זה היה צפוי, וזה הפך הבוקר (שלישי) לרשמי: אחרי שהצעיד את דנבר לאליפות היסטורית, ניקולה יוקיץ' נבחר ל-MVP של סדרת הגמר פה אחד. פאנל הבוחרים שהורכב מ-11 עיתונאים בחר כולו ביוקיץ' ללא יוצא מהכלל, והסנטר קיבל את הגביע האישי מהקומישינר אדם סילבר אחרי סדרה יוצאת מהכלל ופלייאוף אדיר.
יוקיץ' סיים את הסדרה עם ממוצעים של 30.2 נקודות, 14 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים, ובסיום נראה כמעט אדיש לנוכח הסיטואציה, כשהוא מפגין שמחה מאופקת. כל זאת בזמן שבעיר הולדתו בסרביה חגגו מאות מעריצים שלו.
"ידענו שמיאמי קבוצה מעולה ובעיקר חכמה. זו יריבה מדהימה שאני מכבד מאוד. לנצח אותם היה מאמץ אדיר", סיכם יוקיץ' אמר הבחירה בו. "זה היה משחק מגעיל ולא הצלחנו לצבור נקודות, אבל בסוף הבנו איך לשמור, וזה העניק את הניצחון. אני כל כך שמח, טוב להיות אלוף NBA. העבודה נעשתה, אפשר ללכת עכשיו הביתה. אני לא מנצח עבור עצמי, אלא עבור אלה שסביבי. אני מנצחים בשביל החברים שלי לקבוצה. העונה הזו הייתה מדהימה. האמנו אחד בשני, אני חושב שמערכת היחסים היפה בינינו תימשך גם אחרי שכולנו נפרוש מכדורסל".
"אני מרגיש טוב. עשינו את העבודה שלנו, שיחקנו את הכדורסל הכי טוב בפלייאוף", הוסיף יוקיץ'. "היום לא קלענו כמו שצריך אבל עדיין שמרנו טוב, וזה מה שהביא לנו את הניצחון. עברתי מסע יפה מאז שנבחרתי בבחירה ה-41 בדראפט, אבל למען האמת זה חסר חשיבות. יש למיאמי שחקנים מצוינים שבכלל לא נבחרו בדראפט...".
יוקיץ' טוען שידע שהקבוצה מסוגלת לקחת אליפות מהיום הראשון שבו היא התכנסה בקיץ. "מהיום הראשון במחנה האימונים בסן דייגו, הייתה תחושה אחרת סביב הקבוצה הזאת. הייתה תחושה מיוחדת. כבר ברגע הרגשתי שאפשר לעשות משהו העונה, והיום הרגשתי את זה שוב".
ליוקיץ' יש מסר לקבוצות הכוכבים שמנסות לבנות אלופות אינסטנט, עם קיצורי דרך שונים ומשונים. "הגעתי לכאן כשהייתי בן 20. ג'מאל הגיע לפה בגיל דומה. כדי להפוך לקבוצה מנצחת, צריך לעבור תקופה מסוימת. צריך להיות טוב ולהפסיד, צריך לחוות כישלונות, צריך לצבור ניסיון. ניסיון הוא לא הדברים שקורים לך לאורך הדרך, אלא מה אתה לומד ממה שקורה לך. ג'מאל נפצע, והיו פעמים שהודחנו מוקדם בפלייאוף, אבל יש תהליך מסוים שצריך לעבור, יש מדרגות שצריך לעבור, אין קיצורי דרך. אני מאושר להיות חלק מהמסע שעברנו".
מדוע הוא נראה מאופק גם אחרי הזכייה באליפות? "הצלחנו בעבודה שלנו וזכינו באליפות. זאת תחושה מדהימה, אבל זה לא הכל בחיים. זה לא הדבר הכי חשוב שיש. יש דברים חשובים יותר, יש דברים יותר מהנים. זה טבעי שיש דברים אחרים שאתה אוהב מחוץ לעבודה שלך...כמובן שזו תחושה טובה להגיע להישג שאף אחד לא האמין שאתה מסוגל להגיע אליו. אנחנו היחידים שהאמינו, ועשינו את זה".
"אנחנו לא שבעים, לא סיימנו. אנחנו רוצים עוד!", הכריז מייק מאלון, מאמן הקבוצה. "יוקיץ' הוא בן אדם מדהים ואיש משפחה אדיר. על המגרש הוא הוכיח שוב ושוב שהוא השחקן הכי טוב ב-NBA. הוא ה-MVP שלנו ואנחנו גאים שהוא לובש את החולצה של המועדון הזה".
מאלון הצהיר שהמטרה הבאה של הנאגטס, היא להפוך לשושלת. "בשלב הראשון אתה הופך מנובאדי לכוח עולה. אחר כך אתה הופך מכוח עולה לווינר. מווינר, לקונטנדר. מקונטנדר, לאלוף. והצעד הבא עכשיו, אחרי שזכינו באליפות, הוא להפוך לשושלת. אנחנו לא מרוצים מעצמנו, אנחנו בונים על השחקנים הצעירים שלנו, מבינים שניצחנו 16 משחקים בפלייאוף הזה, ויודעים שהוכחנו כמה עוצמתיים אנחנו על הבמה הכי גדולה בעולם. מבחינתי, זו רק ההתחלה".
גם סטן קונקי, בעלי הנאגטס, הפליג במחמאות ליוקיץ'. "לצפות בג'וקר בעבודה זה מדהים. הסתכלו עליו בעבר כעל שחקן צעיר ושמנמן, אבל לא העריכו אותו ואת מוסר העבודה שלו. הוא שחקן מדהים, אנחנו מאושרים שהוא כאן. ראיתי ושיחקתי הרבה כדורסל, אבל הוא מדהים".
"התחושה מדהימה", אמר ג'מאל מארי עם דמעות בעיניים, ונזכר בפציעות שהשביתו אותו לתקופות ממושכות. "כל מי שכאן האמין שאוכל לחזור לעצמי. אני יודע שהוכחנו להרבה אנשים שפקפקו בי, שהם טעו. למדתי על עצמי הרבה כשהייתי פצוע, ראיתי את הקבוצה עוברת עליות וירידות. האמנו מההתחלה, זה מדהים לראות את זה. אבא שלי נמצא שם, הוא גם האמין מההתחלה והפך אותי למי שאני היום".
מארי אף נראה מחבק בחום את בעלי דנבר ולוחש באוזנו בהתרגשות: "אני מעריך מאוד את עובדה שנשארתם סבלניים איתי. יכולתם לנהוג בדרך אחרת איתי, אבל אני מעריך את זה שנשארתם איתי וסמכתם עליי. עשינו את זה!".