אריאל הרוש תכנן לפרוש במדי הפועל באר שבע. הוא לא חשב כבר שיעזוב. הכין את עצמו לעוד שלוש שנות משחק לפחות והיה בטוח שהוא נשאר עד הסוף אצל אלונה ברקת ואליניב ברדה. "כשהעונה הסתיימה, ביקשתי שיחה עם אליניב. שיחה של חברים. לא של שחקן ומאמן", הוא מתאר. "אני מאוד מחזיק מאליניב. גם שיחקנו יחד בעבר ושיחקנו אחד נגד השני ותמיד השיחות איתו בגובה העיניים. אמרתי לו שקרוב לוודאי שעמרי גלזר ירצה לעזוב ויכוון למעבר לאירופה כי זו השאיפה שלו וביקשתי לדעת מה התכניות שלו לגביי. הוא אמר לי שהוא רוצה שאשאר במועדון ושגם אלונה מאוד רוצה, אבל הבהיר שהוא יביא עוד שוער בכיר, כך שאני לא אהיה השוער הראשון. זו היתה שיחה כנה ואני מכבד לגמרי את ההחלטה הזו, אבל אני לא יכולתי להרשות לעצמי עוד עונה כמו שעברתי בעונה החולפת. אחרי אותה שיחה, הבנתי שאני עוזב את הפועל באר שבע".
היה קשה בעונה שעברה?
"שמע, מה שקרה בקדנציה הזו בהפועל באר שבע היה קשה מאוד מבחינתי, כי אני לא חשבתי שאגיע למצב הזה שכל השבוע אתאמן ובשבת לא אשחק. ובאמת שאין לי טענה לאיש. לא לאליניב, לא למערכת, בטח לא לעמרי שעשה התקדמות אדירה ובצדק שיחק. אני פשוט כבר לא יכולתי עם זה שאני לא משחק. הישיבה על הספסל כבר היתה בלתי אפשרית מבחינתי".
אז אמרת שאתה עוזב.
"כן, הודעתי שאני לא נשאר במצב העניינים הזה כי אני רוצה לחזור וליהנות מהעמידה בשער. שמע, הפועל באר שבע באמת מועדון נהדר ויכולתי בשקט לסיים בו את הקריירה שלי. לשחק עד שאחליט לפרוש. אבל הייתי חייב לעשות את הצעד הזה וללכת למקום בו אהיה שוב שוער ראשון".
למה מ.ס. אשדוד?
"כי הם הראו לי שהם מאוד רוצים אותי ומאמינים בי. היו לי כמה שיחות בעניין וראיתי שהם סומכים עלי ומאוד רוצים שאגיע. מ.ס. אשדוד מועדון יותר צנוע ובווליום יותר נמוך ממה שהייתי מורגל אבל אני רואה באשדוד מועדון חם, מקצועי וגם מועדון מצליח. זו קבוצה שתמיד קשה לשחק מולה. הם העיפו אותנו בעונה החולפת בגביע באשדוד. אני מגיע בלי לשחק כמעט שנתיים וחובת ההוכחה עליי. אני רוצה לחזור לעצמי. להצליח שוב. כשישבתי על הספסל הרגשתי ריקנות. לא הרגשתי שייך כי לא יכולתי לסייע לקבוצה. וזה כאב לי כי אני מאוד אוהב את הפועל באר שבע. מועדון אדיר עם קהל אדיר. כשאתה לא משחק, משהו חסר. עם כל הרצון הטוב להישאר, רציתי ללכת לשחק. ליהנות מהשנים האחרונות שלי".
יכולת להיות שוער ראשון בהפועל באר שבע בעונה הקרובה?
"בוודאי. בלי שום קשר למי שיבוא לשם, חשבתי שיש לי מקום כשוער ראשון. אליניב אמר לי כמו גבר את הכל בפנים וזה מצוין. מאחל להם רק טוב".
כששיחקת, הוכחת את עצמך. מה הסיבה שלא האמינו בך כשוער ראשון?
"צריך לשאול אותם. לי אין את התשובות. אני מכבד את ההחלטה של אליניב והצוות שלו".
אולי זה קשור לגיל. לעובדה שאתה כבר בן 35.
"מה זה גיל? ליאור רפאלוב חתם בגיל 37 על חוזה מטורף כשמצפים ממנו להיות כוכב הקבוצה. עבור שוער גיל 35 הוא פנטסטי. אתה מקבל את השוער בשיא שלו עם כל הניסיון והיכולת".
בריאיון שעשינו בעבר כששיחקת בספרטה רוטרדם, אמרת לי שבהולנד מעריכים אותך יותר מאשר בישראל.
"גם פה מעריכים אותי. בטח בהפועל באר שבע. אבל בהולנד נחשפתי לתרבות ספורט אחרת. עשיתי שם חצי עונה מצוינת והרגשתי שאני שייך לטופ בהולנד ולצערי זה נקטע. כל פעם שאני נזכר בזה יש לי צביטה בלב על זה שלא נשארתי בהולנד, אבל אני מחבר את זה לכל מה שעברתי בחיים ובקריירה".
תסביר.
"אני חושב שעשיתי בקריירה את הדברים בצורה הכי טובה. מקצוענות, לא בילויים, חיים ספורטיביים. תמיד עשיתי הכל מהכל להצליח אבל דברים שלא תלויים בי השפיעו. דברים מלמעלה. אם לא הצלחתי בכדורגל, אצליח בדברים אחרים".
לא הצלחת בכדורגל?
"לא מספיק. לא כמו שרציתי. ציפיתי לקריירה אחרת. האמנתי שאני יכול לעשות הרבה יותר בקריירה שלי".
אתה אחרי 17 שנות קריירה עשירה ומרגיש שלא מיצית אותה?
"אתה אומר קריירה עשירה. אני אומר קריירה מפוספסת מאוד. אני מרגיש פספוס אדיר. מרגיש שלא מימשתי חצי מהפוטנציאל שלי. אנשים באים אלי ברחוב ואומרים לי שהם היו בטוחים בתחילת הדרך שאהיה השוער הישראלי הכי טוב וזה צובט לי מאוד. זורה לי מלח על הפצעים. זו צביטה בלב. זה כאב. זו באסה".
אתה ממש חי את זה. אתה ממש סוחב כאב כל השנים?
"יכולתי להיות בין השוערים הבולטים שהיו פה. אני לא מרגיש שמיציתי את הפוטנציאל. הייתי צריך להגיע יותר רחוק".
למה אתה לא משלים עם קריירה יפה שעשית וחי עם תסכול?
"התחלתי הכל כמו שצריך. שוער ראשון של בית"ר ירושלים בגיל 20. שוער נבחרת ומהרגע שעזבתי את בית"ר, התחיל כדור שלג להתגלגל לרעתי. התביעות עם טביב, הפירוק במכבי נתניה. הכל התחרבש לי. עברתי בין קבוצות בצורה מסורבלת. בלי תארים. הכאב שלי עצום על קריירה מפוספסת".
אביך היה מאוד מעורב בקריירה שלך. איך הוא לקח את זה?
"אני עוד חזק. אבא שלי לקח את זה קשה. הכישלונות שלי עשו לו רע. הוא לא היה ישן בלילות. השנתיים האחרונות שישבתי על הספסל, הרגו אותו מבפנים. בגלל זה אני שמח על החתימה באשדוד וההתחלה במקום חדש בו אחזור לשחק".
מה היית משנה בהתנהלות שלך?
"ממש כלום. זה לא הצליח בגלל כוח עליון. בגלל דברים שלא תלויים בי ובגלל זה יש לי סכין בלב איתה אני מסתובב על קריירה שהתפספסה".
אתה מדבר הרבה על הכאב. היכן הכי נהנית?
"קפריסין והולנד והשנים הראשונות שפרצתי בבית"ר. בקפריסין היתה לי עונה מדהימה בה נבחרתי לשוער העונה ומשם הגעתי לנבחרת. בהולנד חוויתי חווית ספורט ושיחקתי לא מעט. היה לי כיף".
אז מ.ס. אשדוד מקבלת בחור רעב בטירוף.
"אני רעב. בגיל 35 יש בי את האש להצליח. אני מתאמן עם ילדים ואני יותר חזק מהם. מתעייף פחות מהם. הכל בוער בי לבוא ולהוכיח שאני עוד פה ואני עוד קיים".
בטח רצית לשחק עם ננאד צבטקוביץ'.
"הוא עזב ולכולם יש מחליף. אשדוד קבוצה חזקה ותביא שחקנים טובים במקום מי שעזב".
בוא נחזור להפועל באר שבע. אפשר היה לקחת אליפות או שמכבי חיפה היתה גדולה עליכם?
"הפועל באר שבע עשתה עונה אדירה עם רבע תקציב ממכבי חיפה ומכבי תל אביב. למכבי חיפה היו שחקנים שוברי שוויון שהכריעו את גורל האליפות. אני חושב שההגנה של הפועל באר שבע הכי טובה בליגה. היו חסרים שני שחקנים שיעשו את ההבדל ויביאו את הניצחונות במהלך מיוחד. הרבה משחקים מוכרעים על פעולה אישית אחת של שחקן שהוא שובר שוויון. זה היה חסר להפועל באר שבע אבל עדיין עשו במועדון עונה פנטסטית".
הפועל באר שבע יכולה להתגבר על העזיבה של עמרי גלזר?
"אני חושב שגלזר עשה שתי עונות גדולות אבל אם אופיר מרציאנו יבוא, זו חלופה נהדרת. תהיה לו גם את ההגנה הכי טובה בארץ. שוער שיודע שהוא צריך לתת שתי הצלות במשחק מקסימום כי הקבוצה תיתן את הגול בצד השני, זה נותן הרבה שקט וביטחון".
מי בהפועל באר שבע מתפספס?
"אני לא יודע אם פספוס, אבל רמזי ספורי הוא כישרון ענק. לדעתי הוא מהשחקנים הכי טובים בארץ והוא גם היה חסר לנו בעונה שעברה בגלל פציעה. אני בטוח שהוא ישחק מעכשיו הרבה גם בנבחרת ישראל".
מכבי חיפה עם הרבה שינויים. מכבי תל אביב די תקועה. אולי הפועל באר שבע תיקח את האליפות בעונה הבאה?
"הפלוס הגדול הוא שמרבית השחקנים נשארו בהפועל באר שבע לעונה הבאה. אם יידעו להביא עוד שלושה שחקנים טובים, הם ירוצו לאליפות. מכבי תל אביב ומכבי חיפה צריכות לעשות יותר שינויים מהפועל באר שבע וזה יכול לעשות את ההבדל".
מה הרגשת במשחק מול מכבי חיפה עם המכות על כר הדשא?
"זו היתה בושה אחת גדולה. לא הבנתי מה קורה סביבי. ניסיתי לעצור את זה. חיבקתי את פיירו ולקחתי אותו הצידה. ניסיתי להוריד את השחקנים מכר הדשא. דיברתי. כולנו נגד אלימות אבל לצערי המשחק הזה החזיר אותנו כמה שנים אחורה".
יואב ג'רפי הגיע מאשדוד לנבחרת. אתה מאמין שזה יכול לקרות לך?
"אם אהיה טוב באשדוד, אני בטוח שאלון חזן יראה את זה. אין גיל. מי שבכושר טוב באותו זמן, מקבל זימון. אני לא מתסכל על הגיל. כשהייתי בהולנד השוער ששיחק עם אלי דסה בויטסה עבר לאייאקס לשנתיים בגיל 37".
אתה עדיין עוסק בנדל"ן?
"כן. אני בונה בימים אלה בניין בוטיק בלרנקה. בניין של ארבע קומות. יש לי שותף שגר שם מ-2007. רציתי להיכנס לעולם הזה. חקרתי את מה שקורה בקפריסין וראיתי שזה לקראת פריצה. הכדורגל יסתיים יום אחד וצריך לחשוב על הפרנסה שאחרי בעבודה שמדברת אלי ואני מאוד מתחבר לתחום הזה של הנדל"ן".