לפני ארבע שנים פטריק קלימלה סיפק בראיון עיתונאי ציטוט שמלווה אותו עד היום. "אני מציב לעצמי מטרות גבוהות ורוצה להגיע רחוק. אם אשחק רק בליגה הפולנית הראשונה, אני מעדיף לא לשחק בכלל". שאפתנות? שחצנות? ביטחון עצמי מופרז? התלהבות של ילד בן 20? הכל מהכל. הייתה רק בעיה אחת. בזמן שהמשפט הזה נאמר, לקלימלה אפילו לא היה שער אחד בליגה הפולנית הראשונה. למחרת פרסום הריאיון, לקח אותו מאמנו אירניוש ממרוט לשיחה אישית: "גם אם זה מה שאתה חושב, אל תגיד דברים כאלה. משפטים כאלה נשארים ואנשים חיים מהם". כמה שהוא צדק.
קלימלה רק בן 24, אבל הקריירה שלו מלאה בסיפורים. ילד כוכב שאיבד כיוון. שחקן צעיר, שחצן ובעייתי שהצליח לאפס את עצמו ולהתיישר. הוא היה חלק משני מעברי ענק לא מתוזמנים היטב, הדביקו לו סטיגמות של פלופ ומחמיצן. כל הפניות הללו בחיים הובילו אותו להפועל באר שבע, באחת העסקאות המסקרנות של חלון ההעברות. זאת קלישאה די רחבה, אבל שחקן בפרופיל כזה לא מגיע לישראל אם משהו לא משתבש בדרך. לאליניב ברדה יש הרבה שחקני התקפה בסגל, אבל הוא חיפש מישהו מיוחד לרוץ איתו. האם הוא מצא את ההברקה שחיפש?
את הסיפור של קלימלה צריך לספר מההתחלה. הוא נולד בכפר הקטן קאלנה הממוקם באזור שלזיה תחתית, דרום-מערב פולין, לא רחוק מהגבול הצ'כי. במקום עם כמה מאות תושבים בו ממילא כולם מכירים את כולם, המשפחה שלו הייתה מוכרת במיוחד. הסבא, האבא וגם פטריק זכו לכינוי שטן - "אנשים שהשטן חי בתוכם". האבא, כדורגלן עבר שהפך לאיש צבא, הוא טיפוס קשוח וקפדן. כשהוא דיבר, פטריק חש צמרמורת מטפסת בכל חלקי גופו. פטריק נחשב לעילוי בגיל צעיר. הוא היה חלוץ אנוכי שמעולם לא הבין למה צריך לבשל אם אפשר להבקיע בעצמך, כבש בצרורות והחזיק מעצמו כוכב.
בגיל 16, לגיה ורשה שמה עליו את ידה. הילד מהכפר עזב לבד לעיר הגדולה - זה היה גדול עליו בכמה מידות. בלגיה הוא בכלל הוסט להיות מגן ימני, אבל לא זאת הייתה הבעיה. הרחק מהאב הקשוח, פטריק פרק כל עול. הוא נהג לבלות יחד עם חבריו לקבוצה בדירות של שחקני קבוצת המילואים של לגיה, נצפה במועדוני לילה, שתה אלכוהול, ניזון ממקדונלד'ס ומתוקים מדי יום, ובסופו של דבר, אחרי סדרה של תקריות וכשלחובתו נרשמו אחוזי השומן הגבוהים בקבוצה, הוא נזרק מהמועדון בבושת פנים.
קלימלה דיבר בעבר בפתיחות על החוויה, אך להגנתו טען שבלגיה ראו בו שעיר לעזאזל והפילו את כל הבעיות עליו: "הרגשתי חוסר ביטחון. לא ידעתי איך יקבלו אותי בחדר ההלבשה. כילד שבא מהכפר, הייתי תחת לחץ אדיר. זה לא הסתדר, אבל לא רק בגללי. לא התייחסו אלי בצורה הוגנת. נכון שיצאנו לא מעט ושתפסו אותנו במועדון לילה, אבל בלגיה טענו שהייתי שיכור וזה לא היה נכון. לא דיברו על כך שהיינו שם 12 שחקנים. באותו זמן חשבתי שאני יודע הכל ושאני יכול לעשות מה שאני רוצה".
כשלגיה החליטה לשחררו, נקרא האב להגיע לקחת אותו ולחתום על התרת החוזה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שביקר את בנו בוורשה. "תחשוב מה באמת אתה רוצה לעשות בחיים", הוא אמר לו בנסיעה ברכבת שארכה שמונה שעות וחצי. פטריק לא ישכח את השיחה הזאת כל חייו: "הוא נפתח וסיפר לי על הילדות שלו ועל טעויות שהוא עשה בחיים. הוא לא כעס כי זרקו אותי מלגיה, אלא על ההחלטות שקיבלתי בוורשה. כשחייתי שם, לא הייתי צריך לפחד ממנו. אולי הרגשתי חופשי מדי".
כשפטריק חזר לכפר, הוא שמע את כולם מתלחשים. רבים האמינו שהוא גמר עם הכדורגל, אבל בעצת הוריו, קלימלה דחה את החזרה ללימודים והתרכז באימונים. במקביל, השיג מספרי טלפון של מאמנים, התקשר והציע את עצמו, ביקש להגיע להיבחן. כך מצא את עצמו נוחת ביגילוניה ביאליסטוק. אחרי שהרשים בקבוצת הנוער עם 19 שערים בחצי עונה וערך הופעות בבוגרים, נשלח להשאלה בוויגרי מהליגה השנייה. קלימלה הגיע זחוח, חשב שהוא בא לשחק כל משחק, להתחשל ולחזור מהדלת הראשית. "כשלא שיחקתי, הייתי מתוסכל. הייתי ילד בעייתי שחשב שמגיע לו הכל. הושעיתי פעמיים וזה נתן לי מוטיבציה לעבוד. הבנתי שאם לא אשחק בוויגרי, לעולם לא אחזור ליגילוניה".
הוא סיים את העונה עם 13 שערים וחזר, אבל הבעיות המשיכו. למעשה, קלימלה עבר תהליך ארוך של איפוס עליו חתום בעיקר אירניוש ממרוט. מאמן יגילוניה היה מעין אבא שני לקלימלה, מנטור ובעיקר מאמן מנטאלי. הוא לימד אותו איך לדבר עם תקשורת, סלח לו על התפרצויות ואפילו ניסה להסביר לו איך להשקיע את הכסף בנדל"ן. בכל זאת, אנחנו מדברים על שחקן ששבועיים לאחר שחתם חוזה מקצועני, קנה לעצמו מרצדס. ממרוט אמר בעבר שמעולם לא נזקק לעבוד מנטאלית עם שחקן כמו שעשה עם קלימלה: "הסבלנות שלי השתלמה".
ממרוט הבין לליבו של פטריק. הוא זיהה את הבעיה מיד - שחקן שלא יודע להתמודד עם מחמאות. לא פעם, טען ממרוט שכשקלימלה חושב יותר מדי על העתיד, הוא יוצא מאיפוס. המשימה שלו הייתה לשמור אותו במסלול. "ההתחלה איתו הייתה קשה. הוא לקח כל מילה שאמרתי לו כמתקפה אישית עליו. עם הזמן, הוא שיפר את ההתנהגות. הוא התקדם מאוד כשחקן. בשנה וחצי הוא קפץ קפיצה אדירה מבחינה מקצועית ומנטאלית וזה משמח אותי", סיפר המאמן. "כשחזרתי, חשבתי שאני כישרון גדול, אבל שיחקתי רע ואכזבתי. התסכול שאב ממני את כל האנרגיות. ניסיתי בכוח להוכיח את עצמי. למאמן הייתה סבלנות איתי. לא הייתי קל, אם לא אהבתי משהו, רצתי מיד לדבר".
קלימלה פילס את דרכו להרכב יגילוניה והרשים עם שבעה שערים בחצי הראשון של עונת 2019/20, עד שבאה סלטיק ושילמה עליו 3.5 מיליון ליש"ט. סכום שהאימפריה הסקוטית לא מפחדת להשכיב על כישרונות צעירים. זבוגונייב בונייק, חלוץ העבר האגדי של פולין ונשיא ההתאחדות דאז, טען שיגילוניה התפשרה על סכום נמוך: "בעוד שנה או שנתיים, פטריק יהיה טוב כמו לאוטרו מרטינס. הוא השתפר מאוד כי נתנו לו לשחק". לעומתו, בפולין ובסקוטלנד הרימו גבה מסיבה אחרת. חשבו שהמעבר בא מוקדם מדי. יותר מדי כסף על שחקן שנתן בסך הכל חצי שנה טובה.
בסלטיק זיהו די מהר שמדובר בשחקן לא מוכן. לא פיזי מספיק ולא בוגר טקטית. הוא התקשה באימונים, שחקנים לקחו לו כדורים בקלות ודי מהר עלו התהיות האם מדובר בשחקן שיכול לעמוד בדרישות. לזכותו של קלימלה ייאמר שהוא הבין בדיוק מה הדרישות. הוא ניצל את השבתת הליגה עם פרוץ הקורונה להרים משקולות ולהתחזק פיזית. זה עזר לו לזכות בלא מעט מחמאות על מוסר העבודה וההשקעה. בניגוד לעבר, לא התלונן כשלא קיבל דקות משחק וידע לפרגן בראיונות להצלחה של אודסון אדואר ששיחק לפניו. בפועל, סלטיק לא ממש האמינה בפולני ולעיתים הועדף אפילו הקשר ריאן כריסטי על פניו כחלוץ מדומה.
"הוא מהיר, הוא חזק, קצת מטעה לאור הגודל שלו", סיפר אז קיליאן שרידן, אקס קריית שמונה ששיחק עם קלימלה בפולין. "הוא אחד שלא נותן לשחקני ההגנה יותר מדי זמן, הוא לוחץ, יכול לעשות את העבודה השחורה וזה משהו שונה שלא רואים מהרגע הראשון. מבחינת מוסר עבודה והדרך שבה הוא מתאמן, הוא מתאים לסלטיק ומכאן זה תלוי בו אם יעמוד בדרישות". בשורה התחתונה, הוא לא עמד בהן. כשסלטיק קיבלה הצעה מניו יורק רד בולס שכיסתה את ההשקעה, לא חשבו שם פעמיים.
"סלטיק לא ידעה איך להשתמש בו נכון. הוא עזב כשהוא נתפס כגיוס שגוי", נכתב באתלטיק אחרי המעבר לניו יורק. קווין ת'לוול האנגלי, המנהל הספורטיבי של ניו יורק רד בולס שבינתיים עבר לתפקיד זהה באברטון, היה חתום על העסקה. ת'לוול טען שעקב אחרי קלימלה עוד כששימש כמנהל ספורטיבי בוולבס. הוא ראה בו פוטנציאל כאחד שיכול להיות תואם פטסון דאקה מבחינת כניסות לרחבה וכיבוש שערים. קלימלה הגיע לניו יורק כדזיגנייטד פלייר - אחד משלושה שחקנים שקבוצת MLS יכולה להחתים מחוץ לתקרת השכר. הספוט הזה שמור לשחקנים מיוחדים ונקרא בארה"ב: "חוק דייויד בקהאם".
מעבר כזה גורר אחריו כמובן ציפיות ענק. אמריקאים, פרקטיים שכמותם, מסתכלים על שורה תחתונה. חלוץ צריך להבקיע שערים. דזיגנייטד פלייר צריך להיות וואו. אם אתה לא עושה את זה, בסוף יביאו מישהו שיעשה את זה טוב יותר. קלימלה דווקא הבקיע שמונה שערים בעונה הראשונה ב-MLS, אבל התחושה הכללית היא שזה היה מעט מדי וספורדי מדי. "הוא לא מוצא את עצמו לבד בחוד, לא במערך יהלום ולא כאחד משני חלוצים. מהרגע שהוא שהגיע, הוא זכה לתגובות מעורבות. הוא מושך חלוצים, מפנה שטחים, אבל זה מוציא אותו מעמדה שבה הוא יכול לכבוש בקביעות", נכתב עליו.
בגדול, לא ראו כפינישר מספיק טוב. האוהדים לא שכחו לו שתי החמצות ענק בסיבוב הראשון בפלייאוף, שעלו לקבוצה בהדחה מול פילדלפיה יוניון. השנה השנייה הייתה אפילו פחות טובה אישית והסתיימה שוב בהדחה מוקדמת בפלייאוף. רד בולס החליטה לצרף חלוץ בכיר יותר והיא עומדת להחתים את דאנטה ונזיר הבלגי מאוניון סן ז'ילואז בעסקה היקרה ביותר בהיסטוריה של המועדון. המשמעות ברורה: לקלימלה אין יותר מקום. מספרים שניסו לשלוח אותו בטרייד לקבוצות MLS, אבל לא מצאו קונה. באר שבע קפצה על המציאה.
על הנייר, באר שבע אכן מקבלת מציאה. "במהירות ובפיזיות הוא מעל הליגה שלנו", מנתח איש מקצוע. "הוא לא וירטואוז, לא השחקן הכי טכני בעולם או דריבליסט גדול, אבל הוא חד מול השער ושחקן שחי על שטחים". המאמן הפולני ממרוט אמר עליו בעבר: "הסוד שלו הוא במהירות. חושבים שהוא יודע רק לסיים, אבל הוא מייצר לעצמו ולחברים שטחים. הוא צריך לעבוד על המסירה ולהשתלב בסגנון משחק של החזקה בכדור. הוא אחד שצריך להיות מרוכז בלעשות את מה שהוא יודע לעשות. אני יודע כמה שיחות היו לי איתו. הוא מבין עכשיו שבכדורגל משבחים אותך יום אחד ויום אחר כך המצב מתהפך. הוא יודע שהוא צריך לעבוד כל הזמן. אסור לו לסטות מהמסלול".
קלימלה חתם בהפועל באר שבע: "עקבנו אחריו תקופה ממושכת"
צפו ב-0:1 של ב"ש על הפועל חיפה: "אנחנו מסוגלים להרבה יותר"
באר שבע מקבלת שחקן מפוכח. צנוע יותר. אמנם במהלך העונה שעברה, הייתה לו תקרית עם המאמן גרהארד שטרובר (עליה התנצל ולא נענש), אבל הסיפורים על הילד הפרא שעף על עצמו נותרו בעבר הרחוק. "אני מתבייש בדברים שעשיתי, לא מתחרט, אבל הבושה נשארת", סיפר קלימלה בראיון בפולין. "אם מישהו היה אומר לי שאעדיף לשבת בבית עם ארוסתי והכלב במקום לצאת למסיבה, הייתי חושב שהוא קומיקאי". מצד שני, אולי באר שבע צריכה את קלימלה החוצפן, את השחקן עם המניירות של הכוכב. באר שבע אוהבת שחקנים כאלה: בוזגלו, ז'וזוואה, חטואל ואפילו שאפי. הקהל מתחבר אליהם.
לברדה יש רשימה ארוכה של שחקני התקפה בכירים בעלי תכונות שונות, אבל הוא לא מצא את האיש שיחבר לו את החלק הקדמי, את הגולר, את ההוא שלא רואה בעיניים ומביא את המספרים - את השחקן שקלימלה היה לפני שהתחיל לנדוד. "זה מעבר בלתי צפוי ומאוד מעניין", אמרו השבוע בפולין. "בטוח שגם קלימלה לא האמין שבגיל 24 הוא יגיע לישראל אחרי שני מעברי ענק, אבל דווקא ישראל יכולה להיות טובה בשבילו. היו לו משחקים טובים ב-MLS ובאר שבע ברמה של קבוצות הצמרת בפולין. יכול להיות שמחוץ לפולין יהיה לו יותר קל לפרוח מחדש".