חריגה ממסגרת האשראי: צומת הדרכים של תומר צרפתי

המשחקים הראשונים של נבחרת הנוער במונדיאליטו לא עוררו תהודה רבה. מעטים עקבו בשעות הקטנות של הלילה והדעה הרווחת הייתה שזה עוד טורניר שאליו נקלענו במקרה וניפרד ממנו במהרה. ואז הגיע הניצחון הדרמטי על יפן ועוד ניצחון על אוזבקיסטן, ופתאום סנסציה נגד ברזיל ומפה לשם אנחנו בחצי הגמר. זו הייתה תופעה קולוסאלית, שעוררה עניין בחוגים הרבה יותר נרחבים מקהלי הכדורגל הרגילים. אחר כך בכלל בא יורו הצעירות כדי לרומם את הלב. רנסנס של ממש.

קל היה להיות בעד החבר'ה האלה - צעירים, משלנו, אף אחד עדיין לא הספיק להתקלקל, להסתבך או סתם להסתנוור מהכסף הגדול. הקונצנזוס היה שמגיעה להם הזדמנות גם בליגה, אבל כאן אנחנו מגיעים לטריטוריה של "מה אם". האם ללא הקיץ הזה רוי רביבו מושאל שוב לקבוצה בסדר הגודל של הפועל ירושלים ומכבי תל אביב מעזה להיפטר מג'ורג'ה יובאנוביץ' כדי לקדם את דור תורג'מן במצבת החלוצים? ענאן חלאילי פותח במשחק מכריע על העפלה לליגת האלופות - זה באמת היה קורה לולא ההופעות שלו בקיץ? ומה לגבי אור ישראלוב, הפועל תל אביב הייתה יכולה להרשות לעצמה להסתמך על בלם כל כך צעיר בלי קצת הייפ מסביב?

הכישרונות הללו פילסו מקום בהרכב או לכל הפחות ברוטציה של הקבוצות שלהם בזכות האשראי שהרוויחו. מי שמבזבז אותו כעת במהירות הוא תומר צרפתי. השוער הצעיר חווה פתיחת עונה קשה מאוד במכבי נתניה, וכבר עכשיו, כפי שמדווח רענן ברנובסקי, נשקלת הדחתו מהרכב הקבוצה.

נתחיל מהסוף: גם אם צרפתי יירד לספסל, אין זה אומר עדיין שהקריירה שלו בסכנה. שוער, יותר מכל תפקיד אחר בשל חוסר הוורסטיליות שלו, הוא עמדה של קרוסלה - אתה יורד ומחפש את הטיימינג המדויק לעלות בחזרה. עומרי גלזר איבד מספר פעמים את המקום בהרכב מכבי חיפה, שיקם את עצמו בהפועל באר שבע והגיע עד לנבחרת ישראל ולכוכב האדום. אפילו אבי רן ז"ל כמעט נזרק ממכבי חיפה על ידי שלמה שרף ורק בזכות העקשנות של יוחנן וולך נשאר והפך לאחד הגדולים אי פעם.

ועדיין, האתגר העומד בפני צרפתי לא פשוט. פתאום הציפיות שעזר לפתח בקיץ מתהפכות בכיוונו. יכול להיות שהוא לא מספיק טוב עדיין כדי להיות שוער ראשון בליגת העל, ייתכן שזו ההתרגשות שמונעת ממנו להפגין יכולת גבוהה. אולי בכלל היה עדיף לו לפתוח את העונה כשוער שני ולחכות להזדמנות. מצד שני, מי יודע מתי הזדמנות כזאת תגיע.

כך או אחרת, עם נקודה אחת משש אפשריות, מכבי נתניה שוב מוצאת את עצמה, כמו בכל השנים האחרונות, עם פתיחה מגומגמת וצרפתי הוא הראשון שעלול לשלם את המחיר.

מכבי נתניה שוקלת שינוי בעמדת השוער
סוער בהפועל חיפה לאחר העימות בין יואב כץ לאורן גולן
תומר חמד ואדריאן פאון בדרך החוצה מהפועל באר שבע?

כבר לאחר המשחק הראשון אפשר היה לסמן מועמד לציטוט העונה. "מערכים הם רק מספרי טלפון בשבילי", אמר מאמן הפועל תל אביב מייקל ולקאניס, כשהוא משכלל את אמירת "השפיץ של הנעל" המפורסמת של שלמה שרף מלפני 30 שנה.

זה קצת מטריד. מאמן כדורגל אמור לדבר על מערכים, לייחס להם חשיבות גדולה ולא להקטין אותם. ובכל זאת, התגובה לא רק משעשעת אלא גם נכונה בהרבה מובנים. כדורגל הוא עדיין מדע הרבה פחות מדויק מכדורסל, פוטבול או בייסבול, והאובר-ניתוחים שאנחנו מקבלים על מערכים משמימים עד מוות. עם זאת, ולמרות הזלזול המופגן שלו בסוגייה (כלפי חוץ, הרי ולקאניס לא באמת מאמין שאין חשיבות למערכים), הוא עבר מ-5-3-2 ל-4-3-3 וזכה בשלוש נקודות. הפועל תל אביב והמאמן שלה הם עדיין בגדר תעלומה. את מכבי נתניה הם מנצחים בכל שנה, מהבחינה הזאת אין פה בשורה, אבל אחרי מפגן הבינוניות בסכנין היה חשוב לנצח במשחק הראשון בבלומפילד.

יש עדיין לא מעט סימני שאלה סביב הפועל תל אביב, אבל על דבר אחד קשה מאוד לערער: בעונתו הרביעית במועדון, דן איינבינדר השלים סופית את המהפך והזיהוי שלו כשחקן מוביל בקבוצה, בלשון המעטה. כל עוד הוא כשיר ופותח בהרכב, הפועל תל אביב לא תהיה אגוז קל עבור אף אחת מהיריבות שלה.

בשבוע שעבר קיבלה הפועל באר שבע בדיוק את מרשם הרופא שהייתה צריכה, בדמות משחק ביתי עם הפועל חדרה. השלישייה הקלילה מחתה לרגע את רשמי הקיץ הנוראי שעבר המועדון. זה לא שמישהו חשב שהצרות נגמרו, אבל מי יודע איך היה השבוע נראה עם כל תוצאה אחרת.

ממש כשם שהניצחון לא ריגש אף אחד, גם התיקו אמש נגד בני ריינה לא אמור להפתיע. זו עדיין אותה באר שבע, מוגבלת התקפית וחסרת קילר אינסטינקט. בנוסף, הרוחות שמשרה רמזי ספורי לא ממש טובות. לעימות אמש עם כריסטופר פיטרסון לא הייתה משמעות לו היה זה כל שחקן אחר מלבדו, אבל כל דבר שספורי עושה היום נבחן תחת זכוכית מגדלת ומייצר רעשי רקע.

בצל הדיווחים על ההתעניינות באיתמר שבירו והניפוי של תומר חמד מהסגל, פטריק קלימלה חייב לשפר את החדות מול השער. החלוץ הפולני לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להיות כל כך אנמי במחזורים הבאים. אם בחצי העונה הראשונה אפשר היה לתת לו מרחב התאקלמות, כעת הגיע הזמן לספק את הסחורה.

ניצחון ותיקו הם לא אסון גדול, אבל בבאר שבע מודעים לכך שהאנרגיות לא מדהימות והעסק מאוד שברירי. אחרי פגרת הנבחרת הם פוגשים את הפועל תל אביב. בטרנר קלימלה, או כל חלוץ אחר, יצטרך להיות יותר מפוקס. לא יותר מדי, אפשר להסתפק בהרבה פחות מה-0:6 מאשתקד, ועדיין - רצוי שהכדור גם יפגוש את הרשת כמה פעמים.

ארבע נקודות יש גם להפועל חיפה אחרי שחזרה מפיגור נגד בית"ר ירושלים ומפיגור כפול מול מכבי פתח תקווה. לפחות בפתיחת העונה חייבים להסיר את הכובע בפני רוני לוי, שבאמצעות גיא מלמד מפתח אופי חיובי לקבוצה שלו, אבל בעיקר משום שהוא מצליח איכשהו לעבוד תחת הבלגן של יואב כץ.

ההשעיה המוזרה של אורן גולן היא עוד נדבך לבעיה הכי גדולה של הפועל חיפה: שיטת ההפרד ומשול הקבועה של כץ, שגורמת לקרעים בין חברי הנהלה. לא ממש משנה אילו תוצאות יושגו במגרש, מחוצה לו לעולם יהיה בלגן. בנסיבות הללו לוי, שספג בעבר ביקורות מוצדקות על התנהלותו שלו, הופך למבוגר האחראי במועדון. תסתכלו על זה מכל זווית שתרצו, אחרי שני מחזורים אפשר לזקוף לזכותו את הפתיחה הסבירה פלוס של הפועל חיפה.

אי אפשר לסכם את השבת הזאת בלי התייחסות לפציעה המחרידה של בירם כיאל, שייתכן שבעקבותיה סיים את הקריירה. לאחר שיסתיים העליהום על ג'ימי אלכסיס, נוכל כולנו להסכים שמדובר בתיקול קשה, לא ספורטיבי, אבל עדיין מקצועי וכזה שאינו נובע ממניעים זרים. קטונתי מלנתח את מהלכי בית הדין, אבל להערכתי אלכסיס יורחק ממשחקים בודדים.

הבעיה שלו היא שעבור השחקנים שמכירים אותו הוא כבר מיצב את עצמו כיחיאל אבן צור המודרני, רק שעכשיו המעקב יהיה הרבה יותר צמוד. שחר הירש, אקס הפועל פתח תקווה והיום בבני יהודה, צייץ: "אם היה ואר בליגה הלאומית הוא היה עם ארבעה אדומים בשנה שעברה". בליגת העל יש ואר, ואת המחיר הראשוני אלכסיס כבר שילם. גם אם יורחק לשניים או שלושה משחקים, כשיחזור, כבר יהיה תחת רדאר מאוד מוקפד.

ואם כבר דיברנו על ואר ורדאר, העובדה שגל לוי לא ראה מהמגרש שמדובר בעבירה המחייבת אדום שמה אותנו שוב בדיון על איכות השיפוט. נכון שהשופט תיקן את הטעות בעקבות ההנחיה להגיע למסך, אבל שופטים חייבים לדייק יותר בקריאות על המגרש. ה-VAR צריך להיות תעודת ביטוח, לא גלגל הצלה.