שלוש השנים הראשונות של אודל בקהאם ג'וניור ב-NFL נראו כמו החלום הרטוב של כל אוהד ניו יורק ג'איינטס. בכל אחת מהן הוא רשם מעל 1,300 יארד בתפיסה וסיים עם מספר דו ספרתי של טאצ'דאונים, חלקם היו מרהיבים במיוחד. ב-2014 קטף מסירה של איליי מאנינג ביד אחת, תוך שהוא נתפס בחולצה על ידי ברנדון קאר מדאלאס קאובויס, במה שאנשי תקשורת הגדירו לא רק כתפיסת השנה אלא כ"תפיסה הגדולה בהיסטוריה". אם הגזימו ואם לאו, דבר אחד היה ברור: בקהאם עומד להיות אחד מנערי הפוסטר של ה-NFL בעשור הקרוב.
ב-2018, אחרי שחוזהו הסתיים, בקהאם חתם לחמש שנים נוספות בג'איינטס. למרות ירידה מסוימת ביכולתו, ולמרות מספר בעיות משמעת, בניו יורק העדיפו לשמור על הטאלנט. ואז, לאחר סיום אותה עונה, כשהוא בן 26 בלבד, בקהאם האקסצנטרי מצא את עצמו במפתיע בקליבלנד. הוא הביע לעתים קרובות את תסכולו, גם בצורה פיזית, ולניו יורק נמאס. "הוא הפך לקוץ בתחת ולמטרד", אמר גורם אנונימי במועדון, "וחששנו שזה יהיה אפילו יותר גרוע". גורם אחר הוסיף: "זו בהחלט לא הייתה החלטה על בסיס מקצועי".
הקדנציה בבראונס, כפי שניתן לנחש, לא הייתה מוצלחת במיוחד. בקהאם לא הצליח לשחזר את המספרים מראשית הקריירה וגם נפצע, אבל הסיבה ששוחרר מקליבלנד הייתה דומה לזו שבעטיה עזב את הג'איינטס - הוא פשוט היה ניג'וס לקבוצה. לאחר שאביו עשה פיגוע ברשתות החברתיות כשביקר את השימוש בו בהתקפה, גם הבראונס מאסו בו. הפעם הם לא עשו טרייד, פשוט זרקו אותו לשוק החופשי.
לוס אנג'לס ראמס הייתה במקום הנכון, ומסתבר שגם בזמן הנכון, משום שב-11 בנובמבר, יומיים לאחר שהרימה את בקהאם, קרע התופס מספר 2 שלה רוברט וודס את רצועות הברך. בקהאם נכנס למשבצת בהצלחה מוגבלת. לאחר חצי עונה בלי טאצ'דאון בתפיסה בקליבלנד, רשם בראמס חמישה טאצ'דאונים מידיו של מתיו סטאפורד. ועדיין, זה לא היה בקהאם הישן וכנראה גם לא יהיה. יחד עם השנים האבודות תחת איליי מאנינג הדועך ובארגון כמו קליבלנד, שלא ממש מצליח לעמוד על הרגליים באופן יציב מאז שנוסד מחדש ב-1999, הגיעה השחיקה. בקהאם עוד מעט בן 30, וגם אם יש לו מה לתת מבחינה פיזית, מנטאלית הדרך לצמרת עוד ארוכה. כדי למצוא את המשחק האחרון שבו תפס ל-100 יארד צריך היה לחזור ולפשפש בעונת 2019, ואם להיות מדויקים יותר - ספטמבר 2019, משחקו השני בבראונס.
עוד בוואלה!
בגמר ה-NFC מול סן פרנסיסקו נפרץ, סופסוף, הסכר. שם הופיע האקס פקטור האמיתי. הפורטי ניינרס התמקדו בקופר קאפ, ו-OBJ התחיל להזיז את השרשראות בעצמו. הוא היה גורם מכריע בניצחון וסיים עם 113 יארד, הפעם הראשונה מאז 2004 שבה הראמס מעלים על הלוח שני תופסים של 100+ יארד במשחק פלייאוף. סטאפורד צפוי לחפש אותו ולייצר כאב ראש להגנת הבנגאלס גם בסופרבול.
לא מדובר רק במורשת של הראמס. למשחק מול סינסינטי יש משמעות עצומה עבור בקהאם, ולא רק בגלל תוצאת הסיום שעשויה להעניק לו טבעת ראשונה. בימים שלפני ההתמודדות חשף שלאחר שנזרק מקליבלנד היה מאוד קרוב להגיע לניו אינגלנד, שעשתה לעצמה שם ביבוא תופסים סוררים. גם גרין ביי הביעה בו עניין. אז הוא עדיין היה על תקן הדיווה שראויה ל"צ'אנס נוסף", כמו שאוהבים להתבטא ב-NFL. נראה היה שהוא בדרך לחוזה הקלאסי של "שנה אחת ואז נראה".
משחק טוב שלו וזכייה בתואר עשויים לשנות את התפישה לגביו. בפוטבול, כמו בכל ספורט, תמיד זוכרים לך את מה שעשית לאחרונה
כמו בקהאם ג'וניור, גם טי היגינס חוסה בסינסינטי בצילו של תופס ענק, ג'מאר צ'ייס, רוקי שהשלים עונה סנסציונית ונראה בהחלט כמו הדבר האמיתי. זה לא שלהיגינס לכשעצמו הייתה שנה רעה. התופס סיים את 2021 עם 1,091 יארד ושישה טאצ'דאונים, כשלאחר חצי עונה מנומנמת התעורר עם ארבעה משחקים מעל 100 בששת המחזורים האחרונים של העונה.
העברת ההילוך הזאת השתלמה בפלייאוף. עד השנה הבנגאלס מעולם לא ניצחו משחק חוץ בינואר, וזו קבוצה שהוקמה (מחדש) לפני 54 שנים. היגינס לא הורגש בניצחון הביתי על לאס וגאס, אבל במשחקים הקשים בטנסי ובקנזס סיטי הוא היה שם. נגד הטייטאנס רשם 96 יארד, מול הצ'יפס היה מהגורמים שהובילו לקאמבק מפיגור 21:3. שם הוא סיים עם 103 יארד. בשני המפגשים הללו לא היה לו טאצ'דאון, אבל הוא עשה את העבודה - הזיז את השרשראות ונתן לבורו הזדמנויות למצוא את צ'ייס.
היגינס עצמו היה אמור להיות הפנים של הבנגאלס. התופס מקלמזון נבחר בדראפט 2020 במקום ה-33 ומיד בחר את החולצה מספר 85 - זו ששימשה בעבר את צ'אד ג'ונסון. התכנון היה להכניס אותו לבסוף לסלוט מספר 1 שהיה שמור לאיי ג'יי גרין. בניגוד לבקהאם ג'וניור, הוא לא קיבל מיד מעמד של כוכב ולא היה המטרה העיקרית. רק בשלהי העונה שעברה הפך לגו טו גאי של בורו וסיים עם 908 יארדים. עכשיו הוא יהיה אחד מכאבי הראש של שון מקוויי וצוות האימון של הראמס.
ההתקפה של הבנגאלס צפויה להיות מאוד מפחידה בשנים הקרובות. הקוורטרבק ג'ו בורו סוגר בסך הכול עונה שנייה ב-NFL, כמו היגינס. צ'ייס, כאמור, סיים עונה ראשונה. למרות הטריו הזה, סינסינטי לא באמת כיוונה לסופרבול השנה. כמו שקורה לא אחת בספורט, הכול התחבר לה ברגע הנכון. עם הטריו האווירי שיש לה, יחד עם הפרישה של בן רות'לסברגר בפיטסבורג, הדעיכה של בולטימור ואובדן הדרך התמידי של קליבלנד, היא צפויה להיות פייבוריטית ב-AFC צפון גם בעונה הבאה. השאלה היא אם היגינס וחבריו יגיעו לשם עם התואר "אלופי ה-NFL".