וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוף החול: סוון אולרייך לא מתכוון לוותר על אפודת השוער הראשון

6.10.2023 / 16:00

הוא לא קורא עיתונים ואינטרנט, לא נחשף לביקורות ויודע לקום מטעויות כמו זו שביצע בשבוע שעבר. מי שחושב שדניאל פרץ קרוב ללבוש את אפודת השוער הראשון בבאיירן לא מכיר את סוון אולרייך, שחווה אינספור משברים וטרגדיה אחת שלימדה אותו לפתח עור של פיל

תקציר: ר.ב. לייפציג - באיירן מינכן 2:2/ספורט1

לפעמים, אחרי תצוגות מוצלחות פחות של סוון אולרייך בין הקורות של באיירן מינכן, מופנות כלפיו הביקורות בתקשורת הגרמנית. כך היה, למשל, אחרי הטעויות שביצע השוער הוותיק בתיקו 2:2 מול לייפציג במחזור הקודם בבונדסליגה. יש הגורסים כי דניאל פרץ אמור לקבל כתוצאה מכך הזדמנות בהרכב האלופה, אבל על אולרייך עצמו כותרות מסוג זה לא משפיעות. ראשית, הוא בכלל לא קורא עיתונים ואתרי אינטרנט. שנית, הוא מנוסה מספיק כדי להתעלם מרעשי הרקע ולהתרכז במשחק הבא. עובדה היא כי מול קופנהאגן בליגת האלופות הוא סיפק הצלה קשה שהביאה לבאיירן ניצחון ביום שלישי. החוסן הזה ממש לא מפתיע. אחרי הכל, אולרייך שרד היטב מבחינה מנטלית שגיאה מפלצתית במשחק חשוב באמת.

היה זה במאי 2018, בשלהי העונה המלאה היחידה שלו כשוער הראשון של באיירן, בצל החלמתו הארוכה של מנואל נוייר משבר בכף רגלו. והרי זו הייתה עונה משובחת. בליגה, לא היו לאדומים מתחרים כלל בדרך לאליפות קלילה במיוחד, עם מאזן הגנתי מרשים. כל המאמצים הושקעו, אם כך, בליגת האלופות, שם הדרך לחצי הגמר הייתה נוחה יחסית מול בשיקטאש וסביליה. רק ריאל מדריד הפרידה בין אולרייך להופעה חלומית בגמר צ'מפיונס ליג, ואת החלום הזה הוא הרס בעצמו.

שוער באייררן מינכן סוון אולרייך לפני ההצלה הגדולה מול קופנהאגן. GettyImages
לא אחד שמוותר בקלות. סוון אולרייך/GettyImages

אחרי הפסד 2:1 באליאנץ ארנה במשחק הראשון, נתנה באיירן פייט מצוין ללבנים בסנטיאגו ברנבאו, והתוצאה עמדה על 1:1 בהפסקה. מיד עם פתיחת המחצית השנייה, שלח קורנטן טוליסו מסירה לא נוחה לעברו של אולרייך, וקארים בנזמה הריח דם. השוער התמהמה, לא הגיע לכדור ברגליו, ואז גם לא הספיק לקלוט אותו בידיו. הכוכב הצרפתי שמח לגלגל אותו לרשת החשופה כדי להעלות את ריאל ליתרון, והרגע הזה היה גורלי. חאמס רודריגס עוד הישווה ל-2:2 במגרשה של הקבוצה ממנה הושאל, אבל הקאמבק לא הושלם. ריאל המשיכה לגמר, שם עמדו באור הזרקורים הטעויות של לוריס קאריוס בשער ליברפול, אבל זה כבר סיפור אחר. אולרייך ידע שהוא היה יכול להתמודד מול קאריוס בקייב בעצמו, והסיכוי להניף את הגביע היה גבוה בהחלט.

לא קל להתמודד עם פספוס כזה, אך אולרייך עשה זאת מצוין. יומיים אחרי הפיאסקו הוא העניק ראיון מקיף לבילד בו דן בטעות והסביר את הכול לקהל. "אלה החלטות שמקבלים תוך שבריר שניה. היו לי שתי אופציות, זה לקח יותר מדי זמן, ועשיתי בחירה לא נכונה. זה גורלו של שוער. כשחלוץ טועה, זה לא נורא. כשבלם טועה, זה יותר גרוע. אם אני טועה, זה בדרך כלל נגמר בספיגת שער. לי אסור לטעות. לא טעיתי במשך 8 חודשים, ואז זה קרה בעיתוי האומלל הזה. למזלי, החברים לקבוצה ובני המשפחה תומכים בי", הוא אמר.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
מאמן איינטרכט פרנקפורט לשעבר, ארמין פה. GettyImages
לא היסס להפיל אשמה. ארמין פה/GettyImages

אולרייך רגיל להתגבר על המכשולים, וזה היה כך מאז קיבל את הצ'אנס הראשון בשטוטגרט בגיל 19 בעקבות פציעה של השוער הראשון רפאל שפר. בעונת 2007/08, מיד אחרי הזכיה הסנסציונית של הקבוצה באליפות, הלחץ היה גדול כי ההישג ממש לא שוחזר. המאמן ארמין פה חיפש באופן תמידי אשמים, ולא היסס להפנות את האש כלפי השוער הצעיר, עליו הפיל את התיק באופן קבוע - ובמיוחד אחרי התבוסה 3:0 בלברקוזן. זה היה עד כדי כך לא הוגן, שאפילו רוברט אנקה, שלא הכיר את אולרייך קודם לכן, התקשר כדי לעודד אותו. את המחווה הזו שומר השוער בליבו, כי אנקה התאבד שנה וחצי מאוחר יותר, אבל את כוחו הוא שואב מטרגדיה אחרת, אישית הרבה יותר.

אביו של אולרייך מת מסרטן כאשר סוון היה בן 12. כאוהד שטוטגרט, הוא דחף את בנו לכדורגל ואימן אותו בקבוצת הילדים. בשנים האחרונות לחייו, שהושפעו מהמחלה, הכמיהה הזו רק התגברה, ובשיחה האחרונה ביקש האב להבטיח לעשות הכול כדי לעשות קריירה מוצלחת - בשטוטגרט ואף מעבר לכך. כאשר אולרייך עולה למגרש, הוא מנשק את האגרוף ומניף אותו כלפי מעלה לזכר אבא. ואת הבטחתו הוא קיים, גם אם הדרך למעלה היתה קשה ועמוסה במכשולים.

אחרי 11 המשחקים בעונת הבכורה, הוחלט בשטוטגרט להביא שוער בקנה מידה אחר לגמרי, ויינס למאן הוחתם כדי לסיים את הקריירה במועדון. שוער שאלקה, דורטמונד, ארסנל ונבחרת גרמניה לשעבר אמנם גרם להדחתו של אולרייך מהסגל, אבל הפך למנטור מצוין עבורו, והשניים שומרים על הקשר עד היום. הטיפים של למאן עזרו לאולרייך כאשר הוא הפך סוף כל סוף לשוער הראשון ב-2010, הוכיח את עצמו כנגד כל הסיכויים והעיד: "אני תמיד צריך לעבוד קשה יותר מאחרים, אבל זה לא מפריע לי".

אלכסנדר נובל שוער באיירן מינכן. Alexander Hassenstein, GettyImages
לא הבין את מקומו - ואולרייך קיבל עוד הזדמנות. אלכסנדר נובל/GettyImages, Alexander Hassenstein

כאשר נרכש על ידי באיירן עוד בקיץ 2015, היו לאולרייך שאיפות לרשת בבוא העת את נוייר, אבל הוא הבין היטב את המגבלות, והשלים מראש עם היותו שוער משנה עד שתגיע ההזדמנות. "האימונים כאן ברמה אחרת", הוא סיפר, ויצר במהרה קשר טוב עם מאמן השוערים טוני טפאלוביץ', שהוא החבר הטוב ביותר של נוייר - לא רק בכדורגל אלא בחיים בכלל. החיבור הזה עזר לו מאוד להשתלב חברתית, ובמועדון סמכו עליו כגיבוי יעיל ואמין. גם הפאשלה הגדולה מול בנזמה לא שינתה מהותית את ההערכה הזו.

