1. "שווה יותר מנקודות"
"גיא פניני לא קלע נקודה ב-15 דקות, אבל נתן ביטחון לאחרים, ולפעמים זה שווה יותר", הפטיר מאמן הפועל חולון, גיא גודס, לאחר העלייה לגמר הפלייאוף. "מספרים אף פעם לא היו הדבר שאפיין אותי או מה שהייתי חזק בו. אני עולה, מנסה לתת טיפ לשחקן כזה או אחר, וחושב רק איך לשחק נכון", סיפר פניני עצמו.
והיה רגע כזה, שלכאורה אינו מהותי בערב כל כך ארוך וצמוד, שהמחיש בצורה מושלמת על מה דיברו השניים. 9:38 דקות לסיום הרבע השני, אמש (חמישי) בירושלים, יצאה חולון להתקפה. פניני, שרק זמן קצר קודם לכן יצא מהקפאה ארוכה על הספסל, נעמד במרכז. השחקנים התייצבו מסביב לקשת, הכדור נע מיד ליד, עבר פעמיים אצל הקפטן, הגיע לכולם בתוך שש שניות, ולבסוף ירה ג'ו רגלנד את השלשה הראשונה שלו במשחק.
כעבור 27 שניות, מסר פניני אסיסט לשלשה השנייה של רגלנד. ואחרי עוד 33 שניות הגיעה השלשה השלישית ברציפות. הרכז האמריקאי, שעמד על 0 מ-6 מחוץ לקשת מאז סיום ההצגה במשחק מספר 1 ועד אותה דקה אתמול, נעצר רק כשהגיע ל-30 נקודות (ו-70 בתוך שישה ימים בארנה).
2. ובסוף, קייזר ומשגב מנצחים
אז רגלנד, זה שבארבע השנים האחרונות סבל מקליעה "חשודה" ופלירטט בקושי עם 35 אחוזים לשלוש, סיים את הסדרה הזאת עם 14 צליפות ב-56 אחוזים. וכשנגמר לו האוויר, וברבע האחרון הוא לא הצליח לקנות סל, הגיע טיירוס מגי, והרשית שש נקודות מהשדה ומקו העונשין כדי לוודא שהכרטיס לגמר ינחת בחולון.
אבל האמת היא שעל הניצחון הזה, אולי בניגוד לרבים לפניו, היו חתומים דווקא האנטי גיבורים, ולא בהכרח צמד הכוכבים האמריקאי בקו האחורי. למשל, פניני על אפס נקודותיו. או לדוגמה, מייקל קייזר, שניפק רבע רביעי לפנתיאון (תשע נקודות, ארבעה ריבאונדים ומדד 15 רק בעשר הדקות האחרונות). ואולי, לא פחות מהם, ניב משגב, שקלע את הסלים החשובים ברגעים הכי נכונים.
גודס לא יודה בכך, ואולי אפילו אינו חושב על זה, אבל יש גם אקט סימבולי בהפיכתו לכבשה השחורה של הפועל ירושלים. בעבר הוא אימן את הקבוצה במלחה, ואוהדיה עדיין שרים לו בחוסר רגישות על הפציעות שעבר בברכיו כשחקן; אז הוא הדיח את האדומים בחמישה מפגשי נוקאאוט מאז 2019; שניים מהם בפיינל פור, אחד בגביע המדינה, אחד בבלקנית ואחד אתמול.
אל תפספס
3. "תרשום"
"תרשום", ציווה יו"ר חולון, איתן לנציאנו, בצד צילום המסך שהעביר לי ביום שלישי, למחרת ההפסד המאכזב בהיכל הטוטו. בצילום הופיעו תוצאות סדרת הפלייאוף בספרד בין באסקוניה לוולנסיה, שהסתיימה בשלושה ניצחונות חוץ ובעלייתה של ויטוריה, בדיוק באותו אופן שבו התפתחה הסדרה בין הסגולים לירושלים: נטילת הביתיות במשחק הראשון, בעיטה בדלי במשחק השני וניצחון כנגד כל הסיכויים במשחק השלישי והמכריע. אז רשמתי, והנבואה התגשמה בישראל. כי בלי האמונה וכו'.
ועכשיו חולון בגמר, והיא מאמינה בעצמה. ביום שני יצטופפו כ-1,500 צופים באולם היובל, ויחזו במשחק הראשון של סדרת הגמר. בבני הרצליה השתעשעו בשבועות האחרונים ברעיון להעתיק את הביתיות בסדרות הפלייאוף לאחד האולמות הגדולים בתל אביב, אך לבסוף נראה כי התוכנית עתידה להיגנז. את הדרייב אין הם כבר יכירו היטב בעונה הבאה, כשיארחו בו את משחקיהם בשלב הבתים של ליגת האלופות.
"אם אוהדים לא ייכנסו לגמר, זו לא בעיה של הרצליה, אלא של הספורט בישראל", קבע פניני. "אני אוהב מאוד את הקבוצה הזאת, והיא צריכה לשחק בבית שלה ולא להזיז את המשחק לשום מקום. הגיע הזמן שנתקדם, ושידאגו לדבר הזה. כל קבוצה בליגת העל צריכה אולם ראוי".