסריט דומה גם בתום המלחמה הנוכחית.