כבר כמה מסיבות עיתונאים וריאיונות בתום משחקים, שמלאדן קרסטאיץ' נאלץ להתמודד עם שאלות על עתידו במכבי תל אביב. בהתחלה היה משיב שהוא לא עוסק בכך. בהמשך הוסיף שאם ייתנו לו לאמן בעונה הבאה זו תהיה מכבי תל אביב אחרת. ביום שני, בסיום מסיבת העיתונאים שאחרי התיקו מול מכבי חיפה, הוא רק חייך. זו הייתה שאלה אחרונה באולם מסיבות העיתונאים בבלומפילד וקרסטאיץ' השיב עליה בחיוך שחשף את השיניים הלבנות שלו. החיוך הסגיר את זה שהוא כבר רוצה להתפוצץ. להגיד את אשר על לבו.
הבוקר, במסיבת העיתונאים בקרית שלום, שוב נשאל קרסטאיץ' מה הוא מרגיש נוכח העובדה שמכבי תל אביב מושכת אותו ולא מודיעה לו מה היא רוצה לעשות איתו בעונה הבאה. הפעם קרסטאיץ' כבר פתח. יש הרבה מאמנים שהיו חוששים לדבר. יש רבים שהיו מפחדים לסגור לעצמם את הסיכוי, אם ירגיזו את בעל הבית. קרסטאיץ' הוא לא כזה. הסביבה הקרובה אליו יודעת שהוא מאוכזב, והוא, כמי שמוביל חבורה של שלושה סרבים חוץ ממנו, צריך להראות להם שהוא לא דופק חשבון. הוא לא השתלח במכבי ולא הביע ביקורת נוקבת, אבל הוא הודה שהוא מאוכזב. שהוא מרגיש על תנאי. אחד כזה שעלה מהנוער וצריך להוכיח את עצמו. ואת זה, הוא מודה, הוא לא אוהב.
מכבי תל אביב נמצאת באמצע חודש אפריל במקום מצוין מבחינת עמדת המאמן. יכול להיות שהיום קצת פחות, אחרי הדברים של קרסטאיץ' שהיו קרובים להצבת אולטימטום. אבל אם מנקים את מסיבת העיתונאים הבוקר, מכבי תל אביב צריכה לבחור בין שני מאמנים טובים - ובמקום הזה היא לא הייתה אחרי שוולאדן איביץ' עזב, אחרי שגיאורגיוס דוניס פוטר ובטח לא אחרי שפטריק ואן לוון נשלח הביתה. בכל שלוש הפעמים האחרונות בהן מכבי תל אביב חיפשה מאמן, היא לא הייתה במצב שבו היא נמצאת היום. לקח לה המון זמן למצוא פתרון לעזיבת איביץ'. ואן לוון אחרי דוניס היה ברירת מחדל ואת הימים שברק יצחקי שימש כמאמן אחרי ואן לוון, הוא ספר בדיוק כמו התקשורת.
היום למכבי תל אביב יש שתי אופציות טובות מאוד. הראשונה להמשיך עם קרסטאיץ', והשנייה להחזיר את איביץ'.
קרסטאיץ', לצערו ולצער מכבי תל אביב, איבד הרבה נקודות בפלייאוף הזה. אלמלא תוצאות התיקו מול בני סכנין ומול מכבי נתניה, ספק אם מישהו היה מדבר כאן על החלפתו. גם מול מכבי חיפה השבוע, מכבי תל אביב הציגה כדורגל הרבה יותר טוב מהיריבה. הנקודה שחילצה האלופה הייתה אמנם אחרי רבע שעה לא טובה של מכבי תל אביב בסיום, אבל על המשחק היה רשום ניצחון רב שערים של מכבי תל אביב, וזה לזכותו של קרסטאיץ'.
הסרבי לא פחד לעשות העונה מהפיכות בהרכב, לא חשש לעבור לשחק עם שני חלוצים והיה לגמרי בטוח לזרוק שחקן בן 18 למשחק הכי גדול שיש בכדורגל הישראלי מול אצטדיון מלא. קרסטאיץ' אמיץ מאוד, לעתים אפילו על גבול ההפקרות. זה עלה לו פה ושם, אבל הוא היה חייב להמר כדי לסגור את הפער ממכבי חיפה ומהפועל באר שבע. אם יזכה בגביע המדינה ויידע לחלוף על פני הפועל באר שבע בליגה במשחקים שנותרו, הוא יוכל ללכת בראש מורם ולסמן את חצי השנה שלו בישראל כמוצלחת.
אם מכבי תל אביב תחליט שהיא הולכת איתו לעונה נוספת, זו תהיה בחירה ראויה. קרסטאיץ' והצוות שלו השתפשפו כאן בחודשים האחרונים ומכירים היטב את הסגל שלהם. עם ערן זהבי או בלעדיו, הם יודעים מה צריך לשנות ואת מי צריך להחליף. מכבי תל אביב תוכל לעשות איתם את קפיצת המדרגה ולעלות לפסגה, אבל הסימנים מראים שזה לא יקרה.
מכבי תל אביב נמצאת כרגע במקום אופטימלי, כי אם היא לא רוצה את קרסטאיץ' היא יכולה להביא את ולאדן איביץ'. אף ששהה בישראל בשבוע שעבר, כשהטרור היכה בתל אביב, איביץ' נמצא היום בעמדה שהוא מוכן לחזור לעבוד בקרית שלום. הוא לא עובד כבר למעלה משנה וההצעות שזרמו אליו, לא משכו אותו. מכבי תל אביב תמיד תהיה בלב של איביץ', והיום הוא מוכן לקחת את הטיסה מסלוניקי ולבוא. אם יחזור לעבוד במכבי תל אביב, זה יהיה אתגר מקצועי עבורו, גדול אפילו מזה שהיה לו כשהגיע לארץ בפעם הראשונה.
זו לא רק משימת החזרת האליפות לקרית שלום. אלה העיניים שיופנו אליו מצד האוהדים שיהיו בטוחים שהוא יעשה את זה. עם סגל שחקנים רחוק מזה שהיה לו בעונה בה לקח אליפות בפער של 31 נקודות מהמקום השני יצפו ממנו להביא אליפות וזה לא יהיה פשוט, אבל איביץ' יביא איתו משהו שלקרסטאיץ' יש פחות. מבחינתו כל אימון זה גמר גביע וכל משחק הוא חיים או מוות. הגישה של איביץ' הרבה יותר קריטית למשחק ויכול להיות שזה מה שמכבי תל אביב צריכה.
קרסטאיץ' או איביץ', בשני המקרים מכבי תל אביב תבחר טוב - השאלה הגדולה אם היא תדע לבחור בזמן, האם מיטש גולדהאר לא יפספס את ההזדמנות להחליט בזמן על המאמן שלו לעונה הבאה. אין שום סיבה שמכבי תל אביב לא תסיים את העונה בידיעה מי המאמן שלה לעונה הבאה ואין שום טעם, במצב הנוכחי, שבתוך חודש, היא עדיין לא תהיה עם תוכניות מקצועיות מגובשות לעונה הבאה.