ב-11 ביולי, בזמן שמכבי חיפה טיילה במלטה ל-0:4 על חמרון ספרטנס בפתיחת מוקדמות ליגת האלופות, הפתעה אדירה התחוללה בקוסובו. במשחק אותו ניהל צוות שיפוט ישראלי בראשות גל לייבוביץ', האלופה המקומית בלקני גברה 0:2 על לודוגורץ. בבולגריה נותרו בהלם וכבר הפכו את שעון החול עבור המאמן איבאילו פטב, שמצדו ניצל את המשבר הבלתי צפוי כדי לבצע זעזוע מוקדם בסגל.
כבר במחצית בפרישטינה הוא הוריד לספסל את הקשרים שואו ונונאטו, צמד מחליפים שלמעשה חיפה באותו משחק על היעדרות של שחקן אחד וכושר לקוי של אחר. שלושה ימים לאחר מכן הכניס אותם המאמן יחד בדקה ה-73 בהפסד הסנסציוני 3:1 לעולה החדשה קרומובגראד במחזור הראשון של הליגה הבולגרית - ואז כבר מחק לחלוטין. נונאטו הספיק לגרד חצי שעה נוספת בליגה לפני שנשלח בחזרה לברזיל (הושאל לסנטוס), ואילו שואו לא רק הודח מהסגל בגומלין שבו הביסה לודוגורץ 0:4 את בלקני ועלתה שלב, אלא נגרע לחלוטין מהרשימה לאירופה ולאחר מכן גם מזו של הליגה (כדי לפנות מקום לזר אחר מחוץ לאיחוד האירופי).
מראש לא תכננה לודוגורץ להאריך את חוזהו של שואו שמסתיים בקיץ 2024, אבל הכישלון במשחק הראשון של העונה זירז תהליכים. ואז הגיעה מכבי חיפה, למודת האכזבות בקיץ הזה בכל הנוגע למציאת קשר אחורי, ופתרה את הפלונטר עבור כולם: הבולגרים יקבלו כ-1.2 מיליון יורו על שחקן בשנת חוזה שגם כך לא נמצא בתוכניות, האנגולי הבינלאומי ישתדרג מקצועית ויזכה לחוזה נאה עד 2027 ולאלופת ישראל סוף כל סוף יהיה 6 אמיתי.
שתי הצלעות הראשונות במשולש הזה כבר יכולות להיות מרוצות. האם גם השלישית תחוש כך בסופו של דבר?
מנואל לואיס דה סילבה קאפומאנה, שצמח במגרשי חול בשכונה דלת תנאים בלואנדה, מוכר יותר בכינוי שהעניק לו סבו: "שואו". זה השם שמתנוסס גם על חולצתו. איתו לקח שלוש אליפויות וגביע באנגולה כשחקן 1 באוגוסט, הקבוצה שנתמכת על ידי צבא אנגולה ונתנה לו הזדמנות עוד לפני גיל 17.
מחלקת הסקאוטינג של ליל הצרפתית התלהבה ממנו באליפות אפריקה שהתקיימה במצרים בקיץ 2019, אז היה השחקן הכי צעיר בסגל של נבחרת אנגולה וגם רשם שתי הופעות, והמנהל הספורטיבי לואיס קמפוס (כיום בפריז סן ז'רמן) אישר לשלם כ-2 מיליון יורו כדי להביאו מיד בסיום שלב הבתים. "הוא שחקן צעיר, קשר אחורי חזק מאוד עם אינטליגנציית מסירה גבוהה ומהירות ביצוע", החמיא אז המנכ"ל מארק אינגלה לרכש האלמוני בן ה-20. "יש לו מקום רב לשיפור והפרויקט שלנו יוכל לסייע לו".
זה לא קרה. אחרי כמה שבועות בקבוצת המילואים של ליל, שואו כבר הושאל לבלננשש הפורטוגלית. זו למעשה העונה האירופית היחידה בה היה שחקן הרכב די קבוע, מרגע שהתגבר על כרטיס אדום (דווקא מול קבוצתו הבאה) במשחק הראשון שבו פתח. האנגולי ריצה עוד שני עונשי הרחקה בגלל כמות גבוהה של כרטיסים צהובים (11 במצטבר) אבל סייע לקבוצה הצנועה לשרוד בליגה וקיבל הרבה אחריות, בעיקר מרגע מינויו של ארמנדו פטיט, בעצמו קשר אחורי שידע ימים יפים בנבחרת פורטוגל ובנפיקה.
למרות רצונו להמשיך בבלננשש, ליל החליטה לשלוח אותו בשנה השנייה לאחות בואבישטה, שהייתה אז גם היא בשליטתו של מחריב המועדונים ג'רארד לופס. בקבוצה מפורטו היה שואו פחות משמעותי (13 הופעות בהרכב ועוד 18 כמחליף) אבל הפחית בצורה ניכרת את מספר הצהובים (שלושה בלבד) והציג יכולת מרשימה ב-0:3 האדיר על בנפיקה.
כאשר חזר לליל, מצא סגל עמוס אפילו יותר, אחרי אליפות מפתיעה במיוחד. שואו התאמן עם קבוצת המילואים בזמן שליל השיגה בישראל גם את תואר אלוף האלופים, ובסוף אוגוסט נמכר ללודוגורץ שחיפשה עומק לקראת השתתפות בשלב הבתים של הליגה האירופית. "אני יודע שהגעתי למקום ענק, זו האלופה והמועדון הכי גדול בבולגריה", אמר לאחר המעבר. "מוטלת עליי אחריות עצומה ואני חושב שזו התאמה מושלמת".
בשל הצטרפותו המאוחרת, שואו נשלח תחילה להסיר חלודה במשחק של קבוצת המילואים ובחלוף חמישה ימים ערך את הבכורה הרשמית במשחק גביע מול ספרטק ורנה מליגת המשנה. המאמן הליטאי ולדאס דמבראוסקאס, האיש שהתעקש על רכישתו מליל, הכניס את שואו כמחליף גם בליגה ובהפסד לכוכב האדום בלגרד בליגה האירופית, שהתברר כמשחקו האחרון בתפקיד.
הקשר טס למשחקים של נבחרת אנגולה מול גאבון במוקדמות המונדיאל (ניצחון 1:3 בבית ואז הפסד 2:0 בחוץ, שלפניו עוכבו שואו וחבריו במשך שש שעות בחדר לא ממוזג ונטול כיסאות, מוקפים חיילים חמושים) וחזר מהסיוט הזה למציאות חדשה בבולגריה. הוא אמנם כבש את שערו הראשון באירופה שבועיים לאחר מכן במשחק גביע ובהמשך הוסיף גם שני שערי ליגה, אבל לא הפך לשחקן הרכב כפי שדמבראוסקאס ייעד לו.
כך היה גם בעונה השנייה, במהלכה אותו מאמן ליטאי ניסה לנצל את פגרת המונדיאל כדי להביא את שואו לאופי כרתים היוונית. המהלך לא צלח והאנגולי המשיך בלודוגורץ בעיקר כגיבוי לפולני יקוב פיוטרובסקי ולברזילאי פדרו נארסי, אם כי במחזורי הסיום היה ב-11 ופתח גם בהשלמת הדאבל בגמר הגביע, שבדרך אליו הפציץ בימין לחיבורים שער ניצחון נהדר ברבע הגמר לרשת אותה ספרטק ורנה מולה ערך את הבכורה. "אני אוהב לעבוד עם איבאילו פטב", אמר לאחר המשחק. בחלוף שלושה חודשים, המאמן הזה הפך אותו לשעיר לעזאזל.
בסך הכול, בשתי העונות בלודוגורץ פתח שואו ב-27 משחקי ליגה ונכנס כמחליף בעוד 20 (ומשחק נוסף בחודש שעבר), כאשר בחמישה נותר על הספסל. באירופה פתח בשישה משחקים בבתי הליגה האירופית (על פני שתי עונות, כולל מול רומא ובטיס) ובעוד אחד בנוקאאוט של הקונפרנס ליג, בניצחון הביתי 0:1 על אנדרלכט של ליאור רפאלוב. הוא תרם לירוקים מראזגרד חמישה שערים והיה שותף לשתי אליפויות וגביע אחד, וגם היה שם בשביל לודוגורץ ברגע הכרעה נוסף: סחיטת הפנדל מול ז'לגיריס בשלהי ההארכה בפלייאוף הליגה האירופית אשתקד. שואו לא השתלט טוב על הכדור, אבל נלחם והוכשל ברחבה. אוליבייה ורדון השווה ל-3:3 מהנקודה הלבנה בדקה ה-120 ולודוגורץ העפילה לשלב הבתים. ובכל זאת, מעמדו של האנגולי לא השתנה. הוא נותר שחקן משני.
הטיל בגביע: שערו האחרון של שואו במדי לודוגורץ
בניגוד לירוקים מבולגריה, אצל הירוקים מישראל הסיטואציה אמורה להיות אחרת. לפחות הציפיות הן לקשר בכיר שיכבה נורת אזהרה שמהבהבת מאז הקיץ (ויש יגידו אפילו מינואר) ולא לעוד שחקן משלים, גם אם נראה כי מדובר בהחתמת פשרה. הרי היהודי-צרפתי לורן אברג'ל, קשר אחורי דומיננטי שמשחק באחת מחמש הליגות הגדולות באירופה, היה הבחירה הראשונה והקבוצה תוכננה להיבנות סביבו בתחילת הקיץ. ברגע שדחה את רעיון העלייה לישראל והאריך חוזה בלוריין, מכבי חיפה נכנסה לסחרור של אכזבות ולא מצאה מענה.
הכיוון היה ונותר צרפת. אז שחקן מנוסה מהליגה הזו לא בא, לאחר מכן נוסה מהלך על קשר שהיה מבוקש שם ולבסוף גם חתם (לאמין דיאק בנאנט) ואז על אחד שחולם לקבל הזדמנות מחודשת בליג 1 (יאנגה אמבוק ששב לסגל של ברסט). בתווך פזלו הירוקים לאפיקים אחרים - אחד שהיה מצריך את ניפוץ שיא ההעברות של המועדון (מרקו אילאימהריטרה משרלרואה) ושם מוכר בעל עבר מרשים שהונחת למסע שכנועים (נת'ניאל צ'אלובה) - אבל בסופו של דבר חזרו למישהו שאולי נכלל ברשימה הראשונית, רק בחלק התחתון שלה. שחקן שנרכש אמנם על ידי קבוצה צרפתית, אך כזו שמעולם לא חשה כי הוא ראוי להיכלל בסגל שלה.
לאור העובדה שהרכש האנגולי בכל מקרה אינו רשאי לשחק בשלב הפלייאוף, האם לא עדיף היה להמתין לשבוע האחרון של אוגוסט (לפני סגירת החלון בליגות הבכירות) כדי למצוא קשר מהרמות הללו שנמצא בסיטואציה מקצועית לא טובה וישמח להציג את כישוריו בשלב בתים של ליגת האלופות או לפחות הליגה האירופית? השאלה הזו תהדהד כל עוד שואו לא יספק את השואו הנדרש. ובמקרה הזה אין הכוונה לנצוץ, אלא להוסיף למכבי חיפה את המרכיבים שחסרים לה.
לא מדובר רק בתוספת של פיזיות ואתלטיות במרכז השדה, חילוץ כדורים והתבססות כעוגן הגנתי שממתין לפני קו הביצורים של עבדולאי סק, אלא גם בהתנעה מחודשת של משחק הלחץ. 6 דומיננטי ובטוח בעצמו יאפשר לעלי מוחמד לחזור להתרוצץ ולהסתער, ללא נטל האחריות של האיש האחרון בקישור, ואולי להזכיר את הרגעים הכי קסומים שלו, שהיו כאשר נטע לביא חיפה עליו בשיא תפארתו בתחילת העונה שעברה. אז משחק הלחץ של הירוקים היה במיטבו. שואו אולי לא מהיר, אבל יודע להניע את הכדור, מדייק בכ-80 אחוזים מהמסירות ונהנה גם לשחרר כדורים ארוכים.
"אני אוהב שקט", אמר בעבר שואו בריאיון, ואת זה הוא מקבל בנבחרת. דווקא שם הוא מרגיש הכי בנוח ועושה דברים יפים גם מבחינה טכנית. יש לו כבר 31 הופעות בינלאומיות ומקומו מובטח גם לקראת אליפות אפריקה הבאה, כאשר אנגולה נמצאת מרחק ניצחון מהעפלה שתגרום גם לו (כמו סק) להחמיץ משחקי מפתח בינואר. הוא יפגוש כאן את חברו לנבחרת מילסון וכל אחד מהם ינסה להבריק קצת יותר מהאנגולי היחיד שהיה לפניהם בליגת העל, דולי מנגה הבלתי נשכח.
"לא כל שם הוא שואו ולא כל שואו הוא הצלחה". באופן אירוני, המשפט הזה הופיע בפוסט שפרסמה ליטל, אשתו של גל אלברמן, כאשר יצאה להגנתו לאחר ההחלטה לבחור במסאי דגו כמחליף של ברק בכר ועוד לפני מינויו הרשמי.
המנהל המקצועי של מכבי חיפה ניסה כמה שמות במהלך הקיץ הזה עד שהגיע לשואו. עכשיו נותר לו רק לקוות שהוא יהיה הצלחה.