כמו קבוצות רבות שהצליחו להישאר בטופ במשך כמה שנים ברציפות, גם השושלת שבנה יורגן קלופ בשנים האחרונות בליברפול בנויה משלד מוגדר - אליסון בשער, וירג'יל ואן דייק במרכז ההגנה, טרנט אלכסנדר ארנולד ואנדי רוברטסון באגפים, מוחמד סלאח, רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה בהתקפה.
הקיץ, המרסיסיידרס נפרדו לראשונה מאחת הצלעות שבשלד - כאשר מאנה עזב את אנגליה ועבר לבאיירן מינכן תמורת 32 מיליון יורו. הפעם האחרונה בה ליברפול קיבלה יותר מ-30 מיליון יורו עבור שחקן הייתה אי שם בחורף 2018, אז ברצלונה שילמה סכום הגבוה פי ארבעה על פיליפה קוטיניו - שם ששייך לעידן אחר של ליברפול.
הנתון הזה רק מעצים את גודל האירוע עבור האדומים. המועדון כבר שכח את המושג "למכור את הכוכבים שלך". מאנה הפך לאגדה במועדון, לשחקן שכולם יתגעגעו אליו, אך בזכות עבודה נכונה ומדויקת בשוק ההעברות - לא נדמה שיש לחץ מהיום שאחרי.
האדומים מקיפים את היהלום שבכתר, מוחמד סלאח, במספר שחקני התקפה בכירים כמו דיוגו ז'וטה, לואיס דיאס ודרווין נונייס. השני ברשימה הגיע לפני חצי שנה והשתלב בצורה כל כך חלקה שהוא קיבל קרדיט ב-11 בגמר ליגת האלופות. האחרון, שבדומה לקולומביאני הגיע גם כן מהליגה הפורטוגלית, הפך לרכש היקר בתולדות המועדון ולמי שאמור להוריד את ז'וטה לספסל ולהוביל את חוד ההתקפה.
הטריו סלאח - נונייס - דיאס מצית את הדמיון, ויש הטוענים כי כשיגיעו לשיאם (אולי זה יקרה כבר העונה) הם עוד יתעלו על הטריו המפורסם של סלאח - פירמינו - מאנה. עם זאת, לכולם ברור שדיאס, ובעיקר נונייס, הם רכישות במחשבה לשנים קדימה - הם אמורים להיות סלאח ומאנה הבאים.
אז נכון, נונייס הוא חלוץ חוד בניגוד לצמד האפריקאים, אך הכוונה היא שהם יהיו השמות שיובילו את המועדון בשנים הקרובות - הם יהיו השחקנים הכי טובים בקבוצה, תמונותיהם יעטרו את שלטי החוצות וחולצות שנושאות את שמם יימכרו יותר משל כל אחד אחר. באמצעות שתי הרכישות הללו מצליחה ליברפול למזג בין ההווה לעתיד, כך שכאשר השרביט יועבר באופן רשמי וחגיגי מסלאח לצמד הדרום אמריקאים, יהיה להם את הניסיון הדרוש כדי לשמר את מעמדה של הקבוצה כאחת משלוש הטובות בעולם.
דיאס, שהגיע ללא הופעה בחמש הליגות הבכירות ועם מגבלת שפה, התעלה על כל הציפיות בחצי השנה האחרונה ונראה כאילו הוא נמצא בליברפול כבר עשור. הזריזות בפעולות עם הכדור והטכניקה העילאית מקנים לו יתרון לא משנה באיזו ליגה הוא משחק, כך שגם את הפרמיירליג הוא כבר כבש בסערה. הדבר הטבעי הוא לצפות שדיאס, שמעורב בשער בכמעט כל שני משחקים, רק יגביר את התפוקה ויהפוך לפקטור עוד יותר חשוב.
עם נונייס בן ה-23, על הנייר, ההימור אפילו גדול יותר. תקופת ההבשלה שלו בפורטוגל הייתה קצרה יותר משל דיאס, הוא צעיר יותר מהקולומביאני בן ה-25, ועלה הרבה יותר ממנו, אך כל התקדימים מצביעים על כך שההשתלבות של האורוגוואי תהיה מוצלחת.
אם מסתכלים על היסטוריית הרכישות של ליברפול בעידן קלופ - אפשר למצוא מעט מאוד שחקנים שלא הצליחו בענק ביחס לסכום ששולם עליהם - נאבי קייטה השתפר עם השנים ונחשב להצלחה חלקית, אלכס אוקסלייד צ'מברליין נדחק הצידה לאחר שהתקשה להתאושש מהפציעה, אך עד אז גם הוא היה שחקן סגל חשוב. פרט לכך, קלופ פגע - עם כולם.
כמיטב המסורת, הופעה אחת חלשה הספיקה כדי לקפוץ למסקנות נמהרות מדי. הרכב משני של האדומים הפסיד 4:0 למנצ'סטר יונייטד במשחק הכנה בתאילנד, הופעה חלשה של נונייס העירה את כל המבקרים. את אותם מבקרים נונייס השתיק מהר מאוד עם רביעייה במחצית אחת מול לייפציג ולאחר מכן גם במגן הקהילה.
החלוץ עלה מהספסל נגד מנצ'סטר סיטי והיה מסוכן ופעיל מאוד. הוא סחט את הפנדל שהוביל לשער היתרון של סלאח וקינח עם דחיקת השער השלישי שהיוותה עבורו את הסיפתח הרשמי המושלם. העונה הראשונה שלו בפרמיירליג עלולה להיות רוויית עליות ומורדות, אך כאמור, כל עוד הוא תחת קלופ, ההיסטוריה עומדת לצידו.
את העונה שעברה, שהייתה מופלאה עבור ליברפול מבחינת היכולת שהציגה לאורך העונה, היא סיימה בטעם חמצמץ. אמנם היא זכתה בגביע הליגה ובגביע האנגלי, אך את הזכייה את שני התארים החשובים בכולם - אליפות אנגליה וליגת האלופות - היא הפסידה בשבוע האחרון של העונה.
הרענון והמעבר לליברפול אחרת כנראה היה נחוץ. עכשיו דיאס ונונייס, ביחד, נושאים באחריות הכבדה בתור השוליות של סלאח בהתקפה. הם צריכים להוכיח, כבר מהעונה, שהם יכולים לקחת על עצמם את התפקיד הנחשק - להיות הפנים של ליברפול החדשה.