8 בפברואר 2016, לפני 6 שנים וקצת עודף. קרוליינה פנתרס מגיעה לסופרבול כפייבוריטית. קאם ניוטון נתן זה עתה את עונת חייו, בעוד הברונקוס, עם פייטון מאנינג המקרטע בדמדומי הקריירה, הגיעו למעמד עם הרבה מזל. ההימורים נטו בבירור לפנתרס, אבל לוון מילר ולדמרקוס וור היו תוכניות אחרות. הם חברו לארבע מתוך שבע הפלות הקוורטרבק של ניוטון, והובילו את דנבר ל-10:24 חד משמעי ולזכייה מפתיעה בתואר.
וור כבר מזמן לא משחק פוטבול, אבל מילר עדיין על המגרש. הפעם הוא מגיע לאותו מעמד עם לוס אנג'לס ראמס כפייבוריט (1:30, בין ראשון לשני). אולי לא צעיר, אבל המחץ שם. מגובה בחוליית הגנה מרהיבה, בראשות ארון דונלד הנהדר, הוא ינסה להגיע לג'ו בורו. אם יעשה את זה, לסינסינטי צפוי יום ארוך מאוד. הבנגאלס חטפו מטנסי, אבל הצליחו להתגבר בגלל אנמיה התקפית של הטייטאנס. את קנזס סיטי הם ניצחו בשל יכולת הגנתית רעועה של הצ'יפס. לראמס יש התקפה טובה והגנה מצוינת, כל מה שהבנגאלס ממש לא רוצים.
נכון להיום, יחס ההימורים עומד על עדיפות של הראמס ב-3.5 נקודות. על הנייר, הפער מרגיש גדול יותר. אם אתם לא מאוהיו וסביבתה קשה להמר על הבנגאלס, אבל בורו הראה שיש לו וובוס. הרי מי היה מהמר עליו בפיגור 21:3 בקנזס סיטי?
כדי לנצח, סינסינטי תצטרך משחק עילאי מקו ההתקפה שלה. זו לא רק ההגנה על הקוורטרבק, זה גם פילוס נתיבים לג'ו מיקסון. ההספק של הרץ האחורי עד כה בפלייאוף סביר אבל לא מדהים - 48 יארד מול הריידרס, 54 יארד וטאצ'דאון נגד טנסי (יחד עם טאצ'דאון בתפיסה) ו-88 יארד נגד קנזס סיטי. לפחות בפתיחה הבנגאלס יילכו אליו. ביסוס של משחק הריצה ישחרר את בורו למסירה ואז נראה דברים יפים. סינסינטי חייבת לעמוד במשימה הזאת.
בצד של לוס אנג'לס, על מתיו סטאפורד חלה חובת ההוכחה. "יש לגביו ספקות רבים", אמר קוורטרבק העבר והפרשן בהווה קורט וורנר, "זאת ההזדמנות שלו לנער אותם לחלוטין מעליו. לג'וש אלן ופטריק מהומס היה פלייאוף יותר נוצץ, אבל גם לו היו רגעים גדולים. אם הוא יזכה, אנשים כבר לא ישאלו 'האם הוא יכול לעשות את זה'".
צריך לזכור, סביב קוורטרבקים גדולים מסטאפורד (ג'ון אלוויי ופייטון מאנינג, למשל, ובמידה מסוימת גם ארון רוג'רס, על אף שלקח כבר סופרבול) צצו סימני שאלה. הוא אמור לנצח, אבל באותה מידה יכול לקרוס. עם הגנה כמו שיש לראמס, סטאפורד צריך לשחק בזהירות ובעיקר להימנע מאיבודים. שימו לב לסטטיסטיקה של לוס אנג'לס השנה בשמונת המשחקים שבהם סטאפורד לא נחטף: מאזן 0:8 ו-31 נקודות בממוצע למשחק. המשמעות: הוא יכול להיות מאוד, מאוד מפוקס, וכשזה קורה, הוא אחד השחקנים המסוכנים ב-NFL.
חברי אורן גרמן, אוהד כדורגל ופוטבול מושבע, ניסה לעשות השבוע את האנלוגיה. "אם בפוטבול נותנים לאדם שלא היה מעולם מאמן ראשי לאמן קבוצה, למה לא בכדורגל?" שאל, כשהוא מצביע על קרוסלת המאמנים הקבועה בליגת העל.
אין דוגמה טובה יותר מהסופרבול הזה כדי להוכיח את הנקודה. שון מקוויי מגיע אליו בגיל 36. זאק טיילור מבוגר ממנו בשנתיים בלבד. שניהם קיבלו את ההכשרה בראמס, כשטיילור קיבל את המשרה בסינסינטי על בסיס הצלחתו כמאמן הקוורטרבקים בלוס אנג'לס (ראינו מה קרה לג'רד גוף בלעדיו), ומקוויי קודם לתפקיד המאמן הראשי יומיים לפני יום הולדתו ה-31.
לשניהם זה יהיה סופרבול שני, כשבקודם טיילור אימן תחת מקוויי בהפסד לפטריוטס 13:3. אם הראמס ינצחו, מקוויי ישבור את השיא של מייק טומלין ויהפוך למאמן הצעיר שזכה בתואר אי פעם. כך או אחרת, עם שני מאמנים שלא החליפו קידומת ל-40, המסר ברור: אנחנו עדים לגסיסתו של ור האימון הוותיק. זה לא בא לידי ביטוי רק בגיל, זה מתבטא גם בתעוזה על המגרש, למשל בגידול המאסיבי בניסיונות ללכת על דאון רביעי או על המרה לשתי נקודות.
הפוטבול המסורתי, שעובר כל הזמן חידושים ושכלולים, משתנה שוב לנגד עינינו, לא מעט בזכות דור המאמנים הצעיר והנועז יותר. כדאי לעקוב אחרי הגרסה המעודכנת של המשחק בסופרבול. יכול להיות שהוא יצליח לפתוח עוד חרך לדלת של המחר.