את העובדה כי ליברפול עדיין נלחמת על האליפות היא חייבת במידה לא מבוטלת ליונג-מין סון. שלושה הפסדים בלבד יש למנצ'סטר סיטי העונה, ושניים מהם הגיעו מול טוטנהאם של הדרום קוריאני. כבר במחזור הראשון, כאשר הארי קיין עדיין היה ממורמר מכישלון ניסיונותיו לעבור לאלופה ונעדר מהמגרש, היה זה סון שהבקיע את השער היחיד בקרב בלונדון והיה המצטיין במגרש בפער ניכר. בפברואר, קיין כבר היה שם כדי להבקיע את שער הניצחון הדרמטי עמוק בזמן פציעות כדי לקבוע 2:3 - אבל סון היה שוב הגיבור המרכזי עם שני בישולים. יש לו רקורד מזהיר מול פפ גווארדיולה, כולל הצגות מופלאות ושלושה שערים בשני המפגשים ברבע גמר ליגת האלופות ב-2019, אז גם העונה הוא עוד עלול להרוס לו את התואר.
מצד שני, דווקא בשבת יחזיק לו פפ אצבעות. אחרי פיאסקו חדש וצורם במיוחד בליגת האלופות, מנצ'סטר סיטי לא יכולה להרשות לעצמה לאבד גם את הפסגה בפרמיירליג, והדרום קוריאני מסוגל לסייע לה במשימה. טוטנהאם תתארח אצל ליברפול למשחק קריטי גם עבורה במאבקה על הכרטיס לליגת האלופות, וסון מגיע בכושר פנטסטי אחרי צמד לרשת לסטר במחזור האחרון בתוספת בישול לקיין. בדצמבר, הוא כבר גנז מהאדומים שתי נקודות כאשר הישווה ל-2:2 במשחק הביתי. כעת, אחרי החגיגה מול השועלים, יש לו עסק עם מוחמד סלאח ביותר ממובן אחד.
אולי לא כולם שמו לב, אבל סון טיפס למקום השני בדירוג הכובשים בליגה עם 19 שערים - שלושה פחות מהמצרי שמוביל את הטבלה. אם ננכה את חמשת הפנדלים של סלאח, נגלה כי הדרום קוריאני הוא המבקיע הטוב ביותר באנגליה העונה - ולא רק העונה. ללא פנדלים יש לסון 35 שערים בשנתיים האחרונות, לעומת 33 של סלאח, 30 של קיין, ו-25 של סאדיו מאנה. קשה להתחרות איתו מבחינת האיכות והיציבות - והוא גם אחד השחקנים המגוונים ביותר בליגה.
קחו למשל את השליטה האבסולוטית בכדור בשתי הרגליים. היא לא טבעית אצל סון, כמו אצל עוסמאן דמבלה או פליפה אנדרסון שנולדו עם כישרון מיוחד ובכלל לא יודעים באיזו רגל הם מעדיפים להשתמש. סון ימני, אבל אביו הכריח אותו להתאמן שעות מרובות על בעיטות וכדרורים בשמאל עוד כאשר היה נער, והעבודה המאומצת בנושא נמשכת עד עצם היום הזה. התוצאה קרובה לשלמות, ומתוך 20 השערים של סון בכל המסגרות העונה הובקעו 10 בימין ו-10 בשמאל. את הכדור המסובב המטורף לרשתו של קספר שמייכל ביום ראשון האחרון הוא שלח בשמאל.
הוא משחק בדרך כלל בצד שמאל, אבל מרגיש כמו דג במים גם באגף הימני. בתחילת הקריירה בבונדסליגה שובץ בעיקר כחלוץ מרכזי, מה שאיפשר לו למלא את המשבצת הזו בקלות גם בטוטנהאם. כאשר קיין היה פצוע סון השתלב נהדר בכל מערך ובכל תוכנית טקטית, אבל נוח לו במיוחד במשחקי מעבר בזכות המהירות, הזריזות והיכולת הפנומנלית לזהות ולנצל את השטחים הפנויים. לכן באופן תיאורטי לפחות, הוא היה מתאים כמו כפפה ליד לקבוצה של יורגן קלופ. לא מפתיע אם כך שהמאמן רצה להחתימו כבר לפני כמעט עשור.
אל תפספס
ההיכרות בין השניים החלה בספטמבר 2012 כאשר רצף המשחקים ללא הפסד של בורוסיה דורטמונד, אשר נמשך יותר משנה, נקטע באכזריות על ידי המבורג. כבר בדקות הפתיחה ניצל סון, שהיה אז אלמוני יחסית, הגבהה של רפאל ואן דר וארט ונגח פנימה. אחרי ההפסקה הוא הפציץ את השני והצעיד את קבוצתו ל-2:3 מפואר. בסיבוב השני העסק רק נהיה גרוע יותר מבחינת האלופה הגרמנית דאז. סון פשוט קרע את ההגנה של דורטמונד לגזרים, הבקיע שוב צמד, החמיץ שתי הזדמנויות קורצות נוספות וסידר לא מעט מצבי הבקעה לחבריו בדרך ל-1:4 ענק בחוץ. רוברט לבנדובסקי הצעיר, שהבקיע את שער היתרון הזמני של בורוסיה, איבד את העשתונות עוד במחצית הראשונה והורחק בפעם היחידה בחייו.
בקיצור, לא היה קשה לקלופו לזהות את הפוטנציאל העצום של סון, והדרום קוריאני הופיע במקום הראשון ברשימת הקניות של דורטמונד בקיץ 2013. עם תג מחיר סביר ביותר של 10 מיליון דולר לא היתה כל בעיה כלכלית להביאו, אבל השחקן עצמו העדיף אלטרנטיבה אחרת. "בדורטמונד אהיה שחקן רוטציה, ולי חשוב לשחק כל שבוע. אני רוצה להיות בטוח בהרכב", הוא אמר - וחתם בלברקוזן. ההימור הזה אכן נשא פרי. סון הפך לאחד השחקנים הטובים בגרמניה, ובקיץ 2015 כבר שילמה טוטנהאם 25 מיליון יורו כדי להביאו לצפון לונדון.
בדיעבד, זו אחת השקעות הטובות ביותר בתולדות התרנגולים, גם אם בעונה הראשונה זה לא נראה כך. אחרי שבילה משחקים רבים מדי על הספסל ואיבד את הביטחון העצמי, היה סון קרוב לחזור לבונדסליגה ב-2016, אבל העסק נפל ברגע האחרון. מאז הוא באנקר ושחקן מפתח חיוני ביותר, בין היתר בזכות ההבנה הטלפתית עם קיין. האנגלי מקבל בדרך כלל את הכותרות, אבל קיין חשוב לא פחות. אולי אפילו יותר.
בניגוד מוחלט לקיין, סון מעולם לא ביקש לעזוב - למרות שהיתה לו אפשרות כזו. ב-2018 שקלה ליברפול בחיוב להציע 70 מיליון ליש"ט תמורת הדרום קוריאני על מנת לבסס סוף כל סוף שיתוף פעולה בינו לבין קלופ. טוטנהאם הגיבה בהצעת חוזה חדש לכוכב, וסון חתם עליו ללא היסוס. בקיץ האחרון, בעוד קיין מנהל את המלחמה שלו נגד הבעלים דניאל לוי, האריך האסיאתי הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי את החוזה פעם נוספת, הפעם עד 2025. בהתחשב בכך שהוא יחגוג ביולי את יום הולדתו ה-30, מעשית מדובר בהתחייבות עד שלבים מתקדמים מאוד של הקריירה, והוא לא צפוי להתאחד עם קלופ לעולם. כאשר הוא נושק לגיל 30, זה בעצם כבר לא ממש רלוונטי מבחינת האדומים בכל מקרה.
מבחינת סון טוטנהאם היא בית. הוא לא שחקן שאוהב להחליף קבוצות בתדירות גבוהה, וגם הכסף לא מהווה שיקול מרכזי במיוחד עבורו. הוא רוצה להיות במקום שיאפשר לו למצות את כישוריו, ואפילו היותו סוג של כינור שני לקיין בתודעה התקשורתית לא מפריע לו יתר על המידה. כי הדרום קוריאני הוא שחקן קבוצתי מושלם, והוא אף ניחן ביכולת פנטסטית למצוא שפה משותפת עם כל מאמניו. סון אהב לעבוד עם מאוריסיו פוצ'טינו, השתדרג בקדנציה של ז'וזה מוריניו שהסיט את קיין לתפקיד הפליימייקר ונתן לקוריאני יותר חופש פעולה, הסתדר אפילו עם נונו בתחילת העונה הנוכחית, וכעת פורח הרומן שלו עם אנטוניו קונטה.
"סון הוא שחקן ענק ואדם נהדר. הוא חשוב מאוד עבורנו ועבור הדרך בה אנחנו משחקים", אמר המאמן האיטלקי. "לאנטוניו יש המון אנרגיות חיוביות, ולפעמים נראה שהוא משחק איתנו על המגרש. מזל שלא מסרתי לו אף פעם. הוא נותן לנו המון הוראות מדויקות, והן מועילות מאוד. כולנו הולכים באותו כיוון, ונהנים מזה מאוד", אמר הצהיר סון. ואכן, הדרום קוריאני מעולם לא כבש בקצב של החודשים האחרונים. מאז דצמבר יש לו 15 שערים ב-20 משחקי ליגה, ובמומנטום הנוכחי יש סיכוי סביר שהוא אפילו יצליח לעקוב את סלאח (בלי ניכוי פנדלים) ולהיות מוכתר למלך השערים בפרמיירליג. זה לא בשמיים.
במצב הרוח המצוין הזה, נענה סון לבקשת האוהדים לפתוח חשבון טוויטר. "אני מקווה שאוכל לחלוק איתכם חדשות משמחות", הוא כתב בקוריאנית. האם החדשות האלה כוללות שערים נוספים לרשתו של אליסון שיהרסו למערוץ הגדול קלופ את השאיפה לזכות באליפות? התשובה תגיע במוצאי שבת.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק