כבר לא "חשובה לליגה": מאחורי הקריסה של בית"ר ירושלים

היא לא מייצרת כסף ופוגעת במוצר: רון עמיקם טוען שהגיע הזמן להיפרד מהקלישאה המוכרת. וגם: המאבק המיותר של איגוד השופטים על הכבוד, ואחד הזרים הטובים שנחתו בבאר שבע בשנים האחרונות

30/01/2022
תקציר: הפועל חיפה - בית"ר ירושלים 1:5 (ספורט1)

1. כשבית"ר ירושלים על סף קריסה שטרם ידעה כמוה - והיא ידעה כמה קריסות - קמה לה לתחייה הקלישאה מהמאה שעברה לפיה "בית"ר ירושלים חשובה לליגה". הגיע הזמן להפריך את התובנה הזו. אחרי הכל, בית"ר ירושלים היא קבוצה עממית, היא רעיון, היא דגל, אבל מבין הקבוצות הבכירות בליגת העל, היא הכי רחוקה ממועדון, שלא לדבר על זה שהיא הכי רחוקה מלהיות קבוצת כדורגל.

בית"ר ירושלים חשובה מאוד לעם - לפחות לחלקו - אבל ממש לא חשובה לליגה. היא לא מייצרת כסף, אוהדיה כבר מזמן לא גודשים את היציעים כמו אוהדי מכבי חיפה, מכבי תל אביב ואפילו הפועל תל אביב שהביאו בשבוע שעבר לטדי - באפס מעלות ובאפס מאמץ - קהל שבית"ר כבר לא מסוגלת להביא למשחקי הבית.

היא כן מייצרת תדמית גרועה לליגה, פוגעת במותג ומייצרת אנטגוניזם הולך וגובר, וזה כבר פחות לה פמיליה ויותר שאלה של ההתנהלות. כמות ההזויים שמתדפקת על שערי המועדון כדי לקבל אחריות ועל הדרך לקבל הרבה פרסום, שוברת את כל השיאים. נכון, גם ליתר הקבוצות מתקרבים בדרך כלל אנשים שצריך לבדוק אותם הרבה יותר טוב מכפי שבודקים אותם היום, אבל לבית"ר נדבקים אנשים שספק אם הייתם קונים מהם מכונית משומשת.

עוד בוואלה!

כשהדבר הוודאי היחיד הוא חוסר ודאות: בית"ר ירושלים ממשיכה להתרסק

לכתבה המלאה
כבר לא גודשים את היציעים. אוהדי בית"ר אתמול(צילום: מאור אלקסלסי)

בית"ר טובה לרייטינג וטובה לפוליטיקאים מהצד הימני של המפה, כל אלה שבימי בחירות צובאים על תאי הכבוד בטדי ועל תאי הצפייה, ובימים האלה עושים רעש של "נסיון לגייס בעלי הון", ובאותה נשימה לא מזיזים את כל המטלות הפרלמנטריות מהשולחן, כדי להתייצב ולהחזיר בחזרה את מה שקיבלו מהקהל של בית"ר. קודם זה היה יחסי ציבור וגם עכשיו זה יחסי ציבור.

אתמול היה אפשר לראות איך המותג הזה מנותץ. אם לא הייתה מחצית בכדורגל, בית"ר הייתה יוצאת מחיפה כפי שמכבי תל אביב יצאה מחיפה ב-1988, מול החיפאית השנייה. המחצית הרגיעה את הפועל חיפה. בית"ר ירושלים משחקת כמו בהקפאת הליכים, היא חדלת אישים כמו שהמועדון תיכף חדל פירעון, והשחקנים שלהם לא נראים כמו נכסים שאפשר לכנס. שלא נדע, איך בית"ר ירושלים הפכה לבית"ר נתניה?

מפתה לכתוב, כמו שכתבו על הפועל תל אביב ואפילו פעם על מכבי חיפה, שלא נורא לרדת אם אפשר להיבנות מחדש ולהתחזק מלמטה. אבל במקרה של בית"ר ירידה עלולה להסתיים רע. לא בטוח שהפעם - בניגוד ל-1980 ו-1991, בירידות הקודמות - היא תוכל להתאושש מזה. לא הפעם

איפה הפוליטיקאים עכשיו?(צילום: ברני ארדוב)

2. איגוד השופטים מתייחס לעצמו ומאציל על סביבתו תחושה שהוא גורם אכיפה, ולא איגוד של אנשים שאמורים לשפוט משחק בין שתי קבוצות יריבות, יצריות, שחלק מהשחקנים שלה לא שומר על בריאות שחקני היריבה. הם, השופטים, הם לא המרכז. נגמרו הימים שגילי לנדאו רדף אחרי נפתלי איתן עם דגל של קרן, וגם אז אף שופט לא שיחק אותה אבו עלי, והאיגוד לא התייחס להתנהגות השחקנים כלפיו כאל הפרעה לשופט במילוי תפקידו, כמו שהמשטרה מתייחסת לעצמה.

המשטרה מתייחסת לפגיעה קלה בשוטר בחומרה גדולה יותר מאשר היא מתייחסת לעבירות אלימות בין סתם אזרחים. מבחינתה, הסמכות שלה היא הדרך שבה היא יכולה לאכוף את החוק והפגיעה בסמכות היא פגיעה בערך מקודש שבלעדיו כל שוטר יהפוך לשוטר אזולאי.

איגוד השופטים חושב שחוסר הכבוד שבו נוהגים שחקנים בשופטים זה עניין שיש להילחם עליו, כי זה הפתרון הקל. העובדה כי אין די שופטים סבירים כדי למלא סגל בלוח משחקים צפוף בעידן של קורונה והשעיות, היא זו שמכתיבה עכשיו את חוסר האונים הזה שמתגלם בפעולות הזויות כמו תביעות דיבה.

נהיה מומחה לשפת גוף. לירן ליאני(צילום: ברני ארדוב)

מוטב יהיה כי המחלקה המשפטית תתעלם מציון העובדה בדוח השיפוט של לירן ליאני לפיה חאתם אלחמיד לחץ את ידו של השופט בחוזקה ותוך כדי מבט מאיים. בפעם הבאה הוא יבקש להעמיד אותו לדין כי לא לחץ את ידו. ליאני נהיה מומחה לשפת גוף, אומד לחיצות ידיים, אבל הוא כבר כמה שנים נראה במגרש הרבה פחות כמו מאיר לוי ויותר כמו אלי חכמון, וזה מה שצריך להדאיג את הוועדה המקצועית של האיגוד. יש דרך לכפות אוטוריטה, אבל הדרך של ליאני היא לא הדרך, גם לא הדרך של האיגוד.

ועל הדרך של לירן ליאני לבית הדין, הפועל באר שבע הצליחה להתאושש עם שני ניצחונות רצופים אחרי שני ההפסדים הרצופים למכבי תל אביב ומכבי חיפה. יש בכך איזו שהיא אמירה: אולי באר שבע לא תצליח לקחת אליפות העונה, אבל היא עושה את מה שהיא צריכה כדי להיות בתמונה.

ברור שהיריבה הכי גדולה של מכבי חיפה היא מכבי חיפה בעצמה, ודברים כבר קרו. ועוד משהו בשולי הדברים: דנילו אספרייה הוא אחד משחקני החיזוק הזרים היותר טובים שהגיעו לבירת הנגב מאז הביאו לקבוצה את ג'ון אוגו, מיגל ויטור וטוני וואקמה. וזה כבר מאוד קשה בישראל 2022 להביא זרים טובים.

בינגו נדיר. דנילו אספרייה(צילום: ברני ארדוב)

3. מנהלת הליגה שומרת על המותג בקנאות. הוא שווה לה ולקבוצות הרבה כסף. לכן לא ברור איך היא מרשה את הפארסה הזו שבה מלאדן קרסטאיץ' שומע באנגלית, לא צריך תרגום כדי לענות בסרבו-קרואטית ולידו איזה מתורגמן עם קול מתכתי של סירי, מתרגם את כל הטרנספורמציה הזו לאנגלית רצוצה. מישהו מתאר לעצמו דבר כזה בספרד או באנגליה?

קרסטאיץ' לא מאמן באמצעות מתורגמן, והכדורגל של מכבי לא תקוע בגלל בעיות שפה, אין בזה צורך. ולאדן איביץ' ידע אנגלית ברמה של ילד בכיתה ו', ועדיין עמד באומץ ועם פרצוף מבוהל, וענה כמו שהבין. היה לנו כבר מיחיץ' אחד בכדורגל הישראלי ובסוף האשימו את המתורגמן שלו.

כי על הדרך אתה מסתכל על שפת הגוף של קרסטאיץ' ואתה מרגיש לא נוח. מרגיש שהוא מת לברוח מכאן כמה שיותר מהר. יותר מדי משחקים נוספו לו לאחרונה, שני משחקי פלייאין לקונפרנס ומשחק גומלין ברבע הגמר מול קבוצה מליגה א'. לנהל סגל במציאות הקורונה בישראל, ולייצר כדורגל שמח ומבדח לקבוצה שמרוחקת מיליון נקודות ממקום ראשון, זה לא הכי נוח.

יותר ירידות ליגה מאליפויות של היריבה העירונית. אבי לוזון(צילום: מאור אלקסלסי)

4. אם לא יקרה משהו יוצא דופן, מכבי פתח תקוה תיפרד בסיום העונה מליגת העל בפעם השלישית תוך עשור. ב-1991, כשהקבוצה חזרה לליגה הבכירה, אמר יו"ר מחלקת הכדורגל שלה אז, אבי לוזון, שבתוך עשור היא תזכה באליפות. אז זהו, שמאז הקמתה לפני יותר מ-100 שנה, מכבי פתח תקוה לא זכתה באליפות, אבל יש לה יותר ירידות ליגה מאליפויות שיש להפועל פתח תקוה, והקטע הוא - לפי הרוחות המנשבות בעיר - שעוד תיתכן האפשרות הבלתי מציאותית בעשורים האחרונים, שלפיה גם בעונה הבאה תפריד בין הקבוצות ליגה אחת, אבל לא בסדר שהתרגלו אליו בעיר של רמי גרינברג.

וזה מדהים. כי אחרי האקזיטים של מנור סולומון, ליאל עבדה ותאי בריבו, הייתי בטוח שמכבי פתח תקוה תבנה סגל שירוץ לאליפות, והפועל פתח תקוה, שהיא קבוצת אוהדים, תתרסק לליגה א'. מתברר שהקסם פג. יכול להיות שזה הגיל, יכול להיות שזו המחאה המבעבעת, ויכול להיות שזה בגלל שאין אופוזיציה אמיתית למכבי פתח תקוה, לא בעיר ולא בקבוצה. והלוזונים, דווקא כשמרגיזים אותם, פועלים הכי טוב מבחינתם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully