וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא כל הנוצץ זהבי: כוכבי הכדורגל מהעבר שנשארו מחוץ לנבחרת ישראל

23.3.2023 / 10:00

זה שנמחק כי הסגנון שלו לא התאים, זה שנזרק בגלל ריאיון לתקשורת, זה שנתפס נוהג באוטובוס באמצע הלילה וזה שחזר למדים הלאומיים אחרי שכבר נערך לו משחק פרידה. בעקבות מצעד הנטישות הנוכחי, חזרנו למקרי העבר הבולטים

מסע"ת נבחרת ישראל לקראת פתיחת מוקדמות יורו 2024/צילום: שלומי גבאי | עריכת וידאו: ניר חן

במוצאי שבת תחל נבחרת ישראל את קמפיין מוקדמות יורו 2024 והיא תעשה את זה ללא ערן זהבי, גדול השחקנים בדור האחרון ומלך שערי הנבחרת; היא תעשה זאת בלי מואנס דאבור, 208 שערים בקריירה שלו, שנאלץ לפרוש בגלל ביקורת ציבורית גדולה כלפיו בעקבות הציוץ שלו במהלך מבצע "שומר החומות"; בלי עומר אצילי, מלך שערי הליגה בשנתיים האחרונות שפרש מהנבחרת בגלל השלכות פרשת "הכדורגלנים והקטינות". גם דיא סבע נשאר בחוץ על פי בקשתו, וגם פה מדובר בשחקן של 116 שערים בקריירה. נדמה כי לקראת הקמפיין הזה נשברו כמעט כל השיאים לגבי שחקנים בכירים שנשארו בחוץ, אבל לא מדובר במקרים בודדים אלא בתופעה שחוזרת על עצמה כמעט בכל קמפיין.

נח רזניק היה הבלם הבכיר ביותר בישראל, יורשו של איציק שניאור במכבי תל אביב, אבל כדי להתפרנס הוא עבד כנהג בחברת 'דן'. ערב אחד, יצא מאמן הנבחרת הטרי, גיולה מאנדי, מסרט בהצגה שנייה (סרט שהסתיים קרוב לחצות) בקולנוע 'אסתר' (כיכר דיזינגוף) ועלה עם מתורגמנו אברי בן שלום לאוטובוס בקו 12. מאנדי נדהם לראות ליד ההגה את הבלם שלו רזניק, ושלח את בן שלום להודיע לו שזה לא מקובל עליו ששחקן נבחרת יעבוד בשעות כאלה. רזניק הודיע לבן שלום כי הוא צריך להביא כסף הביתה, ומנייה בקואופרטיב דן תסדר אותו בחיים יותר מהכדורגל ויותר לא זומן לנבחרת, שבהחלט הייתה זקוקה לו במוקדמות אליפות אסיה ובמוקדמות אולימפיאדת רומא 1960.

רוני קלדרון. התאחדות הכדורגל, מערכת וואלה!
לא התאים לסגנון הנוקשה של הנבחרת. רוני קלדרון/מערכת וואלה!, התאחדות הכדורגל

ב-1964 אירחה נבחרת ישראל את טורניר גמר אליפות אסיה לאומות. זה היה אירוע השיא של הכדורגל הישראלי, אלא שהוא התקיים חודשיים לאחר כישלונה של ישראל לחלוף על פני דרום וייטנאם החלשה בדרך לצמד משחקים מכריע מול דרום קוריאה על כרטיס לאולימפיאדת טוקיו 1964. בעקבות הכישלון ובעקבות תקרית ספק אנטישמית בבר תל אביבי, פוטר המאמן האנגלי ג'ק איינסלי ועד למציאת מאמן זר אחר לנבחרת, מינתה ההתאחדות את עוזרו של איינסלי, שחקן העבר יוסל'ה מירמוביץ' כמאמן הנבחרת לאליפות אסיה.

מירמוביץ' לא שינה כמעט דבר בסגל, והשתית אותו על ארבע הקבוצות המובילות אז (הפועל רמת גן זכתה במפתיע באליפות, אבל רק לאחר סיום אליפות אסיה). הנציגה עם הרבה שחקנים הייתה מכבי יפו עם ארבעה מוזמנים, אבל בין הארבעה לא נכלל מלך שערי הליגה, ישראל אשכנזי, שגם עונה לאחר מכן - שוב כמלך השערים - לא זכה לזימון, תחת מאמן אחר, היוגוסלבי מילובאן צ'יריץ'. למעשה, לאשכנזי אין הופעה בינארצית אחת, על אף שהיה כובש שערים מחונן (127 שערים בקריירה). היו כאלה שטענו כי עבודתו כבנקאי צעיר לא תאמה את לוחות הזמנים של הנבחרת והיו כאלה שטענו כי אשכנזי - חלוץ גבוה, ארוך רגליים ומאוד מהיר שכלל לא נגח - אולי התאים לסגנון המשחק של מכבי יפו ששלחה אליו כדורים ארוכים, אבל לא התאים לסגנון המשחק של מאמני הנבחרת.

ב-1969 דרך כוכבו של נער בן 17 בשם רוני קלדרון שהוביל את הפועל תל אביב לזכייה באליפות על אף ששיחק חצי עונה בלבד בשל השעיה. היו שנשבעו כי כשרון כזה לא דרך על מגרשי הכדורגל בישראל מעולם, ובתקופה ההיא היו שחקנים כישרונים מאוד בכדורגל הישראלי, עד כדי כך שהנבחרת מצאה את עצמה מועמדת להעפלה למונדיאל ב-1970. קלדרון שנכנס בקיץ 1969 להסגר וביטל אותו מיד, מה שחייב אותו בשישה חודשי צינון, החמיץ את ההעפלה למונדיאל, אך הופשר לשחק בפברואר 1970, ארבעה חודשים לפני המונדיאל עצמו, סמוך ליום הולדתו ה-18.

ולמרות זאת, ולמרות שהפגין במחצית העונה השנייה של עונת 1969/70 יכולת שיא שהביאה אותו לסיכום במועדון הפאר אייאקס, הוא הוזמן לשני אימונים אצל מאמן הנבחרת עמנואל שפר, שאחריהם חשב כי אינו מתאים למסגרת הנוקשה שלו וניפה אותו. הנבחרת שיחקה לא רע במונדיאל בלעדיו, והוא סיים דרכו כסוחר סמים שגורלו לא נודע עד היום, אך תמיד תישאל השאלה מה הייתה עושה הנבחרת במונדיאל אילו קלדרון עמד לרשותה.

אגב, שחקן בכיר נוסף שנשאר מחוץ לסגל למונדיאל היה איציק אנגלנדר כוכב הפועל חיפה שסופסל במהלך הופעת הנבחרת במשחקים האולימפיים במקסיקו 1968, ולשפר נודע כי הביע תרעומת על כך מאחרי גבו, ולכן החליט שהוא מעדיף שחקנים פחות ממורמרים והשאיר אותו בבית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
גיורא שפיגל במדי בית"ר תל אביב. עודד מילשטיין, אתר רשמי
הלו"ז של הנבחרת התנגש עם הליגה הצרפתית. שפיגל/אתר רשמי, עודד מילשטיין

גיורא שפיגל הוא אחד השחקנים הגדולים ששיחקו במדינת ישראל, וזה כולל 5 עונות בליגה הצרפתית, שלוש בשטרסבורג בה שימש כקפטן, ואחרי ירידתה ליגה עוד שנתיים בליון, בטרם שב למכבי תל אביב. ולמרות כל זאת, הוא לא שיחק בנבחרת ישראל בין 1972 ל-1980, בין הגילאים 25 ל-33, בשיא הקריירה שלו. יש לכך נסיבות מקלות: בסתיו 1972 נכנס שפיגל להסגר כדי להשתחרר ממכבי תל אביב והיה מנוע ערב כך מליטול חלק במוקדמות מונדיאל 1974. במוקדמות אולימפיאדת 1976 יכלו להשתתף רק שחקנים חובבנים, ושפיגל שיחק אז כמקצוען.

ועם זאת, למרות שמאמן הנבחרת דוביד שוייצר החזיר לנבחרת שחקנים ותיקים כמו מוצי ליאון (שלא שיחק בנבחרת 11 שנה), שייע פייגנבוים ומוטל'ה שפיגלר, גיורא שפיגל לא הוזמן למוקדמות מונדיאל 1978. זה קרה כי נבחרת ישראל שיחקה באיזור האסיאתי, בתאריכים חופפים למשחקי הליגה הצרפתית, חודש לפני התאריכים הרשמיים של מוקדמות המונדיאל באירופה. וכך, בעוד הנבחרת משחקת מול יפן ודרום קוריאה, שפיגל שיחק מול לאוואל, ואלנסיין וסט.אטיין. הצרפתים לא שחררו אותו. המדהים הוא ששפיגל חזר לנבחרת בגיל 33, אצל המאמן האנגלי ג'ק מנסל, דווקא לאחר שירד ליגה עם הכח רמת גן ושיחק בליגה השנייה בישראל.

שחקן נוסף שנשכח אצל רוב מאמני הנבחרת בתקופה ההיא היה עודד מכנס. הוא אמנם שיחק 14 משחקים וכבש שלושה שערים, אבל כמלך שערי הליגה בתקופה ההיא ועם 287 שערים בקריירה, מכנס קיבל אשראי מוגבל, ולא שיחק במשחקים החשובים והמכריעים. היו שטענו כי לא התאים לסגנון של הנבחרת - הגנה והתקפות מעבר מהירות - אלא היה חלוץ רחבה קלאסי. המאמנים העדיפו את ויקי פרץ, מוישיק שוייצר, שלום שוורץ, גידי דמתי ואפילו בני טבק על פניו.

עודד מכנס. מעריב, ראובן קסטרו
אשראי מוגבל למלך שערי הליגה. עודד מכנס/ראובן קסטרו, מעריב

אז שפיגל לא שיחק כי לא שחררו אותו, אבל אז שיחקה הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1986 מול ניו זילנד ולרגל המשחק מולה ברחו שני האחים הניו זילנדים וינטון ושיין רופר ממועדונם השוייצרי פ.צ ציריך כדי לשחק, מה שהשתלם להם: שיין רופר, שממש סיכן את הקריירה שלו בהיותו שחקן טרי בציריך, כבש צמד מול בוני גינצבורג בדרך לניצחון 1:3. שום קריירה לא ניזוקה לשניים.

ולכן הציפיה מאלי אוחנה, כוכב הנבחרת, הייתה להצטרף לנבחרת ישראל בהכנותיה למוקדמות אולימפיאדת סיאול שנערכו באוסטרליה וניו זילנד בתחילת 1988. אוחנה נעדר מרוב משחקי ההכנה אבל הגיע למשחק הידידות מול רומניה בקרית אליעזר, אלא שאחרי המשחק הזה עצרה אותו קבוצתו הבלגית מכלן, והכריחה אותו להישאר למשחקי חצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע מול אטאלנטה, משחקים בהם כבש והוליך את מכלן לעליה לגמר המפעל וגם לזכייה בו. בהתאחדות ראו באוחנה כמי שהיה שותף להחלטה והשעו אותו.

אוחנה ימשיך ויככב בסיפורים פה, אבל תיכף נחזור אליו, כי קמפיין מאוחר יותר אוחנה גם שיחק וגם כיכב תחת המאמנים שניאור וגרונדמן, אלא שהנבחרת ויתרה על מספר שחקני מפתח. תחילה היו אלה אבי כהן התל אביבי שחזר מעונה בגלזגו ריינג'רס למכבי תל אביב, וזאהי ארמלי שהיה מלך השערים בעונת 1987/8. שניהם נשארו מחוץ לסגל, אבל התדהמה היתה גדולה יותר לאחר שבוקר אחד איחרו אורי מלמיליאן ואבי כהן הירושלמי להגיע לאימון הנבחרת במכון וינגייט.

לשניים הייתה סיבה לאיחורם ומאחר ובתקופה ההיא לא היו מכשירים סלולאריים, לא הסכים המאמן יצחק שניאור להשלים עם המצב וסילק אותם לביתם. אבי כהן התנצל ושב לסגל, אך מלמיליאן סירב להתנצל - כי לא הרגיש סיבה לכך - ונשאר מחוץ לנבחרת באחד הקמפיינים המוצלחים שלה, שהביא אותה למשחק הפלייאוף מול קולומביה על העפלה למונדיאל 1990 באיטליה. אורי הוחזר לנבחרת למספר משחקי פרידה וסיים דרכו.

אלי אוחנה שחקן נבחרת ישראל. לשכת העיתונות הממשלתית
חזר למדים הלאומיים אחרי שכבר נערך לו משחק פרידה. אלי אוחנה/לשכת העיתונות הממשלתית

אמרנו שנחזור לאוחנה. החלוץ הירושלמי לא היה הפייבוריט של המאמן שלמה שרף שהעדיף להזמין את רונן חרזי, חברו לבית"ר ירושלים, עוד כשהיה שחקן הפועל רמת גן בליגה השנייה, מאשר להשתמש בשירותיו של אוחנה. וכך, דווקא בעונת האליפות של בית"ר, גמגם שרף עם זימוניו של אוחנה, עד שהחליט לספסלו במשחק הראווה מול ארגנטינה בסיום עונת 1993/4. אוחנה הודיע בעקבות המשחק על פרישתו מהנבחרת ונותר מחוץ לסגל למוקדמות יורו 1996.

באוקטובר 1995 אף נערך לו משחק פרידה חגיגי מול אורוגוואי. ואז בא הפסד הנבחרת לקפריסין בנובמבר 1996, והחל לחץ ציבורי גדול על המאמן הלאומי להחזיר את אוחנה שהוליך את בית"ר לאליפות שלישית בהיסטוריה כשהוא זוכה בתואר כדורלגן העונה. בפגישה במלון 'ימית' בתל אביב, בתיווכו של יו"ר בית"ר אז משה דדש, יושרו ההדורים ואירוע חסר תקדים בתולדות נבחרת ישראל התרחש: שחקן שכבר נערך לו משחק פרידה, שב לשחק ואף כבש שער ניצחון בהופעת הבכורה המחודשת שלו.

אי זימונים בגלל ראיונות לא מכובסים או תלונות של שחקנים אפיינו מאוד את הקדנציה של אלישע לוי כמאמן הנבחרת. הבלם טל בן חיים, שנחשב כבלם הישראלי הטוב ביותר בדור האחרון, לא ראה נבחרת במשך שנתיים. תומר חמד הושעה ממשחק אחד כי התלונן על המאמן הלאומי בראיון עיתונאי וכמוהו ניר ביטון, אבל נדמה כי התעלומה הגדולה ביותר אפיינה את השנים הגדולות של ליאור רפאלוב בכדורגל הבלגי. רפאלוב כבש בין 2017 ל-2022 59 שערים מתוך ה-173 שכבש בקריירה ובישל עוד 30.

ליאור רפאלוב נבחרת ישראל. ברני ארדוב
התעלומה הגדולה ביותר. ליאור רפאלוב/ברני ארדוב

למעשה, הוא נהנה מגרף עולה של שערים לכל אורך התקופה - כולל אליפות, גביע, סופר קאפ ותואר כדורגלן העונה - ולא זכה לזימון תחת המאמנים אנדי הרצוג ומחליפו וילי רוטנשטיינר. המאמנים האוסטרים טענו כי הציעו לו והוא סירב, הוא טען שלא כך הדבר, ואז הודה רוטנשטיינר כי לא רצה להושיב שחקן במעמדו על הספסל. ספק אם נדע אי פעם מה היה הגורם שהשאיר את רפאלוב מחוץ לסגל עד הודעת הפרישה שלו שהגיעה חמש שנים לאחר הופעתו האחרונה במדים הלאומיים.

תמיד תהיה סיבה לכך שהנבחרת לא מופיעה עם הסגל הכי טוב שלה: אגו של שחקנים, אגו של מאמנים, סדר עדיפויות של שחקנים, משמעת, מרקם חברתי, גיל או כפי ששרף עצמו היה אומר לא פעם: "לא כל מי שטוב לליגה, טוב לנבחרת". תמיד נשאל את עצמנו מה היה קורה אילו. בשורה התחתונה: מאז 1976 לא שיחקה נבחרת ישראל בטורניר משמעותי. האם זו הסיבה? לא רק, אבל גם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully