טל מועלם בדיוק סגר את בגאז' המכונית שלו בחנייה שליד איצטדיון בלומפילד. המון חולצות ועליהן הכיתוב BRING" "THEM HOME כבר מוכנות. השחקנים כבר התפזרו אחרי המפגש המרגש שלשום עם יוסף חדאד שהזניק את הקמפיין שמכבי תל אביב לוקחת בו חלק למען החטופים. הפנים שלו כבר היו לכיוון המשימה הבאה.
כבר ארבעה שבועות עברו מאז השבת הנוראית של ה-7 באוקטובר ומחר מכבי תל אביב תצא את גבולות המדינה לפולין לקראת המשחק מול זוריה לוגנסק בקונפרנס ליג ביום חמישי. ארבעה שבועות כמו מתוך סרט רע בהמשכים. מועלם, כבר שנים ארוכות סמנכ"ל השיווק של מכבי תל אביב, הצטרף כמעט לכל נסיעה של שחקני הקבוצה כדי לנחם משפחות שכולות, לחזק פצועים ומפונים ולבקר משפחות חטופות. כמו מרבית המועדונים בכדורגל הישראלי אלה השעות היפות של הכדורגלנים המפורסמים שיכולים לתת אפילו כמה דקות של שכחה לכאב הבלתי נתפס.
טל, איך נראה סדר היום שלך כבר ארבעה שבועות?
"החיים השתנו ושגרת העבודה השתנתה. בכל בוקר אנחנו מתכנסים לישיבה שלמעשה במהלכה קובעים לאן אנחנו משבצים שחקנים לפעילויות כאלה ואחרות. אילו שחקנים מגיעים לכל נקודה ואילו מתנות אנחנו מחלקים. הקמנו ממש חמ"ל לטובת העניין ואנחנו בהנהלה כמובן מצטרפים לכל הפעילויות".
המועדון החליט שהכדורגל הוא משני.
"מיום ראשון אחרי השבת המקוללת, כמעט באופן אוטומטי ידענו שאנחנו צריכים לשנות כיוון. כל הפעילות התרכזה להיכן אנחנו יכולים לתרום לקהילה, לטובת האוהדים שלנו ובכלל. כל אחד שם בצד את הפעילות הרגילה שלו והתחלנו לנוע בארץ לכל נקודה. מאילת ועד הצפון. יש בזה הרבה סיפוק".
אתה כבר הרבה שנים בתחום הזה ועוד לפני מכבי תל אביב עשית תפקיד דומה בבית"ר ירושלים. היה פרוייקט שהתקרב לזה?
"אין שום דבר שאפשר להשוות. תראה, קרן מכבי תל אביב עושה המון במהלך השנה למען הקהילה. אם זה באיסוף סלי מזון, טיפול בניצולי שואה ועוד הרבה דברים. הקורונה הייתה תקופה קשה שאולי קצת התקרבה למה שאנחנו עושים כעת. דיברנו אז רבות עם אנשים מבוגרים, הגענו אליהם לבתים, סייענו אבל שום דבר לא משתווה לבית שמוכה אסון. לדבר עם הילדים שנפגעו, ללכת לבתי החולים. אני הרבה שנים בתחום ולא זכור לי שנתקלתי בדבר כזה. חצי הכוס המלאה נמצאת בחיוך שאנחנו מעלים אצל הילדים. זה שווה הכל".
איפה פוגש אותך ה-7 באוקטובר?
"התעוררתי בבית בירושלים. היו המון אזעקות בירושלים, אפילו יותר מתל אביב. זה היה מוזר לי שיש כל כך הרבה אזעקות ואז הידיעות התחילו לזרום ומה שהיה בטלוויזיה. הבנו שאנחנו באירוע אחר ממה שחוותה המדינה".
אתה מכיר באופן אישי מישהו שנרצח, נחטף או נפצע?
"אין לי היכרות אישית, אבל כל הפעילות הזו כמובן הכניסה אותי עמוק להרבה משפחות שביקרנו. היינו בבית של ילד שאיבד את הוריו ואחיו ואז חזרתי בלילה הביתה לירושלים ויש לי שלושה ילדים ולא הפסקתי לחשוב עליו. אני מרגיש שאיבדתי כל כך הרבה אנשים בלי שהכרתי אותם".
יש לך יכולת להכיל כל כך הרבה סבל וכאב?
"לא ידעתי איך להתמודד עם עשרת הימים הראשונים והחלטתי שאני פשוט עובד ועושה כדי לא לשקוע לתוך הכאב. בלילה, כשהייתי נכנס הביתה, זה היה קשה מאוד. איבדתי את אבא שלי לפני שנה וחשבתי שזה יהיה האירוע הכי כואב שאחווה, אבל זה משהו מסוג אחר. אני מודה שלא קל ולא פשוט".
