הספרדי שהגיע מסיביר: אלברט ריירה חולם על קריירה מזהירה כמאמן

בעונה שעברה הצעיד אלברט ריירה את אולימפיה לולביאנה לדאבל עם כדורגל נהדר, והוכתר באופן טבעי למאמן העונה בסלובניה, אבל המועדון בחר לא להאריך את חוזהו. המאמן הספרדי הצעיר לא הבין את ההחלטה - מה כבר אפשר היה לבקש ממנו בעונת הבכורה? זכיה בכל התארים היתה אמורה להספיק כדי לקבל קרדיט גבוה יותר, אבל כלפי חוץ הוא לא שידר תסכול. ריירה דיבר על אתגרים אפשריים חדשים במחוזות אחרים, והבטיח חגיגית לאוהדי אולימפיה לשמור על נאמנות.

"עכשיו מתחיל פרק חדש בקריירה שלי, ונראה לאן היא תוביל אותי. דבר אחד בטוח - אין שום סיכוי שאאמן קבוצה אחרת בסלובניה. רק אולימפיה. זה עניין של כבוד, ואפשר לסמוך על המילה שלי", הוא הצהיר. המראיין הקשה עליו ותהה אם הקביעה הזו תהיה תקפה גם בעוד 15 שנה. "ברור. זה לתמיד. אני לא יודע אם אחזור אי פעם לסלובניה, אבל תהיה לי רק אופציה אחת כאן במהלך חיי, וזו אולימפיה לובליאנה", התעקש ריירה.

זה נאמר בשלהי מאי, ובחלוף חודשיים כבר לא היה רלוונטי. ב-20 ביולי, יומיים לפני תחילת העונה החדשה, מונה ריירה למאמנה החדש של צלייה, אשר מתיימרת להיאבק מול אולימפיה על תואר האליפות העונה. אנשים נוטים להפר את הבטחותיהם, אבל לעתים נדירות אפשר לראות דוגמא כה גרוטסקית, ובלובליאנה התקשו להאמין למתרחש. ריירה לא הרגיש צורך להסביר את החלטתו, אבל לעיתונאים הסלובנים קל לשים את האצבע על הסיבה - כסף. השכר שהוצע לו היה פשוט טוב מדי בכדי לשמור על עקרונות שהוא עצמו הגדיר, וכאשר מדובר בריירה יש לזהות הבעלים משמעות מיוחדת.

צלייה, מועדון צנוע מאוד אפילו במונחים סלובנים, מעיירה בת כ-35 אלף תושבים, נרכשה ב-2020 על ידי קבוצת אנשי עסקים רוסים, בראשותו של ואלרי קולוטילו שעבד בעבר בלוקומוטיב מוסקבה. הוא הפנים של הפרוייקט, אבל מאחורי הקלעים מושך בחוטים ומזרים את הכספים הנדרשים האוליגרך המיליארדר מקסים דיומין, עד לא מכבר הבעלים של בורנמות' האנגלית. ואם אתם תוהים מדוע זה כל כך מושך כל כך את כוכב העבר הספרדי, הרי שהתשובה עשויה להפתיע אתכם - ריירה הוא סוג של רוסי בעצמו.

זה די חריג עבור בחור שנולד במאיורקה, שם גם החל את הקריירה עם המאמן הדגול לואיס אראגונס שהעניק לו הופעת בכורה. ב-2003 זכה ריירה בגביע הספרדי ב-2003 עם סמואל אטו לצידו, ואז יצא למסלול מיוחד, שעבר בין היתר באספניול איתה הגיע לגמר גביע אופ"א ב-2007 עם המאמן ארנסטו ואלוורדה, ובליברפול בה שיתף במשך שנתיים פעולה עם יוסי בניון, וגם עם כוכבים ספרדים שהפכו לחבריו הטובים - צ'אבי אלונסו, פרננדו טורס ופפה ריינה. כאשר עזב את אנפילד ב-2010, היה ריירה קרוב לחתימה בספרטק מוסקבה של ואלרי קרפין, ולא במקרה. הוא רצה להגיע לרוסיה בעיקר בגלל אישתו יוליה, אותה הכיר עוד בגיל 18 כאשר היא הגיע לנפוש באיי הבלאריים. הזוגיות היתה יציבה ופרחה, השניים התחתנו ב-2009, ועם ילדיהם הם מדברים בשתי השפות.

שליטתו של ריירה ברוסית מצוינת, עד כדי כך שהוא שימש כפרשן בערוץ הטלוויזיה המוביל במוסקבה במהלך מונדיאל 2018. באותה תקופה, הוא כבר תלה את הנעליים בתום הרפתקאות באולימפיאקוס וגלאטסראיי בה הרגיש מנהיג לצד ווסלי סניידר ודידייה דרוגבה, וקדנציות קצרות וביזאריות בווטפורד, אודינזה וקבוצות קטנות בסלובניה. ואולם, מעטים יודעים כי זמן קצר לפני גביע העולם רצה ריירה לחזור לפעילות במדי טומסק - מועדון מהעיר שנמצאת באמצע סיביר, שלא הצליח לרשום את חוזהו בהתאחדות בגלל חובות כבדים. הוא התגורר אז בעיר הולדתה של יוליה, אומסק (לא לבלבל עם טומסק, כי כמעט אלף קילומטרים מפרידים ביניהן). שם, באומסק, הוא אף הקים אקדמיית כדורגל מפוארת בסטנדרטים המקומיים. חבריו הספרדים עזרו לו לא מעט, ולואיס גרסיה, אקס ליברפול נוסף, אפילו הגיע לטקס הפתיחה.

בספרד נדהמו כאשר שמעו על כך ששחקן שגדל בעיר נופש חמה בים התיכון עובר מרצון לאיזור בו הטמפרטורה בחורף מגיעה למינוס 35 מעלות, אבל ריירה הסביר שהוא נהנה: "הקור בסיביר שונה מהקור בספרד. במאיורקה מרגישים שהכל קפוא אם הטמפרטורה יורדת לאפס, אבל זה בגלל הלחות הגבוהה. באומסק אין לחות, ואני אוהב מאוד לצאת החוצה במינוס 15 מעלות, כאשר הכל לבן עם השלג היפה מסביב". הוא אהב מאוד את החיים ברוסיה, והתגאה בכך שהוא מכיר את המדינה לרוחבה טוב יותר מרוב תושבי מוסקבה, אבל חילק את הזמן בין אומסק למדריד שם למד בקורס מאמנים במטרה ברורה.

הוא חלק את הכיתה עם צ'אבי, ראול וצ'אבי אלונסו, מגדיר את אראגונס ואת ואלוורדה כמאמנים המשפיעים ביותר בקריירה שלהם, ושואף להגיע לצמרת הגבוהה גם על הספסל, אולי אפילו יותר ממה שהצליח לעשות על הדשא - הרי חלקו בנבחרת הסתכם ב-16 משחקים, ובליברפול הוא לא תקע יתד בהרכב. "לא כולם יכולים לאמן את ברצלונה, אבל צריך לכוון הכי גבוה שאפשר. כדי להגיע לשם, צריך להתחיל איפשהו. בתחילת הדרך, המוטיבציה חשובה הרבה יותר מכל דבר אחר. צריך לגלות עד כמה אני טוב ואיך הרעיונות שלי עובדים. אני לא חושש לעבור ממקום למקום, כי זה מה שעשיתי כל חיי", הוא אמר, וציין שהאקדמיה בסיביר מהווה צעד ראשון חשוב בכיוון שבחר.

אז אחרי שקיבל תעודת מאמן, חזר ריירה לגלאטסראיי בה היה כה אהוב כשחקן, ובילה שתי קדנציות כעוזרם של פתיח טרים ודומנק טורנט הספרדי. בתום ההתנסות הזו, הוא הרגיש בשל לצאת לדרך עצמאית, ואולימפיה לובליאנה פתחה לו את הדלת. היום הראשון בתפקיד הסתיים רע מאוד, כי אוהדים זעמו על הדחתו של רוברט פרוסינצ'קי ומינוי מאמן כה אלמוני במקומו, ופוצצו את מסיבת העיתונאים בדרישה להעיף את ריירה לכל הרוחות. אלא שהם שינוי את דעתם במהרה, והתאהבו בבוס החדש שהשיג תוצאות מצוינות באמצעות סגנון ספרדי קלאסי ונאה לעין, עם אחוז החזקת כדור גבוה ולחץ אינטנסיבי קרוב לשער היריבה.

העזבתו בתום עונה כה מוצלחת היתה מפתיעה, אבל המקורבים למועדון מסבירים כי לא קל לעבוד עם הספרדי. הוא שתלטן, רוצה לקבל את ההחלטות לבדו, וגם מפגין את מזגו החם לעתים קרובות. ניתן לראות זאת גם במהלך המשחקים - ריירה נוטה לתגובות אמוציונליות מאוד, רב עם שופטים ומאמנים יריבים, צורח על כולם ומשדר לא פעם יותר מדי לחץ. אלא שכל זה שולי כאשר לוקחים בחשבון את היכולת לקדם את שחקניו מקצועית תוך זמן קצר מאוד.

"לריירה יש גישה מצוינת לשחקנים. הוא מוצא איתם שפה משותפת ומשיג שינויים במהירות שיא. כך היה באולימפיה, וזה המצב עכשיו גם בצלייה. הוא הגיע רק לפני חודש, אבל כבר רואים שדרוג עצום בהשוואה לקדנציה של קודמו, רומן פיליפצ'וק", מספר העיתונאי הסלובני מיראן זורה.


אז צלייה מדורגת כיום במקום הראשון בליגה, נקודה לפני אולימפיה, ועושה חיים משוגעים גם במוקדמות קונפרנס ליג. צמד נצחונות על נמאן גרודנו הבלארוסית היו צפויים, אבל קודם לכן הדיחה הקבוצה את גימראש הפורטוגלית, אחרי הפסד 4:3 דרמטי בבית, ניצחון מפואר 0:1 בחוץ וחגיגה בדו קרב הפנדלים. במועדון לא רגילים להישגים מסוג זה, ומתקבל הרושם שהפרוייקט הרוסי המשונה הזה מתחיל לקבל תנופה בזכות ריירה. ייתכן שכך מתחילה צמיחתו של מאמן ספרדי מצוין נוסף, והוא בהחלט שואף לחולל סנסציה גם על חשבון מכבי תל אביב (20:00, ספורט2) כדי להעפיל לשלב הבתים. אל תזלזלו בו בשום אופן.