זה לא סוד שכיום, כבר מגיל צעיר מאוד, הילדים צמודים למסכים רבים הסובבים אותנו מכל עבר. אם בעבר ילדים המשחקים מחוץ לבית היה מחזה נפוץ, בשנים האחרונות רואים זאת פחות ופחות. התופעה מתגברת בגילאי בית הספר התיכון, שם מאמץ הלימודים והדחיפה מצד ההורים להצלחות אקדמיות מדחיקות עוד יותר את המשחקים החברתיים והעשייה הספורטיבית.
מחקרים שצה"ל פרסם לאחרונה מראים כי יש עליה משמעותית במשקל המתגייסים בשנים האחרונות. נתון זה, לצד רבים נוספים, עולים בקנה אחד עם העובדה כי מדינת ישראל היא המדינה המערבית המובילה בשכיחות ההשמנה אצל ילדים ומתבגרים. בארבעת העשורים האחרונים המשקל הממוצע של המתגייסים לצבא עלה בממוצע בכ-10 ק"ג, ובמקביל, שיעור המתגייסים שהוגדרו ב"רמת השמנה חמורה" (Severe obesity), צמח פי חמישה, עד כדי 10 אחוזים מהמתגייסים כיום.
"המדינה מנסה לקדם את הספורט בבתי הספר, אך הורים רבים ומנהלי בית ספר רבים שמים דגש על העשרה לימודית בתחומי המדעים והמתמטיקה ופחות על תחומי הספורט והחברה." אומר זיו ישראלי, מנכ"ל התאחדות הספורט לבתי הספר. "ברוב מדינות ה OECD יש מינימום של 4 שעות ספורט שבועיות, והן לרוב על הבוקר כשהילדים רעננים. בישראל, המינימום הוא שעתיים שבועיות, לרוב באמצע או בסוף יום הלימודים, כאשר התלמיד כבר מותש, וצריך להוסיף לזה את זמן קריאת השמות, החלפת בגדים וכד', כך שבסופו של דבר נותר זמן מוגבל לפעילות עצמה בכל שעת חינוך גופני והפער מורגש".
התאחדות הספורט לבתי הספר היא הזרוע הביצועית מטעם משרדי החינוך התרבות והספורט לקידום תכני הספורט בבתי הספר והתיכונים. כיום היא גם הגוף המרכזי המאפשר הוספת תכנים לשעות ספורט נוספות במערכת השעות של תלמידי בתי הספר. לאחרונה אף הקימו תוכניות מיוחדות לבתי הספר כחלק מרפורמת "גפ"ן" של משרד החינוך, המאפשרת למנהלים לרכוש תכני העשרה באופן עצמאי.
מנכ"ל ההתאחדות מוסיף כי השילוב בין ספורט לבתי הספר בגיל צעיר הוא הכרחי: "צריך לשלב יותר תכני ספורט וחינוך גופני בבתי הספר בגיל צעיר, גם בשביל הבריאות הגופנית, גם בשביל ההתפתחות החברתית וגם בשביל הבריאות הנפשית של הילדים. "אין כל ספק כי ישנה חשיבות רבה לתחומי הלימוד הריאליים, אך לאחר תקופת הקורונה חלה ירידה משמעותית נוספת בכל מה שקשור לנושאים החברתיים בכלל ולפעילות גופנית וספורט הקבוצתי בפרט. על כן, יש לשים על כך דגש רב יותר, במיוחד אצל צעירים, לאימוץ הרגלי חיים ספורטיביים. זה מה שהוביל אותנו לקדם את התוכניות פכ"ל (פעילות כושר גופני לחיים), בתיכונים ונועדה להרחיב את זמן הפעילות הגופנית בקרב התלמידים, ואת תכנית "זוזו" בבתי הספר היסודיים, אשר מטרתה להגביר את המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית בקרב התלמידים ולהגדיל את מספר הילדים העוסקים בפעילות גופנית וספורטיבית.
כאמור, ישראלי מספר כי מנהלי תיכונים כיום מנסים לעשות הכול כדי לשפר את ממוצע הציונים במוסד שלהם, ובוחרים להעשיר את התלמידים בשיעורי מדעים ומתמטיקה במטרה להעלות את ממוצע הציונים של בית הספר אותו הם מנהלים. אך רובם אינם משכילים להבין כי הדרך לציונים גבוהים והשיגים לימודיים עוברת קודם כל באקלים החברתי בבית הספר.
לדוגמא, מציין ישראלי "מנהלת של אחד מבתי הספר המוכרים בחולון מספרת כיצד בית הספר שלה עבר מהפך בזכות הספורט והאקלים החברתי: "כשהגעתי לבית הספר לפני 16 שנה הוא היה נחשב לכושל מבחינת מדדי משרד החינוך, גם בציונים וגם באקלים החברתי, היה לי ברור מראש כי חייבים להתחיל ולנסות לטפל קודם כל בבעיית "האקלים" הבית ספרי. המטרה הייתה לנסות ולייצר תחושת הזדהות ושייכות לתלמידים עם בית הספר. התחלתי יחד עם צוות בית הספר לנסות ולהקים קבוצות כדור-יד שישחקו בליגת בתי הספר, לא האמנתי כמה מהר התלמידים התאחדו סביב הנושא. תוך 3 שנים בית הספר, סביב הנושא של הספורט, הפך למבוקש מאוד והציונים השתפרו בצורה משמעותית".
גם פרופ' יאיר גלילי מאוניברסיטת רייכמן תומך בטענה שלפעילות גופנית יש ערך רב בהיבט הבריאותי לצד זה החברתי, כלומר בהורדת הסיכון לתחלואה ואף לתמותה, כמו גם להשבחת איכות החיים. לטענת גלילי "יש לצייד את הדור הבא ביכולות שיסייעו לו לפתח ערכים, כלים פיזיים ומנטליים רחבים על מנת להדביק את הפער המתהווה בשל השינויים הרבים החלים בעולם כיום".
פרופ' גל דובנוב-רז, מנהל המכון הלאומי לרפואת ספורט במרכז הרפואי שיבא, מוסיף: "סקרים מטעם ארגון הבריאות העולמי מראים שנים רבות, כי אחוז בני הנוער בישראל אשר פעילים כנדרש, קרי 60 דקות מצטברות ביממה, הוא מהנמוכים ביותר בהשוואה לשאר מדינות אירופה. נייר עמדה של ארגון הלב האמריקאי ממליץ כי מחצית מהפעילות היומית שילדים צריכים תסופק להם בבית הספר, שכן שם מצויים הצוותים המתאימים, הציוד, וכמובן - הילדים בחלק ניכר מהיממה. אין לי ספק כי חיזוק פעילותם של מועדוני הספורט הבית-ספריים של ההתאחדות היא האמצעי היעיל ביותר להגברת הפעילות הגופנית של ילדי ישראל, אשר דרושה - ובדחיפות."
ישראלי מסכם ופונה למנהלי בית הספר, "תשקיעו יותר בספורט, גם בשביל ההישגיים וגם בשביל התלמידים, לא חייבים לרכוש תכנים או לקיים אירועים. אפשר להתחיל באווירה ספורטיבית, בדחיפה מצד הצוות או פשוט לדבר על כך. הדברים האלו קורים היום מעט מדי וחבל".