מה הכי תפס אותך בחודש הזה?
"עשיתי ביקור עם ערן זהבי אצל אריאל זוהר בראשון לציון. אריאל איבד את כל המשפחה שלו. את הוריו ושתי אחיותיו. לפני שעלינו, פגשה אותנו מכרה של המשפחה למטה ואמרה: 'הלוואי שתצליחו להוציא ממנו חיוך'. ואז בדרך למעלה אמרו לנו שהוא לא יצא מהחדר שלו. ואז נכנסנו והוא יצא וחייך וערן התחבר אליו. הוא סיפר לנו את הסיפור. ערן היה מישהו שהצליח לגרום לו בכמה רגעים לחייך ולשכוח וזו תמונה שלא יוצאת לי מהראש".
זה נותן כוח.
"שמע, נסענו לאילת עם ערן זהבי ויונתן כהן והגענו למלון ים סוף בו נמצאים כל מפוני ניר עוז. מקרים קשים מאוד במלון. משפחות שעברו את הנורא מכל והגענו למלון. ופתאום הם באו אלינו, חייכו ואפילו צחקו. זה המעט שיכולנו לעשות עבורם וזו הזכות הכי גדולה שנפלה בחלקנו".
השחקנים מצאו את עצמם מבינים כמה כוח יש להם.
"אמרתי לג'ק אנגלידיס ולבן מנספורד שהשחקנים שלנו התגלו במלוא תפארתם בחודש הזה. יש המון שיח לאורך השנים על האופי של הכדורגלן הישראלי. אני מניח שזה גם בשאר הקבוצות בארץ, אבל אני אדבר על מכבי תל אביב. השחקנים עשו כל כך הרבה. באו אלינו וביקשו לעשות, יום אחרי יום. היינו באילת בשמונה בתי מלון, בטורניר כדורגל ואתה לא רואה אפילו מבט עייף בעיניים של השחקנים ותאמין לי שזה לא קל גם עבורם. הם צריכים להתמודד עם הסיפורים, לעזוב את המשפחות שלהם ואני גאה במועדון שלנו שבמאית שנייה שינה את הפעילות שלו. כל העובדים התגייסו ברגע אחד לטובת האירועים בהם היינו".
ואז במהלך כל האירועים, אתה מקבל הביתה משלוח משופרסל ועל אחד המוצרים מצויר צלב קרס. אתה לא מתעלם ומחליט לפרסם את הדברים ברשתות החברתיות.
"זה היה רגע שלא ידעתי איך להתמודד איתו. זה היכה בי בצורה כל כך חזקה. פתאום זה הגיע גם אלי הביתה. שליח הביא משלוח שעשינו באונליין. פתחתי וסידרתי את הקניות ופתאום ראיתי את הציורים הנוראיים האלה. הזדעזעתי מאוד. זה מאוד הציק לי. פניתי למשטרה והגשתי תלונה והמשטרה פעלה באופן מהיר. תוך כדי שהגשתי תלונה, המשטרה הייתה בסניף ולשמחתי כבר עצרו את הבחור שכתב את זה. לא היה סיכוי שהייתי מתעלם מזה. חשוב להדהד את זה. אומרים 'ביחד ננצח', אז ביחד ננצח. הוא לקח את אחת המדבקות ששמים על המוצרים, צייר צלב קרס ואצבע משולשת על דגל ישראל. הוא חשב שהוא מצחיק, אז עכשיו הוא צוחק או לא צוחק במקום אחר. הוא עשה את זה לעוד שני אנשים בירושלים. יש שם סניף ספציפי אחד שהבחור הזה התחכם יותר מדי".
עכשיו אתם לפני הטיסה הראשונה לחו"ל. אתה חושב שתמשיכו עם הפרוייקט הענק הזה אחרי שתשובו?
"ניתן כל מה שאפשר לטובת העשייה הזו גם אחרי שנשוב מחו"ל. כמובן שנרצה להנציח את האוהדים שלנו. אנחנו על למעלה מ-60 אוהדי מכבי תל אביב, לא כולל החטופים. נרצחים מהמסיבה, היישובים והחיילים. זו רשימה שלצערי הולכת וגדלה".
אחד הדברים המצמררים זה לראות דגל של קבוצת כדורגל על קבר טרי. פתאום השיוך למועדון שאתה אוהב, הוא הרבה יותר עוצמתי.
"הגענו למקומות בהם באו אלינו ואמרו לנו תודה שבאתם. הם מודים לנו שבאנו, בזמן שבשבילנו זו זכות לבוא ולחזק אותם. היום יותר מתמיד אפשר לקרוא לקבוצת כדורגל, מועדון כדורגל".