יהלומים לנצח: כך הפכה בנפיקה לשיאנית העולם ברווחים ממכירת שחקנים

עסקת דרווין נונייס לליברפול השלימה עוד הברקה תוצרת מכרה הזהב הפורטוגלי, שנמצא ביתרת זכות של יותר מ-600 מיליון יורו מאז 2010. איך עובדת השיטה, מי המרוויחים האמיתיים ולמה האוהדים נשארים מתוסכלים?

15/06/2022
תיקתקנו: קליפ סיכום היום, 15.6 (ספורט1)

לפני שנתיים, בעיצומה של מגיפת הקורונה, שילמה בנפיקה 25 מיליון יורו תמורת שחקן מהליגה השניה בספרד. החתמתו של דרווין נונייס היתה חריגה מאוד במונחים של הנשרים מליסבון ושברה את שיא ההעברות של המועדון, אבל בדיעבד היא השתלמה מאוד. המאמן דאז ז'ורז'ה ז'סוס הבטיח כי הוא יימכר בסכום גבוה יותר מז'ואאו פליקס שנדד לאתלטיקו מדריד תמורת 126 מיליון יורו, וכאן הוא שגה קצת - אבל לא בהרבה. עם הבונוסים שקלים מאוד למימוש, תעביר ליברפול לבנפיקה כ-100 מיליון יורו עבור הסקורר האורוגוואי בן ה-22, ומצב חשבון הבנק של הפורטוגלים ישתפר עוד קצת - כפי שהוא משתפר מדי שנה.

בחינת המאזן מקניה ומכירה של שחקנים בטווח הארוך מעלה תמונה מרהיבה למדי. בנפיקה היא שיאנית העולם ברווחים בפער ניכר, ובתקופה שהחלה ב-2010 יש לה יתרת זכות של יותר מ-600 מיליון יורו. פורטו (450 מיליון יורו) ואייאקס (375 מיליון) הן הבאות בתור. מסקרן מאוד, אגב, למצוא את רד בול זלצבורג במקום החמישי - המועדון שהוקם לכאורה על מנת לקדם מותג משקאות עשה ב-13 השנים האחרונות קופה נאה מאוד של 275 מיליון יורו מסקאוטינג משובח ואקדמיה פנומנלית עם מאמנים צעירים מצוינים, אבל זה נושא לדיון נפרד. בכל מקרה, בנפיקה לא רואה את האוסטרים אפילו במשקפת. היא נמצאת בליגה משלה.

השם הטרי ברשימת הנמכרים ברווח עצום. דרווין נונייס(צילום: אתר רשמי, ליברפול)

כאן המקום להזכיר כי ההנהלה הנוכחית של בנפיקה קיבלה את המועדון במצב קטסטרופלי. הנשיא ז'ואאו ואלה אה-אזבדו, ששלט בין 1997 ל-2000 הורשע במרמה, ובתקופתו אפילו נכנסה הקבוצה להקפאת נכסים. לואיס פליפה ויירה, שנבחר ב-2003 ופינה את מקומו בשנה שעברה לטובת כוכב העבר רוי קוסטה, האחראי על מלאכת השיקום, בה שמור תפקיד חשוב במיוחד למנכ"ל דומינגוס סוארס דה אוליביירה. האיש שסוגר כבר שני עשורים במועדון הגה אסטרטגיה ניהולית ושיווקית, שמקדשת איזון תקציבי. המטרה המוצהרת היא לא רק להצליח על המגרש, אלא גם להרוויח כסף, ובכל הקשור לפעילות בשוק ההעברות הוא מוכיח את עצמו.

לפי הכלל הפשוט, בנפיקה קונה בזול ומוכרת ביוקר. היא מחפשת מציאות בקבוצות הבינוניות והקטנות בליגה הפורטוגלית, בה הסקאוטינג של המועדונים הגדולים מהיבשת לא מפותח מספיק משום מה, ומגלה במרץ גם כישרונות בדרום אמריקה ובמזרח אירופה. כאשר מישהו מצליח מעבר לציפיות, הנטייה היא למכור אותו כל עוד הוא חם במיוחד, והסוכנים הפורטוגלים הבכירים - ובראשם ז'ורז'ה מנדש - בהחלט דואגים להאמיר את המחירים.

אם קונים כוכב מגרמניה, הוא יעלה משמעותית פחות בהשוואה לכוכב מפורטוגל, גם אם זה לא מוצדק. ברור כשמש, למשל, כי ארלינג הולאנד הוא חלוץ מוכח ואיכותי יותר מנונייס, אבל מנצ'סטר סיטי שילמה תמורתו לבורוסיה דורטמונד פחות מהסכום שתקבל בנפיקה תמורת האורוגוואי. לנורבגי היה סעיף שחרור נמוך, לנונייס לא היה. וזה ממש לא המקרה הראשון.

