את המסמר האחרון בארון הקבורה של גלאקטיקוס מכבי תל אביב עונת 2005/06, תקע ברק יצחקי. הוא היה אז בן 21, חלוץ בבית"ר ירושלים שנקנה מהפועל אשקלון כמה שנים קודם. בדקה ה-79 של אותו משחק באצטדיון רמת גן, הקשית יצחקי מעל לירן שטראובר וקבע 2:3 בשער שגם ערן זהבי היה שמח להכניס לרפרטואר שלו. בסיום המשחק פוטר ניר קלינגר ופרויקט הגלאקטיקוס האימתני התנפץ לרסיסים.
החזרה של ערן זהבי למכבי תל אביב ביחד עם ולאדן איביץ' היא הדבר הכי קרוב למיזם ההוא שרקחו במכבי תל אביב במטרה לקחת כמה אליפויות. עוצמת התקשורת שמלווה את הקאמבק הנוכחי של זהבי, עולה על מה שהיה כאן בקיץ 2005, הגם שאבי נמני שב אז הביתה מהגלות בירושלים. נמני, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו יחד זה דבר יותר גדול מזהבי ואיביץ', אבל אז לא הייתה התקשורת שיש היום ובעיקר לא היו הרשתות החברתיות של האוהדים, ששינו את כל מפת התקשורת העכשווית.
מכבי תל אביב ההיא התרסקה ומכבי תל אביב הנוכחית חייבת ללמוד ממה שהיה אז. גם אם אין קווים לגמרי מקבילים, הנקודה המרכזית היא שיהיה בלתי אפשרי להשאיר את כל המלאכה בידיים של איביץ'. כשם שלסרבי היה את בן מנספורד שסייע לו רבות בקדנציה הראשונה, כך יהיה חייב ברק יצחקי לשמש עזר כנגדו בקדנציה הנוכחית.
יצחקי לא צריך להיות ג'ורדי קרויף, ספק אם זה אפשרי. קרויף לא היה יכול להיות מנהל מקצועי לצד איביץ'. הדומיננטיות של הסרבי כל כך גדולה, עד שההולנדי לא היה יכול להכיל אותה. דווקא מנספורד התאים יותר ולשם צריך לשאוף יצחקי. הוא היה שם גם אז, לפני ארבע שנים, אחרי תליית הנעליים. כבר אז היה שותף לכל מה שקרה כעוזר של מנספורד וכמי שלומד את העבודה.
לא במקרה יצחקי דחף למינוי של איביץ' ורצה זאת כבר אחרי הפיטורים של פטריק ואן לוון ואפילו אחרי שגאורגיוס דוניס פוטר. בינו לבין איביץ' יש כימיה נהדרת, חום והערכה. איביץ' שמח לבוא לעבוד שוב במכבי תל אביב, גם כי יצחקי מנהל מקצועי במועדון. נוח לו לעבוד איתו, הם רואים עין בעין המון דברים. יצחקי זוכה לאמון מקנדה.
למיטש גולדהאר לא הייתה בעיה לפטר את ואן לוון למרות שההולנדי שירת את המועדון ארבע שנים במחלקת הנוער והצליח בתפקידו כמאמן הקבוצה הבוגרת אחרי דוניס. לבעלים לא הייתה בעיה גם לשלוח את דוניס, שהיה בטוח שאחרי שהביא את מכבי תל אביב לשלב הנוק אאוט של הליגה האירופית תהיה לו מטרייה אווירית. הבעלים לא חידש למלאדן קרסטאיץ' את החוזה לעונה נוספת, אפילו שהסרבי היה משוכנע שזה מגיע לו. לא צריך להפליג עד ההחלטה של גולדהאר לפטר את אבי נמני, כדי להפנים שבטורונטו מתקבלות החלטות בלי יותר מדי סנטימנטים.
האמון של הקנדי ביצחקי מרשים מאוד. כבר היו כאלה שכתבו בחודשים האחרונים שזמנו של יצחקי קצוב ושגולדהאר יביא מנהל מקצועי זר שיעשה כאן סדר ויביא רכש. הקנדי כנראה גיחך על כל הכתבות וממשיך ללכת עם יצחקי, שזכה אתמול להרבה מלים חמות על חלקו גם בסיפור זהבי.
יצחקי יפתח את העונה החמישית שלו כאיש ניהול וכעת האחריות גדולה מאי פעם. דווקא על בסיס העובדה שיש למכבי תל אביב שתי דמויות כל כך דומיננטיות, החשיבות של יצחקי למערכת עולה. לא צריך למהר ולקבוע שערן זהבי לא יידע להכיל את ולאדן איביץ'. החלוץ אוהב להתאמן, יכול לספק עדיין את הסחורה ורוצה להצליח. אבל ברגעי משבר, או כשאיביץ' ירצה דברים אחרים במגרש, אפשרויות ההתלקחות יהיו ריאליות. מול שחקנים אחרים וגם מול זהבי. בגלל זה יצחקי דומיננטי כל כך חשוב למכבי תל אביב.
המודל של מכבי תל אביב שוב משאיר את מיטש גולדהאר וג'ק אנגלידיס רחוק מאוד ממה שקורה כאן. יתכן שאנגלידיס של אחרי הקורונה, יגיע לכאן באמת לפרקים יותר ארוכים, אבל מי שיהיה בשטח, בקרית שלום ובמשרדים, הוא קודם כל יצחקי. הוא יצטרך לשמור על איזון, הוא יצטרך להנדס את הסגל, הוא יצטרך לסייע לאיביץ' להתמודד עם הציפיות הבלתי מתפשרות שיש ממנו.
אחרי שנתיים בהן מכבי תל אביב פיטרה מאמנים ולא זכתה באליפויות, ברק יצחקי יצטרך להרים הילוך ולצד שני אנשים כל כך סוחפים כמו איביץ' וזהבי, להיות משפיע ממש כשם שהיה מעורב ודחף להבאת שניהם למכבי תל אביב. לנוכחות שלו בעונה הבאה יהיה משקל גדול באיך שהיא תסתיים.