התינוקות של קובי: על מהפכת הצעירים של קובי רפואה בהפועל תל אביב

קובי רפואה מחפש להפתיע את מלאדן קרסטאיץ', עורך ניסויים באימונים ושומר את הקלפים קרוב לחזה לקראת הדרבי שבו הוא יפגוש עם הפועל תל אביב את מכבי תל אביב (20:30). ועדיין, על פי התרגולים השבוע, הוא צפוי לפתוח עם שני בלמים צעירים - סתיו למקין בן ה-18 ואור ישראלוב בן ה-17, לו זו עונה ראשונה בנוער. המגן דורון ליידנר שחוגג היום את יום הולדתו ה-20 כבר נחשב לוותיק בהגנה. גוטליב ייעדר בגלל צהובים, קולו כבר מזמן באפריקה, טראורה לא אופציה, ואם יוסט להגנה קשר כמו איינבינדר זה יהיה כבלם שלישי, לא על חשבון השניים.

עומר בוקסנבוים זכה להרבה מחמאות על התוצרת שמגיעה ממחלקת הנוער ורפואה על השילוב שלהם העונה. אך עדיין, מדובר בכמות בלתי נתפסת של שחקני בית שלוקחים חלק במשחקי הקבוצה הבוגרת. כמות שרק הולכת וגדלה. למקין וישראלוב הם שחקני הרכב בנבחרת הנוער שעלתה לאליפות אירופה, אך בסגל ישנם גם את עומר סניור (שגם הוא תורגל כאופציה להרכב הערב), שגיא גניס ואל ים קנצפולסקי. אושר דוידה בן ה-21 נחשב למבוגר ביחס לחבורה ושי אליאס בן ה-23 כבר מזקני המחלקה. ישנם בוגרים נוספים כמו שי אייזן ותום מרדכי שמחפשים את עצמם, אך עדיין, התוצרת של מחלקת הנוער לבוגרים היא מופלאה.

לדרבי עצמו זהו גם הסיכון הגדול. רפואה סומך על כל בלם בפני עצמו, אך ברמת המתח והלחץ של הדרבי חסר לו את הבלם עם הניסיון, זה שיחזיק את ההגנה. הוא מבקש מהקשרים לבוא לעזור להם, בעיקר בהנעת הכדור. בכל משחק בו אדי גוטליב נעדר חסרונו הורגש, אך מנגד, הדרבי האחרון היה המשחק החלש ביותר שלו העונה, לאחר שהיה מעורב בכל אחד משלושת השערים שספגו האדומים.

בכל מקרה, אם רפואה לא יחליט אחרת ברגע האחרון, לפתוח עם שני בלמים בני 18 ו-17 בדרבי זאת תעוזה שצריך להעריך, אין אוהד הפועל תל אביב שחושב על השניים מול יובאנוביץ' ופריצה ולא נלחץ, אז אפשר לתאר איך עברו הלילות של רפואה לקראת המשחק.

לפרדי פלומן יש מניות רבות בשיפור של האדומים בפלייאוף. עד להגעת פלומן, רפואה דיבר תכופות על בעיית המהירות בחלק הקדמי, אך ברגע שפלומן הצטרף הוא הוסיף לו את המימד שכל כך חסר לו, בעיקר במשחק המעבר. רפואה בדרך כלל יותר עדין עם הזרים שלו, אך עם פלומן זה אחרת, הוא יודע טוב מאוד כמה הצרפתי נוטה להתבלבל ומאפס אותו בכל שבוע מחדש.

פלומן לא במקרה עבר עד גיל 27 במספר דו ספרתי של קבוצות. היו לו המון בעיות בהתנהלות, קשיי התאקלמות ויצר של הרס עצמי שפגע בו בכל מקום בו דרך. שהגיע לארץ להפועל חדרה וקיבל הזדמנות להצליח, הוא פרח חצי עונה לפני שנמכר לבית"ר, אך הספיק לשגע את כל המערכת ולהמאיס עצמו. בבית"ר רוני לוי הצליח לייצב אותו, אך הקרבה לאנטואן קונטה הייתה קרש "קפיצה" להידרדרות נוספת ורצון לעזוב.

וזה לא רק פלומן עצמו, לאורך השנים הוא הקיף את עצמו בסוכנים שרק פגעו בו. בתקופה שבה שיחק בבית"ר, סוכן צרפתי שליווה אותו היה שולח הודעות לשחקן ולצוות המקצועי ותוהה מדוע פלומן לא בועט פנדלים וכדורי עונשין. הוא היה מאיים שלא יגיע לאימונים, שלא יתאמץ, מציף את כולם בהודעות והגיע למצב בו יוסי בניון חסם אותו בוואטסאפ.

אותו סוכן גרם לפלומן לחשוב שזה מקרי שאמבפה בפריז סן ז'רמן והוא בירושלים ופלומן היה משוכנע כי אירופה מחכה לו. זה הסתיים בסמסונספור בטורקיה, אך גם שם חזר לבעיית התאקלמות והקושי ומהר מאוד הוא רצה ללכת. הוא פתח בארבעת המשחקים הראשונים, חלה בקורונה וכשחזר עלה מחליף פעמיים וחיפש לעזוב. בינואר חתם בווסטרלו מהליגה השניה בבלגיה, שיחק תשעה משחקים ובמשחקים האחרונים כבר לא היה בסגל.

העונה פלומן לא שיחק, הוא כבר חתם באוקראינה בפברואר אך בשל המלחמה התיר חוזה ועבר להפועל תל אביב. עד כמה הוא מעריך את ההזדמנות? ימים יגידו. כשהראש שלו יציב הוא שחקן מאוד איכותי לליגה שלנו, אך המלה יציב ופלומן לא הולכים ביחד. הוא משחק בשכר נמוך ממה שהורגל אצל האדומים, ואם ישלים פלייאוף טוב הוא יתחיל שוב להתבלבל, לחפש את הכסף הגדול ואת החוזים שאין להפועל תל אביב יכולת להציע, או כמו שאמרו בקבוצה: "הבאנו אותו לחודשיים, אחרי זה נעשה חישובים, לא צריך להתלהב יותר מדי מוקדם. במיוחד עם פלומן, הוא עדיין צריך להוכיח את עצמו עד לסיום העונה".