לצורך העניין, גם הסכום ששפכה אתלטיקו תמורת ז'ואאו פליקס היה מופרך למדי. הבאזז סביבו היה כה עוצמתי אחרי מספר חודשים מעולים, שכל מחיר התקבל לכאורה על הדעת. החלוץ עדיין לא התאקלם לגמרי אצל צ'ולו סימאונה, וניכר חוסר התאמה מסוים לשיטת המשחק ולגישה, גם אם העונה האחרונה היתה חיובית קצת יותר מבחינה אישית. אם ירצו הקולצ'ונרוס למכור אותו כעת, סביר שיעשה זאת בהפסד, אבל לבנפיקה כבר לא ממש אכפת. היא כבר עשתה את הקופה.

עוד בוואלה!

ליברפול רכשה את דרווין נונייס מבנפיקה תמורת 75 מיליון יורו

לכתבה המלאה
בנפיקה גובה תוספות, פשוט כי היא בנפיקה. רוי קוסטה(צילום: קובי אליהו)

מנצ'סטר סיטי מרוצה מאוד משני הכוכבים שהחתימה מאיצטדיון האור, ובמקרה שלה המחיר בהחלט הצדיק את עצמו - במיוחד בכל הקשור לרובן דיאס, מנהיג ההגנה האולטימטיבי שנרכש לפני שנתיים תמורת 68 מיליון. גם אדרסון, השוער הברזילאי שהוחתם ב-2017 תמורת 40 מיליון ופתר לשנים ארוכות את הבעיה בין הקורות, הוא הברקה.

האם כדאי היה למנצ'סטר יונייטד לשלם ב-2017 לא פחות מ-35 מיליון יורו תמורת הבלם השבדי ויקטור לינדלוף, אותו איתרו הנשרים בזמנו כמעט ללא תמורה? זו כבר שאלה מורכבת ולא חד משמעית. האם השתלם לברצלונה להוציא סכום דומה תמורת המגן הימני נלסון סמדו? כאן התשובה ברורה, אבל לפחות הקטלונים מיזערו נזקים כאשר מכרו אותו לוולבס - מועדון שנמצא בשליטה כמעט מלאה של מנדש.

לא מפתיע, אם כך, שהזאבים שילמו שברו את שיא המועדון כאשר רכשו מבנפיקה את החלוץ המקסיקני ראול חימנס - מדובר בשחקן מצוין, אבל לו היה מגיע ישירות ממקסיקו, או למעשה מכל קבוצה אחרת, מחירו היה נמוך משמעותית. בנפיקה נוהגת לגבות תוספות, פשוט כי היא בנפיקה. ככה זה נהוג, והקונים הפוטנציאליים מכירים מראש את התנאים.

זה לא אומר שהשיטה מושלמת - רחוק מכך. ראשית, בנפיקה ממש לא תמיד פוגעת בול עם שחקני הרכש, וכמו כל מועדון היא ידעה לא מעט כשלונות לאורך השנים. ואולם, רוב השחקנים שלא מתאקלמים ולא מספקים את הסחורה אינם גורמים לנזק כלכלי מהותי, כי הם הוחתמו תמורת סכומים נמוכים. ואפילו פיאסקו מפואר כמו לוקה יוביץ', שנרכש ב-2016 תמורת כ-5 מיליון יורו מהכוכב האדום בלגראד ולא שיחק כמעט כלל, בין היתר בשל בעיות משמעת, הפך להצלחה פיננסית מסחררת. ההשאלה והמכירה לפרנקפורט היו כדאיות ביותר, ואז קיבלה בנפיקה נתח שמן גם מהמכירה הגדולה של החלוץ הסרבי מגרמניה לריאל מדריד - כי היא דאגה להכניס את הסעיף המתאים בחוזה עם איינטרכט.

נטש למונאקו בגיל 20. ברנרדו סילבה(צילום: רויטרס)

בעיה מהותית וקשה הרבה יותר נעוצה בכך שבנפיקה לא תמיד יודעת להתמקד בבוגרי האקדמיה המוכשרים, ומעדיפה לעתים קרובות לקדם דווקא שחקני רכש. זה עלול לגרום לכוכבי על פוטנציאלים לעזוב כבר בתחילת הדרך, וזה בדיוק מה שקרה עם ברנרדו סילבה שנטש למונאקו בגיל 20 ב-2014, ועם ז'ואאו קאנסלו שנטש באותה השנה ובאותו הגיל לטובת ולנסיה. שניהם לא קיבלו הזדמנויות במדים האדומים בליסבון, ולכן נמכרו בסכומים נמוכים הרבה יותר משווי השוק האמיתי שלהם. אין לדעת כמה שחקנים מעולים התפספסו כך כלל לאורך הדרך, ואפילו רובן דיאס נאלץ להמתין זמן רב מדי בקבוצת המילואים - אבל לו היתה סבלנות.

האוהדים דורשים כבר מזמן לתת למקומיים צ'אנס, והם גם לא מאושרים מכך שבנפיקה סיימה רק במקום השלישי בעונה החולפת, כך שמכירתו של נונייס תמורת סכום עתק קצת פחות מרגשת אותם בימים אלה. דבר אחד בטוח - האורוגוואי הוא לא האחרון. הנשרים ימשיכו למכור כוכבים בתדירות גבוהה, ויש יסוד סביר להניח שגם השיא של פליקס יישבר בעתיד הנראה לעין.

  • בנפיקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully