בעיני המתבונן: סיכום ערב ביזארי בליגת העל

בזמן שהפועל באר שבע ממשיכה להקסים בכיעורה, יוסי מזרחי יודע שה"ניצחון" של בית"ר ירושלים רחוק מלהיות כזה. דוד רוזנטל עם רשמים מערב פרוע ותהייה לגבי השחקן הכי חידתי במכבי תל אביב

27/12/2021
אוהדי בית"ר ירושלים בדוחק בטדי (צילום: חי ויקטור חדד)

יש משהו סמלי בכך שהניצחון הדחוק של הפועל באר שבע על הפועל חדרה הושג על אותו מגרש, שבו בדיוק יממה אחת לפני כן דרסה מכבי חיפה את בני סכנין. כל מי שראה את המשחק בשבת הבין שהירוקים מעבירים מסר. זה היה מסר מאוד ברור, בשישה כרכים.

אז באה באר שבע ונתנה את התשובה שלה בסגנון האופייני רק לה. הרי הפועל חדרה היא עושת הצרות הרשמית שלה, היא כמעט ניצחה אותה בשנה שעברה בנתניה, וכמעט עקצה אותה גם בסיבוב הראשון בטרנר. אף אחד לא הופתע משער היתרון של שובל גוזלן, על פי הספר הוא היה חייב להגיע. איש לא ספק כפיו בתדהמה גם מכך ששני השערים הבאים היו מהז'אנר המזליקי והמכוער, שני גולים קלינגריים מאליפות הברומרים של 1994/5.

"סבלנו היום", הודה מיגל ויטור בסיום. ויטור ובאר שבע לא נמצאים בדרך כלל בצד הסובל, אלא בצד שמעביר את הסבל הלאה, לאוהדים. ואיכשהו, הם מנצחים. עוד גול מוזר של רמזי ספורי, עוד שער ממצב נייח של ויטור (זה לא מזל, חברים, זו שיטה). 15 משחקי ליגה הם עברו, 11 מתוכם ניצחו, עדיין לא הפסידו. מי מעביר למי מסר פה?

איתי שכטר המחליף, האיש שאחראי לרגעים גדולים כקטנים, לקח בדקה ה-88 כדור והלך איתו בלי בושה לדגל הקרן כדי להעביר עוד כמה שניות. שכטר הוא הפרצוף המכוער של באר שבע ובאותה מידה גם הפרצוף היפה שלה. קשה להסביר את זה, אבל הפועל באר שבע משחקת כדורגל כל כך לא אטרקטיבי, שפשוט תענוג לראות אותה. כל כך קשה לחכות למשחק מול סכנין.

עוד בוואלה!

בהפועל באר שבע נשמו לרווחה: "ניצחון שמעיד על הרבה אופי ורצון"

לכתבה המלאה
סובלים ונהנים. מיגל ויטור(צילום: לירון מולדובן )

מקובל לחשוב שמוקד הפארסה הגדולה בטדי היה הספסל של הפועל ירושלים. אחרי הכול, זיו אריה ועוזריו הם אלה שלא שמו לב לנוכחות חמשת הזרים על המגרש ושיגרו את הזר השישי כדי שיוודא את מותו הרשמי של הדרבי. עד תוספת הזמן זה אכן היה המקרה, אבל כמו בכל סיפור טוב, הגיע הטוויסט עם שער השוויון שערבל את המוח לכל כך הרבה אנשים באצטדיון, והפנה את הזרקור לקבוצה המנצחת, עם ובלי מרכאות. שחקנים שוכבים על הדשא, מאוכזבים מהשער שספגו, ולפתע יוצאים לחגוג אחרי שהכרוז הודיע על הפעולה הבלתי חוקית. זו הייתה קומדיית מצבים שמתאימה למערכונים הקלאסיים של הגשש. מי חשב שהיא אפשרית בכלל בעידן הנוכחי?

אדם אחד יודע מה בדיוק הוא ראה. הוא לא התבלבל לרגע. יוסי מזרחי מבין שיש לו קבוצה חלשה, שאלמלא הברקה אחת של השחקנים שלו והברקה אחרת של המאמן היריב, הוא סוגר עוד מחזור מתחת לקו האדום. לא היה בו בדל של שמחה לאחר שריקת הסיום. יותר מ-50 שנה הוא נמצא במגרשים, מבחינתו מה שקורה על הדשא זו המציאות. לנתח 0:3 טכני שיושג בגלל סעיף בתקנון הרבה יותר קשה ומיותר מלהסביר 1:1 פיזי שהושג בגלל מחדל הגנתי בדקת הסיום.

הנעלם הגדול. מרקו ינקוביץ'(צילום: ברני ארדוב)

עדיין, למרות מגרעותיה, לבית"ר יש כמה אופציות לא רעות בחלק הקדמי. ריצ'מונד בואצ'י, שבמזל נשאר בארץ והבקיע, הוא אחת מהן. ירדן שועה תמיד מסוכן ומיכאל אוחנה, אם יחזור לכושר ויצליח לשמור על עצמו, הוא נשק קטלני.

הנעלם הגדול הוא מרקו ינקוביץ'. התחושה לגבי המונטנגרי עד כה הייתה שהוא לא רוצה ממש להיות פה. להרחקה בסכנין היה ניחוח של "אין לי חשק לשחק". הדם הבלקני זורם אצלו בשצף קצף. ברגע אחד, במסירה אחת, הראה ינקוביץ' שאם הכול מתחבר הוא יכול להיות אחד העוגנים שיעזרו לספינה הבית"רית לשמור את עצמה על החוף. הבעיה היא שכל דבר קטן מוציא אותו משיווי המשקל ולך תדע איך הוא יקום למשחק הבא.

אז אם ינקוביץ' יגלה את הניצוץ, ואם שועה ימשיך בגישה החיובית, ואם בואצ'י יישאר בארץ בדרך נס ואם מאמן היריבה יעשה שטות שלא יישן טוב בגללה בלילה בזמן הקרוב... הבנתם את הרעיון. בית"ר ניצחה בדרבי הזה, אבל אף על פי שכל האמים האלה התגשמו אתמול, היא לא עשתה את זה על הדשא.

עכשיו תבינו למה יוסי מזרחי כל כך מוטרד גם אחרי "0:3".

קרסטאיץ' ידליק מחדש את הניצוץ? אדוארדו גררו(צילום: אריאל שלום)

מכבי תל אביב תעלה הערב למשחק מול מכבי פתח תקוה עם סיכוי להעפיל למקום השלישי, פסגת השאיפות שנותרה לה בליגה בעונה הזאת. לראשונה, אולי מאז החל עידן ג'ורדי קרויף, היא עשויה להפוך לקבוצת פיתיון, כזו שהתנועה הפוטנציאלית זורמת ממנה ולא אליה.

אין לדעת כמה שחקנים יושאלו או יימכרו בינואר, אבל ביקוש בהחלט יש. אתמול פרסם יניב טוכמן כי מכבי פתח תקוה, היריבה הערב, ביקשה לשאול את אדוארדו גררו ואילון אלמוג, שחקנים שבהחלט יכולים לסייע לה במאבק נגד הירידה. גם מתן חוזז ועידו שחר נראים כמו מועמדים לרעייה בשדות זרים.

גררו הוא המקרה המעניין ביותר. על הנייר, יש לו את כל הנתונים להיות כוכב - הוא פיזי, מהיר ועושה צרות. הוא צריך קצת יותר תבונת משחק, אבל קבלת החלטות היא משהו שיכול להשתפר וממילא בא עם הגיל. מדוע במכבי תל אביב יש מי שכל כך לא מחזיק ממנו? למה בכל פעם שמילה כמו "עזיבה" על כל נגזרותיה עולה בעת האחרונה, הפנמי נמצא במיקס? והאם מלאדן קרסטאיץ' יצית מחדש את הניצוץ שאבד אצל ואן לוון ולא נדלק כלל אצל ברק יצחקי?

אולי כבר הערב נקבל כיוון נוקב לגביו, לכאן או לשם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully