אדוארדו גררו בריאיון מיוחד: "אנשים בישראל לא יודעים מה אני עובר בכלל"

בגיל 22, אדוארדו גררו הבין לאן הולכת העונה הנוכחית. אחרי העונה שעברה, בה פרץ לתודעה והיה מהשחקנים הבולטים בהחזרת מכבי תל אביב למאבק האליפות תחת פטריק ואן לוון, העונה הוא איבד את הקרדיט, זכה לכותרות על בילויים וחוסר מקצוענות והכול הסתיים בהחלטה אחת: להשאילו בינואר להפועל ירושלים במאבקי ההישרדות.

"זה לא היה לי פשוט", הוא אומר בריאיון, "אלה שני מועדונים שונים. בסך הכול כבר הצלחתי להגיע למקום שרציתי במכבי תל אביב בשנה שעברה, ופתאום ירידה למקומות אחרים. אמרו וכתבו עליי הרבה דברים, אבל לא יודעים מה באמת קרה ומה הסיבות. כרגע אני חוזר למכבי תל אביב ואני מקווה שהכול יהיה בסדר".

תספר קצת על מה שעברת.

"הגעתי לישראל למבחנים במכבי בקבוצה של גיא צרפתי. עוד לא הייתי בן 18. קשה לי מאוד להיות במדינה אחרת רחוק מהמשפחה שלי. הכול כאן שונה, זה לא דומה לפנמה. איפה שחייתי בפנמה החיים קשים מאוד, מסוכן ללכת ברחוב בגלל הפשע ועלול לקרות לך משהו בכל רגע. אני דואג לאמא שלי ואחותי גם ברמה הכלכלית וגם ברמה האישית, ולא שקט לי שהן שם. בישראל אני מרגיש בטוח. החלום שלי זה להביא את אמא שלי ואחותי לישראל כדי שיהיו בטוחות מכל הבחינות, אבל זה לא הסתדר. כשהגעתי למכבי תל אביב זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי לאירופה. אמרתי"וואו, איזה מועדון, איזה תנאים", והבנתי שאני צריך לעשות הכול כדי להתקדם ולעזור למשפחה שלי.וזה עדיין החלום, להשיג חוזה גדול ולהתקדם, לעזור למשפחה ולדאוג לה שתהיה בטוחה".

תנאי הפתיחה של המשפחה מאוד לא פשוטים. לראשונה הוא מדבר על אחד הנושאים הכאובים של חייו, עליו הוא מתעקש שלא להרחיב: "כבר הרבה שנים אבא שלי בכלא, קשה להיות במצב הזה, כי כל הזמן אני צריך לעזור למשפחה וגם לאבא שלי. הוא במצב רע מאוד, בכלא כבר 5 שנים, נשארו לו משהו כמו עוד שנתיים. אני מנסה כמה שיותר לשמור על קשר, אבל קשה מאוד להשיג אותו. השעות שונות כאן ובפנמה, ולפעמים אני צריך להישאר ער עד מאוחר כדי להשיג אותו בכלא. אנשים בישראל לא יודעים מה אני עובר בכלל. אני מעדיף לא לדבר על זה בדרך כלל, אבל יותר מדי אנשים אומרים עליי דברים ולא מבינים מי זה אדוארדו גררו, מה הוא עבר, מה הוא עובר וכמה הוא עושה הכול למען המשפחה שלו".

במכבי תל אביב ידעו?

"פטריק ואן לוון ידע את כל הדברים שעברתי בחיים, הוא ידע שאני צריך את הזמן לדבר עם המשפחה ואבא שלי, הוא דאג לי והיה אכפת לו. גם כשדיברו עליי הוא הבין, הוא ידע מה קורה והסביר לכל מי שצריך במכבי תל אביב. הוא ידע שאני נלחם כאן על החיים שלי ושל המשפחה שלי".

נחזור להפועל ירושלים. איך היה להתמודד במאבקי הירידה?

"היה עליי לחץ גדול. הגעתי ממכבי תל אביב וכולם מצפים ממני ליותר מאחרים, חיכו לתרומה הגדולה שלי מינואר כשהביאו אותי, אבל זה בסדר, זה חלק מההנאה, להרגיש לחץ, לא משנה אם זה בקבוצה גדולה או קטנה. במשחק האחרון נגד מכבי פתח תקוה, כשהם הבקיעו גול הייתי בהלם, הסתכלתי על השעון ואמרתי 'וואו'. למזלנו הוא נפסל וניצחנו. נהניתי מאוד לחגוג עם הקהל של הפועל ירושלים, כיף לראות הרבה קהל שמגיע לתמוך בקבוצה במצב כזה".

איך הסתדרת עם זיו אריה? הוא אישיות מעניינת.

"הוא מאמן טוב מאוד. אהבתי את הסגנון שלו והתחברנו. זה מאוד התאים לי. לא היה לנו הרבה זמן ביחד, אבל היה מוצלח. הוא בהחלט מיוחד, ככה זה עם מאמנים. הוא התמודד מצוין עם הלחץ של מאבקי הירידה. עבדתי לאורך הקריירה עם מאמנים מסוגים שונים ,ואן לוון וריימונד אטפלד מזכירים אותו בהרבה מובנים ברמת סגנון המשחק, אז ידעתי מה לעשות כדי להסתדר בשיטה שלו. היו לנו גם לא מעט שחקנים טובים. נהניתי לשתף פעולה עם גיא בדש ועם הקפטן שלנו גוני נאור, וויליאם אגאדה שחקן מצוין. הקבוצה כולה קיבלה אותי באהבה ונתנה לי המון ביטחון, התחושות היו טובות מאוד".

מה חשבת על ההחלטה להעביר אותך דווקא להפועל ירושלים?

"שי אהרון יצר איתי קשר. מכל הקבוצות שרצו אותי, הוא היחיד שהגיע, יחד עם אורי שרצקי, לפגוש אותי באופן אישי וזה הרשים אותי מאוד. הוא בא מירושלים לתל אביב לפגישה איתי, כדי לדבר על המצב שלי ושל הקבוצה והרגשתי רצוי".

בוא נחזור למכבי תל אביב. בשנה שעברה כבשת שער ענק נגד מכבי פתח תקוה בדקות הסיום ואז עוד אחד ונדמה היה שמכבי תזכה באליפות, אבל זה לא קרה. מה השתבש?

"היה משחק נגד מכבי חיפה. הרגשנו טוב והובלנו 0:2 ופתאום הם השוו ופשוט לא האמנו שזה קורה לנו. חשבנו שאם ננצח את המשחק הזה - נזכה באליפות, אבל ככה זה הכדורגל. תוך חמש דקות הכול יכול להשתבש לך. כשכבשתי את אותו שער נגד פתח תקוה, אפילו אני לא האמנתי שזה נכנס. בעטתי ולא ראיתי את השער. רק כשדור פרץ התחיל לחגוג הבנתי שזה הלך פנימה. זו הייתה הרגשה מדהימה. חבל שלא זכינו באליפות, אבל נלחמנו עד הרגע האחרון".

בניגוד לקרב ההוא, השנה מכבי תל אביב פתחה את העונה בצורה רעה מאוד והפסידה ארבע פעמים במחזורים הראשונים. מהרגע הראשון כלום לא עבד. למה זה קרה?

"אין לי תשובות. זה פשוט דברים שקורים בכדורגל. משחק רע מוביל למשחק רע נוסף וזו הייתה הטעות שלנו ועכשיו אני כבר לא שם, אבל מכבי משלמת ביוקר ורחוקה מהפסגה".

מי ששילם את המחיר היה ואן לוון. איך היו היחסים שלך איתו?

"הוא נתן לי את ההזדמנות בליגת העל ואני אוהב אותו מאוד. היחסים שלי איתו נשארו מצוינים. זה פשוט המשחק. לפעמים אתה למעלה ולפעמים למטה, אבל אני עדיין מאוד מעריך אותו למרות שדרכינו נפרדו. מכבי מועדון ענק, שיש לו את כל הכלים לזכות באליפות. התחלנו את העונה רע והמאמן הוחלף, אבל אני מאמין שבעונה הבאה דברים יראו אחרת ויעבדו הרבה יותר טוב".

אם כבר מדברים על העונה הבאה - מכבי קנתה את יובאנוביץ' בהרבה כסף. אתה מצפה לחזור?

"יש לי חוזה לעוד שלוש שנים במכבי ואני מקווה שהכול יסתדר ואוכל לחזור. עברתי לירושלים רק לשלושה חודשים ואני אמור לשוב עכשיו. אני לחלוטין מצפה שזה מה שיקרה, אם תהיה לי ההזדמנות להיות חלק ממכבי בעונה הבאה, אני מאוד ארצה לשחק עם ערן זהבי. כולנו יודעים שהוא שחקן ענק, אז הלוואי שתהיה לי ההזדמנות הזו".

איזה טיפ היית נותן לאדוארדו גררו שנחת פה בגיל 18?

"הייתי אומר לו לזכור את המטרות לשמן הוא נחת - לזכות באליפות עם מכבי, לכבוש שערים ולהתקדם לשלב הבא, לקבוצה גדולה באירופה. אני בחור מורכב. לא תמיד עשיתי את הדברים במכבי כמו שצריך, לפעמים התנהלתי לא טוב ותודה לאל, אני משתנה ומשתפר בכל המובנים. אני מרגיש שעכשיו אני צועד בדרך נכונה יותר. אני חושב שאני שחקן שעובד קשה. למרות שאני רק בן 22 אני מרגיש שמה שאני משיג בישראל זה לא מעט. בכל יום אני משפר את ההתנהגות שלי, על המגרש ומחוצה לו ואני חושב שזה מה שיעזור לי לעשות את קפיצת המדרגה".

מי המודל לחיקוי שלך?

"כריסטיאנו רונאלדו".

והחלום הגדול?

"לעבור לאירופה, לרמה הכי גבוהה. כל יום אני עובד בשביל זה ואני בטוח שבקרוב זה יגיע".

מה רגע השיא של הקריירה שלך עד עכשיו?

"את הגול שלי נגד מכבי חיפה בסמי עופר, בהופעת הבכורה, לא אשכח בחיים".