איפה מוטי ארואסטי כשמכבי תל אביב צריכה אותו?

אני לא יכול לומר שלשחקני הכדורסל של מכבי תל אביב לא הייתה מחוייבות לקבוצתם. אני כן יכול לומר שלא היה להם שחקן נשמה כמו מוטי ארואסטי.

אולי הצעירים שבאוהדי הצהובים לא יודעים מיהו ארואסטי, אבל כל מי שמכיר זה שנים את הקבוצה, יוכל לספר להם שארואסטי היה הגפרור שידע להצית את אש המשחק, את ההתלהבות ביציעים ובעיקר את הניצוץ אצל חבריו בקבוצה. הוא זינק לפרקט כדי להציל כדורים אבודים ונלחם על כל כדור כאילו קיומה של מכבי תל אביב תלוי ונשען על התלהבותו הסוחפת.

שחקן כזה, שראה לעצמו זכות לשחק במדי מכבי, חסר לה כבר תקופה ממושכת. נחשב לסמל ההקרבה, וחתום גם על לא מעט אסיסטים ששיגר לעבר חברו מיקי ברקוביץ, בדרך לעוד סל לזכות הצהובים. שחקנים כמו מיקי ומוטי אין כיום למכבי תל אביב, ולכן את העונה היא סיימה אמש (רביעי) ללא אליפות וללא גביע.

האמת היא שבפרק זמן מסוים היא כן נראתה נפלא, ובין היתר הביסה את ברצלונה בספרד ב-24 נקודות הפרש. אותו ניצחון כאילו אותת על שובה של מכבי הגדולה, אך התברר שככל שגדול היה הניצחון, כך גם הייתה הנפילה המהירה. היא הסתיימה כאמור בקול ענות חלושה בשני הפסדים רצופים לבני הרצליה.

ההפסד הכבד אמש חרה מאד לארואסטי, ובראיון עימו אמר לי: "הבוקר דיברתי עם מיקי ברקוביץ' ושוחחנו על מה שקרה ביד אליהו. במשחק כה גורלי, שהוא בבחינת להיות או לחדול, עולים לפרקט כדי לאכול את הכדור, את השלטים, ומתאבדים על כל פאול. אנחנו שיחקנו למען הקבוצה, ולי לא היה חשוב אם אקלע 6 או 8 נקודות. העיקר היה שמכבי תל אביב תנצח. גם היום כל שחקן בקבוצה חייב לחשוב אך ורק על טובתה, ולא על עצמו".

שאלתי את מוטי האם עדיין הוא רואה בישראל שחקנים בעלי אופי ומחשבה שאפיינו אותו: "ישנו שחקן אחד בהפועל תל אביב, גיל בני, שראיתי אותו עושה הכל למען הקבוצה. שאותו לא מעניין כמה נקודות יקלע, אלא איך מנצחים".

בהמשך הריאיון שוב התייחס ארואסטי לרוח הקבוצתית, שהיא בעיניו מרכיב מרכזי להצלחה: "ה-DNA של מכבי תל אביב היה לעשות הכל ובלב ענק כדי שהקבוצה תנצח. לא סתם שרדתי בה משך 15 שנה וזכיתי בכל תואר אפשרי. עבורי, ועבור חבריי, הקבוצה והסמל היו תמיד מעל כל אחד ואחד מאיתנו. נכון שלא כל שחקן מתאים לכל קבוצה, אבל במכבי תל אביב נתנו בכל משחק את המקסימום כדי לנצח. לא תמיד מנצחים, אבל גם כשהפסדנו ירדנו מהמגרש בידיעה שעשינו את הכל למען הניצחון. אפילו אולסי פרי לא סתם הגיע אלינו. זה קרה בטורניר בבלגיה, ועם אולסי הגיע למבחן עוד שחקן מצוין, ונקבע שרק אחד מהם ימשיך עמנו במכבי. שעתיים לפני המשחק ירדנו לחדר האוכל של בית המלון לתה ועוגה. אולסי לקח לעצמו עוגייה אחת. השחקן השני גרף לעצמו את העוגות ואכל בכל פה. כששמלוק התייעץ איתנו את מי להחתים, בחרנו באולסי, בין היתר בזכות אותו קטע שליד השולחן", נזכר ארואסטי.

לא אוכל לסיים את המאמר מבלי לצטט את יו'"ר הקבוצה שמעון מזרחי, שאמר: "אני בוחר במוטי ארואסטי לאו דווקא בזכות יכולתו האתלטית, או הקליעה לעבר הסל, אלא לפי מה שהוא מסמל, בהיותו דוגמא של ספורטאי למופת".