עורך הדין מטעמו של משה חוגג, יצחק יונגר, החליט לצאת אתמול (חמישי) לתקשורת על מנת לבקש מאוהדי בית"ר ירושלים להפסיק את חרם המנויים והכרטיסים בכדי לעבור בבקרת התקציבים. כל זאת יונגר עושה במקביל לכך שהוא מעזיב את איתמר ניצן, מיכאל אוחנה, אוראל דגני, מנסה לסגור את עסקת אביאל זרגרי למכבי חיפה ולהשאיר את בית"ר עם סגל ריק מכישרון, שנכון להיום לא יכול להתמודד בליגת העל.
אפשר להסתכל על הצורה הקרה שבה יונגר רואה את הדברים, וזה שכרו בסוף ההליך ולא מעבר לכך, אך במקביל הוא גם הפך לדמות הכי מסוכנת עבור עתידה של בית"ר ירושלים. למה? כי לא עתידה הוא מה שמדאיג אותו, אלא הפתרונות שחוגג מחפש. יונגר יודע היטב שלאורך חודשים היו מתעניינים שרוצים את הקבוצה, כאלה שהיו מוכנים לקחת את החובות ואפילו יותר מזה, גם לאחרונה, אך הכל נתקע כאשר משה חוגג התבקש לספק מסמך משפטי מחייב. את כל זה יונגר לא אמר אתמול, רק דיבר על כך ש"אין יותר מדי אופציות", כשהוא יודע היטב שהמכשול הכי גדול הוא בעלי המועדון, שעד היום פסל כל עסקה. אם חוגג יחליט אחרת ברגע האחרון, זה יהיה בלית ברירה, שנייה לפני ירידת ליגה, ירידה שתביא לחדלות פרעון ואיבוד הנכס.
יונגר עובד בשביל חוגג, וזה לגיטימי, אך לפנות לאוהדים להתגייס מבלי לייצר שום סיטואציה שבה משה חוגג יהיה מחוץ למועדון - זה לא ישים. גם אם ברגע האחרון יהיה מהלך של העברת זכויות לדמות זרה, או כל מהלך אחר שאינו אמין - זה לא יגרום לאף אחד להתגייס, גם אם בית"ר תרד ללאומית. וזאת אולי נקודת השפל הכי גדולה של משה חוגג, הבעלים הגרוע בהיסטוריה של בית"ר: אוהדים מוכנים לרדת ליגה ואולי שתיים, רק על מנת לנתק כל קשר בינו לבין המועדון.
עסקת אביאל זרגרי כנגד החוב על ירדן שועה סוכמה אך לא נחתמה, ועד אשר לא תיחתם לא תוכל בית"ר להציג זאת בבקרה. מדובר בעיסקה ששוויה כ-2 מיליון שקל, שגם לאחריו חסרים לבית"ר כ-8 מיליון שקל. בבקרה רוצים לראות מבית"ר שינוי משמעותי כבר ביום ראשון, כך שעסקה חתומה של זרגרי יחד עם עוד פתרון שיהיה שווה 3-2 מיליון שקל עשויים להביא למצב שהקבוצה תקבל ארכה של שבוע נוסף. כל הנושא של מושאלים ממכבי חיפה לבית"ר או אפילו השאלת זרגרי יבוצעו רק במידה ובית"ר תעבור בבקרת התקציבים. זה ייתן שקט זמני, אבל לא יפתור את הבעיה המהותית.