כשהאיזון בין עבודה ומשפחה מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית, יש כאלו שבוחרים להוסיף ספורט תחרותי למשוואה. אז איך עושים את זה? עידו זלצברג, אב לשלושה, מנהל פיתוח בחברת אוטודסק ישראל וזוכה מדליית ארד בתחרות מפתחי גוף טבעי של ישראל, מספר כיצד הוא לקח את "Work life balance" צעד אחד קדימה, ומסביר איך עושים את זה נכון.
אז איך הכל התחיל?
בגיל 17, כשמרבית חבריי הקדישו את זמנם החופשי לתנועות הנוער,בילוי בחופי הים ויציאות לסרטים, אני מצאתי את התחביב ששינה ועיצב את חיי, תרתי משמע. גם אחרי הצבא תמיד שמרתי על שגרת אימונים בריאה, ובתקופת הקורונה כשהיה קצת יותר מאתגר להתאמן, אבל כשחזרו חדרי הכושר, חזרתי להתאמן. לאחר שהגעתי להישגים יפים ברמה האישית ולאור פידבקים שקיבלתי ממאמנים בחדר הכושר שכדאי לי ללכת להתחרות, התחלתי לחשוב על זה ברצינות. התלבטתי המון, לא ידעתי אם זה אפשרי בגיל 35, וגם המצב בבית היה לא פשוט, אישתי באותה תקופה הייתה בהריון עם הילד השלישי שלנו.
מה גרם לך להפוך את התחביב לתחרות?
מפגש מקרי בחדר הכושר עם אור דן, נשיא איגוד פיתוח הגוף הטבעי בישראל, הוביל לשיחה מעניינת, אשר במהלכה דברנו על להרשם לתחרות, ואכן, לאחר השיחה איתו הבנתי שזה אתגר שאני רוצה לנסות. מאותו הרגע התחלתי במתכונות אימונים מוגברות, ובעצם בהכנה לתחרות. זה דרש הרבה ויתורים ומאמצים, אבל לבסוף זה קרה. אין ספק שההחלטה השפיעה על הרבה אספקטים בחיים שלי, למשל הקפדה יתרה על אוכל, ותפקוד מלא תחת שעות שינה מועטות. אבל קלישאתי ככל שיישמע, רק ההתמדה, הרצון, והמטרה מול העיניים, הובילו בסופו של דבר להצלחה, גם הקורונה שימשה כאבן דרך משמעותית בהחלטה ללכת להתחרות.
איך הקורונה שינתה את הפרספקטיבה שלך?
אני עובד באוטוסדק שש שנים. בשנתיים האחרונות עברתי למשרת ניהול, ולפני כן הייתי מפתח IOS בחברה. מאז ומתמיד, הייתה לנו מדיניות של גמישות בעבודה מבחינת חובת נוכחות ושעות עבודה במשרד. אחרי הקורונה הגמישות התרחבה, וכעת ההחלטה אם לבוא למשרד היא של העובד בלבד. הגמישות והאפשרות לעבוד מהבית, איפשרה לי ליצור תוכנית אימונים אינטנסיבית ושגרת עבודה שלא תפגע גם בחיי המשפחה. כשאשתי הייתה בחופשת לידה, הייתי מתעורר ב5 בבוקר, עושה אימון ב6 בבוקר, חוזר הביתה עוזר לאשתי עם פיזור הילדים במסגרות, ומתחיל לעבוד. כל פעם הייתי מנסה לסנכרן את השגרה שלי עם אשתי והלוז שלה, ולהתאים את האימונים שלי לפי זה.
ובימים שהלכת למשרד?
הלכתי מבחירה למשרד. אני חושב שזה חשוב לראות את הקולגות ולא רק לעבוד מרחוק, יש משמעות ללהיפגש פנים מול פנים בישיבות, ולכן הייתי מגיע בימי שני ורביעי ולרוב השתמשתי בהם כימי מנוחה. בשבילי, זה היה בלתי אפשרי להתאמן 7 ימים בשבוע. 4 ימים בשבוע זה הייתה ההתחייבות שלי, לא מעבר.
מה זה פיתוח גוף וכמה הוא נפוץ?
פיתוח גוף טבעי, הוא ענף תחרותי לכל דבר. התחרות היא פיתוח גוף טבעי, תחת מדידת מדדים חיצוניים אצל מתאמנים. כל מי שמשתתף בתחרות עובר סדרת בדיקות כגון פוליגרף ובדיקות שתן מדגמיות, על מנת לוודא שהוא לא לוקח חומרים אסורים, ובעצם שהגוף שלו "בנוי" בצורה טבעית לגמרי. המתמודדים בתחרות, גברים ונשים, מתמודדים בכמה קטגוריות, אשר לכל אחת מהן ניקוד שונה. בין הקטגוריות יש למשל: "מן פיזיק", "קלאסיק פיזיק", פיט בודי וביקיני. את המשתתפים בתחרות מחלקים על פי סטטוס הנרשמים: גילאים, משקלים, גבהים ועוד. אני התמודדתי במן פיזיק, בקטגוריה הבוגרת של גילאי 35 ומעלה. אני הייתי בין הצעירים ביותר בקטגוריה והמבוגר ביותר היה בן 61 (שזכה להרבה אהבה מהקהל). לבסוף, זכיתי במקום השלישי, במדליית ארד, בתחרות הארצית. הזוכים במקומות הראשונים לעיתים זוכים אף לטוס להתחרות בחו"ל.
איך משלבים בין הכל? יש לך "טיפים" או המלצות ל 'פשוטי העם'?
בחיים, הכל עניין של גמישות. איזון נכון בין כל הדברים שמרכיבים לך את השגרה היומיומית, והבחירה שלך איפה להשקיע את הזמן והאנרגיה שלך. אצלי העניין היה האיזון בין עבודה, משפחה וספורט. בזכות הגמישות שאפשרה לי העבודה מהבית, היה לי יותר קל לשלב בין האימונים, העבודה והזמן עם הילדים והמשפחה. בנוסף, הבנתי שזו תקופה שתהיה קשה ואינטנסיבית, אך שהמטרה הסופית שלה תהיה מרשימה ומספקת מאוד, ולעיתים גם כשקשה, חייב לנשוך שפתיים ולהמשיך. אחד הדברים שהכי עזרו לי להמשיך ולהתקדם הייתה התמיכה מהסביבה הקרובה שלי, בעיקר מהבית, אשתי היקרה שכנעה אותי לא לוותר גם כשרציתי לפרוש. לטעמי, המדליה בכלל מגיעה לה.
אתה מתכנן להמשיך?
כן. מעבר לזכיה במדליה והקוביות בבטן, זכיתי בפיתוח ערך ההתמדה, וזכיתי להרגיש גאה בעצמי, ולדעת שלא ויתרתי, על אף כל הקושי. בנוסף, הרגשתי שאני מלמד את הילדים שלי שיעור חשוב של "לא לוותר", וזו אחת הסיבות שעודדה אותי להמשיך. בסוף היום התוצאה הסופית הייתה שווה את כל הדרך, והפעם אני מכוון לזהב. אני כבר מתכונן לתחרות הבאה של נובמבר 2024.