בזמן מסעה של הפועל חולון לפיינל פור בבילבאו, הוזכר פעמים רבות המסע הארוך שעברה בליגת האלופות במשך חמש שנים; אנשיה סיפרו שוב ושוב איך לא ויתרו לעצמם על החוויה האירופית, גם כשהודחו פעם אחר פעם בשלב הראשון. וההדחה הראשונה, בעונת הבכורה שלהם במפעל, נגזרה באופן לא מבוטל בעקבות הפסד ביתי לדינמו ססארי. דיישון פייר (כיום בפנרבחצ'ה) קלע 22 נקודות, אקס מכבי תל אביב דארקו פלאניניץ' הוסיף 20 - והיה שם עוד אחד שהרשית 19. קוראים לו ליוואי רנדולף, והחל מאתמול (שבת), כפי שפורסם לראשונה בוואלה! ספורט, הוא שחקן הפועל ירושלים.
רנדולף מגיע לבירה בגיל 29, עם המשקולת המחייבת של מלך הסלים בצ'מפיונס ליג בעונה החולפת. הוא עמד על 18.1 נקודות בערב, אבל הודח עם פילו אוסטנד כבר בטופ 16, וזהו הזר הראשון שמצטרף לפרויקט שנבנה על ידי המאמן החדש אלכסנדר דז'יקיץ'. עם החתמתו של סקורר מוכח ברמת המפעל האירופי העלו אוהדים רבים באדום את התהייה הדי מתבקשת: האם זה אומר שג'יילן אדאמס סיים באופן אוטומטי את דרכו במועדון?
"התשובה היא לא, כי אין קשר בין הדברים", מבהיר מאמן ניו זילנד ברייקרס, מודי מאור, שהדריך את רנדולף לפני שנה וחצי בליגה האוסטרלית. "יותר מזה, הגירסה הטובה של ליוואי הולכת בהכרח עם שחקן בסגנון של אדאמס לצידו. ירושלים תוציא ממנו את המיטב דווקא אם הוא לא יהיה שחקן המטרה שלה.
"היתרונות שלו באים לידי ביטוי דרך דברים שבאים משטף המשחק. הוא מנצל את היתרונות שלו על שומרים, מגיע לצבע, שומר לאורך הקריירה על יציבות באזור 60 אחוזים לשתיים. בשורה התחתונה, הוא מכפיל כוח כשהוא משחק לצד שחקנים טובים. אבל כשהוא היוצר המרכזי, יש לו תקרת זכוכית. זו תקרה שיכולה להספיק להפועל ירושלים ולהפוך אותה לקבוצה בצמרת הטבלה בישראל, ואפילו לגעת בפיינל פור של ליגת האלופות. ועדיין, בדרך הזאת היא לא תוציא ממנו את המיטב.
"ליוואי הוא סמול פורוורד במהותו, שיכול לשחק כגארד - ואני רואה אותו מתפקד בקלות בישראל גם כפאוור פורוורד, אם ההרכב שלצידו לא נמוך מדי. הוא הבליט את התכונות הכי טובות שלו כששיחק באבלינו, ליד ג'ו רגלנד ודיוויד לוגן בעמדות הגארד. מבלי להיכנס להשוואה ברמות, אלא רק בתכונות, הוא יותר דומה לדווין סמית' מאשר לג'יילן אדאמס".
האם זה אומר שאדאמס יישאר? לא בהכרח. ירושלים עדיין לא קיבלה החלטה סופית בנוגע למעמדו, מה שאולי מלמד מעט על כוונותיה. כך או כך, בכוונתה להחתים שני זרים בשתי עמדות הגארד לצידו של רנדולף.
לפני שחתם בישראל, ביצע הזר החדש תחקיר מקיף על התחנה הבאה בקריירה שלו. הוא שוחח עם שחקן ירושלים בעונה החולפת, רטין אובסוהאן, ששיתף איתו פעולה באוניברסיטת אלבמה ובאבלינו; עם לירון פנאן, סמנכ"לית קבוצת הפיתוח של קליבלנד קבאלירס, שבמדיה שיחק הלוך ושוב לאורך שלוש שנים; וגם עם מאור ודן שמיר, ששימש כמאמן הראשי של הברייקרס בתקופתו שם.
"אהבתי אותו כבר כשאימנתי נגדו עם חולון באירופה, אבל התרשמתי שהוא השתפר והתקדם מאוד בג'י-ליג, למרות כל מה שאומרים על הליגה הזאת", מספר שמיר, שעזב הקיץ את ניו זילנד לטובת משרת עוזר המאמן של אטורה מסינה באולימפיה מילאנו. "שאלו אותי אחר כך לא פעם לגביו בתור שחקן מטרה בעמדת הגארד, והיססתי. בשבילי הוא יותר סמול פורוורד, והחוזק שלו הוא בגיוון שיש בו. הרצנו המון דברים דרכו, ושיחקנו בשבילו. יש לו קליעה טובה, הוא לא סטופר אבל שומר טוב, והוא פינישר טוב ששיפר לא מעט דברים".
רנדולף הוא אחד מאלה שהציבו את ה-NBA כחלום, ודחה לא מעט הצעות מאירופה כדי להישאר בליגת הפיתוח ולהישאר קרוב לצלחת. מאז עשה את הסוויץ', הוא התברג היטב בקבוצות שבהן שיחק, ולירושלים הוא מגיע אחרי עונת השיא בקריירה - ולראשונה יופיע בקבוצה מלאת ציפיות, לחצים וקהל רחב ותובעני כמו ירושלים. הקהל האדום, שבע אכזבות מהשנים האחרונות, יקווה שהוא לא יסיים כמו שחקן אחר באותה עמדה ועם רזומה דומה, מלקולם היל.