התמונה התהפכה בתחילת שנת 2020, כשבאיירן החתימה משאלקה את אלכסנדר נובל על תקן שוער העתיד, ואולרייך הבין שהוא צריך לחפש אתגר חדש. זה אפילו התאים לו מאוד, כי הוא התגעגע למשחקים על בסיס שבועי, וקיבל הצעה טובה מהמבורג באותו קיץ. מועדון הפאר מהצפון, שירד שנתיים קודם לכן, בנה סגל שהיה אמור לחזור לבונדסליגה, ואולרייך נתפס כחלק מרכזי בו. הוא חתם על חוזה ל-3 שנים, וציפה כי שנתיים מתוכן יהיו בליגה הבכירה, אך המציאות היתה שונה. המבורג המשיכה להפגין לוזריות, השוער לא תמיד הושיע, והעונה הסתיימה במקום הרביעי המתסכל. בסיומה, החליטו שני הצדדים על פרידה - בעיקר כי אולרייך לא רצה לבלות שנה נוספת בליגה השנייה.

לאן אפשר היה ללכת? הרטה ברלין גיששה, אך המגעים לא הבשילו, ובמהרה הבין השוער שאין לו אופציות טובות במיוחד כשוער ראשון. לעומת זאת, בבאיירן התפנה שוב המקום, כי נובל עשה בעיות בחדר ההלבשה, סירב לשמש גיבוי לנוייר ודרש לעזוב בהשאלה. הוא עבר למונאקו למשך שנתיים, והאלופה היתה זקוקה שוב למחליף יציב לנוייר. כמה טוב שאולרייך היה פנוי! "האפשרות לנסוע לטייל בהרי האלפים היתה חסרה לי", הוא התפייט עם שובו למינכן, והדגיש: "אני כבר מזמן מרגיש כאן חלק מהמשפחה".

שוער באיירן מינכן דניאל פרץ. Marvin Ibo Guengoer - GES Sportfoto, GettyImages
ההזדמנות אולי עוד תגיע, אבל זה לא יהיה קל/GettyImages, Marvin Ibo Guengoer - GES Sportfoto

התחושה הזו הדדית. אולרייך הוא שחקן ותיק מאוד באליאנץ ארנה, כי הרי עברו כבר יותר מ-8 שנים מאז הגעתו, והקדנציה הקצרה בהמבורג כבר נשכחה. היחסים עם נוייר היו ונשארו נפלאים, ואולרייך זעם כמוהו על הפיטורים המפתיעים של טפאלוביץ' בינואר האחרון. את הבאתו של יאן זומר, אחרי שנוייר שבר את רגלו בתאונת סקי, הוא דווקא קיבל בשקט נפשי - וזה רק העלה את מניותיו בתוך המועדון. לכן, אחרי עזיבתו של השווייצרי לאינטר, ולנוכח קצב החלמה מהיר יחסית של הקפטן, הוחלט להפקיד את האפודה הראשונה בידיו בינתיים. זו גם הסיבה לכך שפרץ הגיע למועדון מלכתחילה. לו היתה הולכת באיירן על כוכב חדש בין הקורות, היא לא היתה רוכשת את הישראלי הצעיר ממכבי תל אביב.

הרצון לראות את פרץ מקבל הזדמנויות בבונדסליגה מובן וטבעי, אבל צריך לראות את התמונה המלאה ולהבין אותה. אולרייך בן ה-35 הוא דמות אהודה ומוכרת מאוד במועדון, ומעמדו איתן, גם אם הוא נמצא מעבר לשיאו שמעולם לא היה גבוה מאוד. חוסנו המנטלי ואופיו הנוח מאפשרים לו להתגבר על טעויות. הוא כבר חווה ימים קשים הרבה יותר, בקריירה ובחיים בכלל. בינתיים, פרץ יכול ללמוד לא רק מנוייר, אלא גם מאולרייך, שמסוגל לספר כיצד היה שוער צעיר בשטוטגרט לצד יינס למאן. הוא לא רק מתחרה. הוא גם מורה מצוין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully