משפט הקופים: על קרקס בית הדין של תובע ההתאחדות

בשבת האחרונה נכחתי באצטדיון שלמה ביטוח, במשחק בין מכבי פתח תקווה להפועל נוף הגליל. מהרגע שהמארחת נקלעה לפיגור, החלה קבוצה לא מבוטלת של אוהדים לשיר "אבי לוזון מת". המנטרה הזאת שגורה במגרשים במשך יותר מ-15 שנים, מתחילת הקדנציה של לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל.

האם זו קריאה לאלימות? השימוש במילה "מת" חריף, אבל אחרי הכול, הם לא אמרו שיגרמו למותו של לוזון, ייבדל לחיים ארוכים, רק ציינו "עובדה"/"דעה" או השד יודע איך קוראים להתבטאות המגעילה הזאת.

כך או אחרת, מכבי פתח תקווה לא הועמדה לדין בגין הקריאות הללו. בואו נאמץ לרגע את הטיעון לפיו זה לא קרה משום שהקריאות הושמעו על ידי אוהדיה שלה, מה שיוצר סיטואציה פרדוקסלית במסגרתה המקללים מנצחים פעמיים - גם משמיעים את קולם הדוחה וגם מטילים קנס על לוזון שנוא נפשם. וגם אם לקחנו את זה בחשבון, עולה שאלה פשוטה: האם עובדה זו הופכת את הקריאות הללו למכוערות ואלימות פחות?

תובע ההתאחדות ניר רשף החליט ש"אבי לוזון מת" הוא לא קריטריון מספק להעמיד לדין. יש סיכוי מעבר לסביר שהן בכלל לא הובאו לידיעתו. בכל מקרה, בהחלט זכותו. הוא כן החליט ש"אבו פאני מ...ן כבשים" זו קריאה פוגענית כל כך, שצריך להביא לבית הדין מועדון שלם כדי להסביר אותה. גם זו זכותו, אבל מהם ההבדלים הסמנטיים, ככל שיש כאלה, בין הקריאות? כל אחד והפרשנות שלו. השורה התחתונה היא שרשף כנראה קשוב מאוד לקולות הבוקעים משער 11, בין אם זה "הומו" ובין אם זה "מ...ן כבשים".

מה הקריטריון להעמדה לדין? את זה גם הוא לא יודע להסביר.

בסרט הקלאסי "משפט הקופים", המבוסס על מקרה אמיתי שאירע ב-1925, התובע מת'יו הריסון בריידי חדור מוטיבציה להרשיע את המורה ג'ון סקופס, משום שלימד את תורת האבולוציה בניגוד לחוקי מדינת טנסי. בריידי יוצא מגדרו ומשיג לבסוף את ההרשעה, אבל הקרקס התקשורתי, שהתעצם ככל שהמשפט התקדם והגיע לשיאו עם מתן פסק הדין, יחד עם העונש הסמלי מאוד שסקופס מקבל, מעקרים את הישגו של התובע ממשמעות והופכים אותו ללעג ולקלס ואת הניצחון לתבוסה.

רשף התנהל בקדחתנות בנושא של דני עמוס וקריאות ה"הומו". פעמיים עמדתו נדחתה, והוא לקח את מכבי תל אביב לדיון שלישי שבו ניצח. קנס של 3,000 שקל ספגו לבסוף הצהובים, סכום שהיה ברור לכל שהוא לא יותר מדמי השתקה כדי לנפנף את הסיטואציה. שלא יובן לא נכון, המאבק של עמוס חשוב ואמיץ, אבל הדרך שבה הושג ה"ניצחון" הזה לא רק מגוחכת, היא גם מקטינה את העמדה של עמוס עצמו ומה שהכי גרוע - היא מסוכנת, משום שהיא יצרה מתווה שבו ניתן להרשיע קבוצות בגין קריאות שאינן אסורות על פי התקנון.

כצפוי, לא לקח זמן רב מדי לרשף לסלול שיפוע חד יותר למדרון החלקלק שיצר. הזימונים של יואב זיו (לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל עמד אדם מול דיין לאחר שכתב את הספרות "6" ו"2" על דף) ושל מכבי תל אביב בשל הקריאות לאבו פאני הן תוצר של ה"הצלחה" מדיון עמוס. ראה התובע כי הוא יכול להגיע להרשעה, ולו ברמה הסמלית, והחליט לשחרר את הנצרה.

אין טעם להיכנס לדיון האם מדובר ברדיפה של מכבי תל אביב ספציפית. התובע הולך למקרים מתוקשרים ורוכב על הפופוליזם שמצפן הצדקנות שלו נושא אותו אליו. היטיב לבטא זאת השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שהתנגד להרשעת המועדון בעניין עמוס: "קללות, גידופים ועלבונות הפכו חזון נפרץ במגרשינו - בארץ כמו גם בחו"ל, וקשה עד בלתי אפשרי למנוע אותן. גם מתקשה אנוכי לראות כיצד ניתן לשים את הגבול בין קריאות מותרות לבין אסורות, להבדיל מקריאות גזעניות ואזכור השואה, כפי שהדבר בא לביטוי בתקנון המשמעת".

לא רק סטרשנוב מתקשה בכך. עו"ד יעל מרגלית, שייצגה את מכבי תל אביב בדיון אתמול, אמרה: "בכל משחק יש קריאות ושירים שמעודדים אלימות. בין אם זה ששוטר ימות איום או לדחוף שוטר לפסי רכבת או ששחקן מת... כל הקריאות לא הולמות, אבל השאלה אם כל קריאה של אוהד תביא אותנו לבית הדין?"

אם בכבשים עסקינן, מכבי תל אביב אינה שיה תמימה. מחווה קטנה לאבו פאני (יש עוד מפגש בין הקבוצות, זר פרחים לא עולה הרבה) הייתה סוגרת את הסיפור ושולחת מסר נחרץ לאוהדים ששרו את השיר הדוחה, אבל הקריאות, כל עוד הן לא מעוגנות בתקנון, לא אמורות לשלוח את המועדון לדיון ביזארי בבית המשפט.

אז אחרי ה-3,000 שקל של הקריאות לעמוס, יואב זיו קיבל קנס של 500 שקל. נכון לכתיבת שורות אלה, טרם ניתן פסק הדין לגבי הקריאות לאבו פאני, ואני מנחש שיהיה מדובר בעוד קנס מגוחך. הרושם שנוצר הוא שבית הדין פשוט מחפש להוריד מעצמו את הטרחנות של רשף, בקטע של "יאללה, הנה עיצומים כספיים, רק תניח לנו".

הרי אם גורם או קבוצה יזוכו, התובע ייקח אותם לערכאות גבוהות יותר, עד שינצח ויתפנה לחפש את הקללה הבאה שלא נשמעת לו טוב. בשלב הבא קבוצות יועמדו לדין על קריאות כמו "מטומטם" ו"בן בליעל" ולבסוף יקבלו רדיוס על הערת אוהד אחד לאחר "סלח לי, במטותא ממך, שב נא, אתה מסתיר לי".

ככה זה יתנהל, עד שהגנון בניהולו של עו"ד רשף יחנך את כ-ו-ל-ם.