אם הדיון על מיהו הטניסאי הטוב בכל הזמנים היה מסתכם בסטטיסטיקה בלבד, הרי שמעמדו של נובאק דג'וקוביץ' כגדול בכל הזמנים כבר הוכרע אתמול (ראשון) לאחר שזכה בתואר גרנד סלאם מספר 23 בקריירה באליפות צרפת הפתוחה. הסרבי ניצח את קספר רוד בשלוש מערכות וחלף על פני רפאל נדאל שנותר שני עם 22 תארי גרנד סלאם והגדיל את היתרון שלו על פני רוג'ר פדרר שפרש, שניצח ב-20 מייג'ורים.
השלישייה שלטה בטניס גברים בשני העשורים האחרונים עם 65 תארי גראנד סלאם משותפים, ובקרב חובבי הטניס תמיד היה דיון ופולמוס על מיהו הגדול בכל הזמנים. מבחינת מספרים, זה די ברור. כי לא רק שהוא מעל כולם, הרי שגם במאזן הישיר שלו מול פדרר ונדאל הוא ביתרון. למרות זאת, הוא מנסה לשמור על צניעות ולא להיסחף.
"אני לא רוצה להגיד שאני הגדול מכולם", אמר דג'וקוביץ', "זה חוסר כבוד כלפי אלופים גדולים בתקופות אחרות. כל אלוף גדול בדורו השאיר חותם ענק וסלל את הדרך. אני משאיר את הדיונים האלה למישהו אחר".
הסרבי בן ה-36 זכה בתואר הגרנד סלאם הראשון שלו ב-2008, כאשר פדרר כבר זכה ב-13 מתוך 20 התארים שלו ועידן הדומיננטיות חסר התקדים של נדאל יצא לדרך על החימר הפריזאי, כשהספרדי מתחיל להתבלט על המשטחים האחרים. באותם ימים, מעטים האמינו שדווקא דג'וקוביץ' יהיה זה שיוכל לשבור את שיא כל הזמנים. ב-2010 לפדרר היו 16 סלאמים, לנדאל 9, ולנולה 1 בלבד. אבל הרבה קרה ב-13 השנים האחרונות.
"תמיד השוויתי את עצמי לבחורים האלה, שני היריבים הגדולים בקריירה שלי", אמר דג'וקוביץ', "כבר אמרתי בעבר שהם הגדירו אותי כשחקן. כל ההצלחה שיש לי, הם תרמו לזה בצורה מסוימת... אינספור השעות של חשיבה מה צריך כדי לנצח אותם.
"זה מדהים לדעת שאני אחד לפני רפא אבל במקביל כל אחד כותב את ההיסטוריה שלו. אני חושב שלכל אחד יש מסע ייחודי שהוא צריך לאמץ ולהיצמד אליו אבל כמובן ששלושתנו ואנדי (מארי), אנחנו חלק מעידן הזהב".
עלייתו של דג'וקוביץ' תפסה קצב ב-2011, כאשר הוא ניצח בשלושה מייג'ורים, הישג שחזר עליו ארבע שנים מאוחר יותר כדי להגיע לדאבל פיגרס. אבל נדמה שהוא רק משתבח עם השנים. ההתקדמות המתמדת של הסרבי בעונות האחרונות היא עדות לחוזק הנפשי ולמצבו הפיזי, גם כאשר במקביל חבריו המתמודדים על תואר ה-GOAT החלו להרגיש את ההשפעות של הקריירה הארוכה שלהם.
פדרר סיים את הקריירה שלו בשנה שעברה בגיל 41 לאחר שזכה ב-20 תארי גרנד סלאם, בעוד נדאל בן ה-36 יתקשה מאוד לשפר את מאזנו, כאשר 2024 עשויה להיות השנה האחרונה שלו בסבב. מנגד, דג'וקוביץ' רק השתפר עם השנים והניצחון שלו על רוד שיפר את מאזן הניצחונות וההפסדים שלו בשנות ה-30 לחייו במשחקי גמר גראנד סלאם ל-2:11.
על פי הפרשן מאטס וילאנדר, "הוא ברמה אחרת. מבחינת תזונה, פיזיות, הוא הפך את זה למדע. האם הןא כיום טוב יותר משהיה לפני שלוש שנים?! באוסטרליה הוא הוכיח שכן. היום הוא הוכיח את זה גם בפריז".
בנוסף, החוסן המנטלי. "פעם הוא היה מאבד ריכוז מהקהל ששורק לו בוז, היום הוא יודע לנצל את זה לטובתו, ושואב מזה כוח", אומר עליו טים הנמן. לטענת דג'וקוביץ', "כיום בסבב רוב השחקנים מרגישים לחוצים כשהם עולים מולי למשחקים של הטוב מ-5. ככה בדיוק אני רוצה שהם ירגישו. זה טב שיש לך את היתרון המנטלי הזה".
מאמנו של הסרבי, גוראן איבניסביץ', אמר שהוא מקווה שנדאל יוכל לחזור ולנצח עוד גרנד סלאם, כולל אפשרות לגרנד סלאם שנתי, אחרי שכבר זכה באוסטרליה, ולפניו ווימבלדון וארה"ב. "אני ממש מצטער שרפא לא כאן, אבל אמרתי מזמן, עוד לפני שהפכתי לחבר בצוות של דג'וקוביץ', שהוא יעבור את ה-22", אמר איבניסביץ', "אני מקווה שרפא יחזור וינצח עוד אחד. כרגע נובאק הוא השחקן היחיד שיכול לזכות בגראנד סלאם קלנדרי. הוא היה במרחק משחק אחד מההישג לפני שנתיים, אז יש לו סיכוי השנה. זו עוד דרך ארוכה, אבל גראנד סלאמים הם המטרה עכשיו. אני לא יודע כמה, אבל יש לו בגוף הרבה יותר".
בעוד דג'וקוביץ' כבר מסתכל קדימה לתואר גראנד סלאם 24 פוטנציאלי מאריך שיאים, היה לו גם זמן ביום ראשון להסתכל אחורה על מה שעיצב אותו כשחקן המצליח ביותר בטניס - קשיים ומצוקות. הוא גדל בסרביה שסועת המלחמה לפני שעבר לאקדמיה של ניקי פיליץ' במינכן ב-1999.
"החינוך שלי היה כנראה שונה מרוב השחקנים האחרים מהדור שלי. בשנות ה-90 כשהייתי בן ארבע, חמש, היו לנו כמה מלחמות", אמר דג'וקוביץ', "סרביה הייתה ב אמברגו. לא יכולתי לנסוע ללא מעט טורנירים לנוער. אז היו הרבה מצוקות וזו הייתה תקופה מאוד מאתגרת עבור כולם במדינה שלי.
"המשפחה שלי חיה אז על תקציב נמוך מאוד. אבל ההורים שלי בכל זאת החליטו לתמוך בחלום שלי, שהיה להיות טניסאי מקצועני ובתקווה לזכות בווימבלדון ולהיות מספר אחת בעולם".
ג'וקוביץ' קצר את הפירות של בילוי עם דמות מרכזית אחרת בחייו, ילנה ג'נצ'יץ', שאותה כינה 'אמא הטניס' שלו, כשפיליץ' הוא ה"אבא". "היא מתה לפני כ-10 שנים, אבל היא השפיעה עלי מאוד, על המגרש ומחוצה לו", אמר דג'וקוביץ'. "היא הייתה מנטורית אמיתית. והיא עבדה בצמוד להוריי, שנתנו לה מקום ואישור לבלות איתי הרבה, גם כשלא התאמנו על המגרש. נהגתי ללכת אליה הביתה, ואנחנו עשינו דברים רבים ושונים שעיצבו את דעתי כבן אדם, אבל גם כמקצוען, כשחקן צעיר שחולם להיות מקצוען".
הוריו, סרג'אן ודיאנה, היו גולשי סקי לשעבר אבל לא היו להם רקע בטניס, ודג'וקוביץ' אסיר תודה על כך שהם יצאו איתו למסע. "אמא שלי היא סלע. היא אישה מדהימה ששמרה על המשפחה ברגעים הקשים ביותר. אבא שלי הוא כוח מניע להפליא של המשפחה, מישהו שהחדיר בי כוח כזה של אמונה וחשיבה חיובית", אמר.
"הוא אף פעם לא שיחק טניס. אף אחד לא שיחק טניס במשפחה שלי, אז הוא היה צריך לבקש מאנשים מומחים, בעלי ידע בתחום, לדעת אם יש לי פוטנציאל, כישרון, אם הוא צריך להשקיע כסף או לא.
"אז שוב, התמזל מזלנו להיתקל בשני האנשים האלה בתחילת הקריירה שלי, והם שכנעו אותו שהוא צריך להמשיך. אז כמובן שהוא ואמא שלי נאלצו לעבור הרבה קשיים, כלכלית, רגשית, לא משנה מה הדרך, כדי שאשב כאן. אז אני לא אשכח את זה. אני למעשה נושא את זה בלב".
בינתיים בסרביה כמובן מכתירים את נולה כ"GOAT", אחרי ששוב עלה למקום הראשון בעולם, עשהכותרת באתר "בליק" טוענת: "השיאים החדשים של נובאק מפחידים את רוג'ר ורפא, כי הם רק נמשכים ונמשכים, בעוד הם בדרך החוצה". דג'וקוביץ' עלה לשבוע 388 בקריירה לפסגה העולמית, כמובן הרבה מעל פדרר שבמקום השני (310).