ערן זהבי זכה לערוך השנה את ארוחת החג בישראל אחרי לא מעט שנים בחו"ל, ולכבוד המאורע העניק החלוץ ריאיון לאתר הרשמי של מכבי תל אביב, בו שיתף בתחושותיו מהחזרה למועדון ולחיים בארץ.
"זה מוזר, לא עשיתי חג בישראל הרבה מאוד שנים. גם כשהייתה לנו הזדמנות לעשות את זה, הייתי בנבחרת או משהו כזה", סיפר זהבי.
השחקן בן ה-35 נזכר בביקור שלו בבלומפילד כשחקן פ.ס.וו איינדהובן בחודש פברואר האחרון: "הסיום היה מדהים, מרגש. השחקנים והצוות בפ.ס.וו היו בהלם. הם לא הכירו איזו הילה יש סביבי פה בישראל, במיוחד במכבי תל אביב. הם לא רואים אהבה כזאת כל יום, לא כל שחקן זוכה לזה. היה לזה משקל בהחלטה שלי, אבל זו לא הנקודה שבה אמרתי 'אני חוזר'. היו דיבורים גם בינואר והיו שיחות מאוד טובות. שני הצדדים ידעו שזה יכול לקרות. ההחלטה לעשות את זה הייתה מבוססת על תמונת הסיום שרציתי בראש. אם מחר אתה מת, איפה אתה רוצה למות? איפה שהאנשים הקרובים אליך. זאת המטאפורה שאני רואה בראש. כדורגל זה החלק הכי משמעותי בחיים שלי ב-35 השנים האחרונות, אז צריך לבחור איפה לעשות את זה".
החלוץ תיאר את ימיו הראשונים בקדנציה הנוכחית שלו בצהוב כך: "היה מוזר, יש הרגשה של זד'ה וו אבל הדברים הם לא אותו דבר. אתה לא באותו מקום, אותו מעמד, אתה לא אותו שחקן ואתה לא באותו גיל. פתאום אני הכי מבוגר בקבוצה, חוץ משרן. צריך ליצור קשר עם השחקנים החדשים ולבנות את המעמד שלך מחדש, אפילו שאתה בא במעמד גבוה - אתה צריך להראות את זה על המגרש ומחוצה לו".
על התרשמותו הראשונית ממכבי תל אביב החדשה אמר זהבי: "במחנה אימונים אמרתי להם שחדר ההלבשה קצת עצור. אני לא יודע אם זה מהחזרה של איביץ'. שמעתי שבשנתיים הראשונות הוא היה ממש קשוח ואנשים פחדו לנשום. אני זוכר חדר הלבשה קצת יותר משוחרר ושמח, אפילו 'בלאגניסט'. פתאום יש הרבה מאוד ילדים טובים, אני מרגיש שמפחדים. אמרתי להם 'חבר'ה, צריך להשתחרר'. אנחנו לא במלחמה, צריכה להיות אווירה טובה. אנחנו באים ליהנות".
כוכב הצהובים התייחס למחמאה שקיבל מהמאמן ולאדן איביץ' על מוסר העבודה שלו, בתום אחד ממשחקיו הראשונים לאחר החזרה: "זאת הייתה מחמאה שאפילו אני הייתי מופתע ממנה. דיברנו לפני שחתמתי והיה מאוד חשוב לי לשמוע איך הוא רואה את הדברים, אם הוא מכיר אותי ומה הוא שמע עליי. בסך הכל, אני לא אוהב את ההגדרה הזאת, אבל אני כאילו 'כוכב' - שמתנהג אחרת לגמרי מכוכב. היה חשוב לי לדעת אם הוא יודע ומבין את זה, ולא מפחד להתמודד עם שחקן שהוא קצת יותר חזק ממה שהוא רגיל לראות פה בשנתיים שהוא אימן במכבי תל אביב, כי לא הייתה דמות כזו דומיננטית. הוא אמר לי שהוא לא מפחד מאף שחקן חזק, אלא אוהב שחקנים שעובדים קשה והוא יודע שאני כזה. מבחינתי, זה כל מה שאני צריך לשמוע ממאמן".
על משחק החזרה, בו הבקיע שער חשוב נגד אריס סלוניקי, אמר: "הייתי בלחץ לפני המשחק וגם אחריו, כי הייתי עדיין פצוע ולא סמכתי על עצמי ב-100%. אני לא בכושר שאני צריך להיות כדי לשחק ברמה אירופית כרגע. אגב, זה לא היה לפי הסיכום. סיכמנו שאשחק רבע שעה במקסימום. אחרי רבע שעה התנשפתי כבר, גם היה כל כך חם ולא הייתי על המגרש הרבה זמן".
זהבי דיבר על הרגשות בעקבות אותו שער: "שש שנים, זו הייתה התפרצות רגשות, כי בסוף כל השערים שהבקעתי בסין ובאיינדהובן היו באווירה מדהימה, אבל האווירה פה היא אחרת. איפשהו הכל סבב סביבי ביום הזה. עשיתי הרבה אנשים מאושרים וזה עשה לי הקלה".
התפקיד שלו בגרסה הנוכחית של מכבי תל אביב: "היום במועדון יש לי מטרות אחרות מעבר להבקעת שערים ושבירת שיא כזה או אחר. אני צריך לייצג ולהביא משהו אחר לקבוצה הזאת. יש פה עוד שחקנים טובים, שיודעים לקחת אחריות ולהבקיע שערים. המועדון הזה היה שש שנים בלעדיי והוא זכה באליפויות. זה קצת פוגע באופי שלי איפשהו, ואני לא רוצה לפגוע ב'קילר אינסטינקט' שלי, אז אני אמשיך עם זה ואנסה להבקיע כמה שיותר שערים. אבל אם אפשר להכניס עוד שחקן לעניינים, אז אשתדל לעשות את זה. ואם הבקעתי שער-שניים ויש מישהו במצב יותר טוב, אני אנסה לפרגן לו. אני יכול להסתגל לכל סגנון. יש הרבה דברים שהשתנו במכבי תל אביב מאז שעזבתי, אבל הרבה דברים גם נשארו ואתה מרגיש רוח של מועדון, שגדולה יותר מכל שחקן. מאמנים באים והולכים. מכבי תל אביב זה משהו מעבר לזה".
לסיום אמר החלוץ לקראת ערב החג: "הדבר שהכי היה חסר לנו זו המשפחה. אפילו הריח של החג והילדות, אלה דברים שעושים לך זיכרונות ונוסטלגיה אחרת".