"חתיכת חרא, תכניס כבר את הבעיטות המזוינות שלך".
קבוצת פוטבול מונה, בעצם, שלוש קבוצות: קבוצת ההגנה, קבוצת ההתקפה ו"הקבוצות המיוחדות", אלה שתפקידן להגן או לתקוף במהלכים ספציפיים במשחק. שחקנים שמתמקצעים בקבוצה המיוחדת (ה"ספיישל טימס") נחשבים ל"תחתית שרשרת המזון" - רובם משתכרים פחות מהממוצע והמעמד שלהם נמוך יותר. ואף על פי כן, רוב המאמנים מתייחסים אליהם בכבוד. לא אורבן מאייר.
"הוא לא קורא לשחקני הקבוצות המיוחדות בשמות", אמר ג'וש למבו, לשעבר הבועט של קבוצתו של מאייר ג'קסונוויל ג'אגוארס, שהציטוט הפותח, של מאייר, הופנה כלפיו, "זה רק 'בועט', 'פאנטר' או קללות כמו 'shitbag' וכו'. במהלך חימום התכוננתי לבעוט ופתאום הוא בא ואמר לי 'היי, חתיכת חרא, תכניס כבר את הבעיטות המזוינות שלך' ובעט לי ברגל".
זה קרה באוגוסט, עוד לפני שעונת ה-NFL החלה. הריאיון עם למבו בוצע השבוע. זה הספיק לשאהיד קאן, בעלי הג'אגוארס, שבאישון לילה בין רביעי לחמישי הודיע למאייר שהוא מפוטר, פחות משנה לאחר שמונה למאמן הקבוצה.
הכישלון עם מאייר היה ידוע מראש. זו לא חוכמת בדיעבד. מדובר באחד מאנשי המקצוע השערורייתיים יותר שדרכו בשנים האחרונות ב-NFL. אלה לא הדברים שעשה במהלך העונה המקצוענית הראשונה, וכנראה גם האחרונה, שלו כמאמן ראשי, אלא ההיסטוריה העגומה שהוא סוחב איתו עוד מימיו כמאמן מכללות. לשם מיד נגיע, משום שזו מהות העניין, רק לפני כן נספר שבמהלך השבוע האחרון דווח כי מאייר קרא לעוזריו "לוזרים" ולאחר אסיפה סוערת גרם לכך שמרווין ג'ונס, תופס ותיק ומוערך, יעזוב את המקום עוד לפני תום האימון.
אז מדוע מאייר בן ה-57, שבכלל פרש מאימון ב-2018 וחתם לחמש שנים בג'אגוארס בינואר האחרון, לא שרד אפילו שנה בתפקיד? שורש הבעיה המרכזי טמון באישיות שלו, כמובן, אם כי לא רק. בעבר הוא הושעה על ידי אוניברסיטת אוהיו סטייט על התנהלותו, כשהתעלם מתלונות על אלימות במשפחה של עוזרו, אדם שאשתו טענה שהוא היכה אותה מספר פעמים. אז הוא נענש בהשעיה משלושה משחקים.
זו לא הייתה הפעם האחרונה או היחידה. מאייר, כמו כל מאמן מצליח במכללות, כתב לעצמו את החוקים וגם שכתב אותם. זה בדיוק העניין עם מאמני מכללות מצליחים: הם לא חושבים שהם אלוהים - הם יודעים את זה. הבעיה שהידיעה הזאת לא מחזיקה מים במגרש של הגדולים.
לאחר פיטוריו של מאייר, עם מאזן מביך של 11:2 בג'קסונוויל, פרסם כתב ה-NFL הבכיר אדם שפטר את המאזנים של כל המאמנים שהגיעו מהמכללות לעונה ראשונה בליגה מאז תחילת המילניום. מבין ה-12, היחיד שהצליח בגדול היה ג'ים הארבו שבא מסטנפורד לסן פרנסיסקו והצעיד את הפורטי ניינרס למספר עונות גדולות, בהן העפלה אחת לסופרבול. רק שלושה אחרים סיימו עם מאזן חיובי דחוק וללא הישגים משמעותיים. המקרה של מאייר מזכיר שידוך אחר מפלורידה - ניק סייבן, כנראה גדול מאמני המכללות בהיסטוריה, שחוזר קשות על ידי מיאמי דולפינס, חתם ב-2005 ועזב אחרי שנתיים במאזן 17:15, רק כדי לחזור לכור מחצבתו, ליגת המכללות, ולהוביל את אלבמה לשש זכיות באליפות ב-14 עונות.
אל תפספס
NFL ופוטבול מכללות הם ענפי ספורט שונים לחלוטין. ההבדל לא טמון רק בחוקים ובבשלות של השחקנים על המגרש, אלא בתלות שלהם בבעלי המקצוע. במכללות מקרים כמו זה שתיאר למבו לא רק נפוצים, אלא גם מקבלים גיבוי או לכל הפחות זוכים להשתקה מכל הדרגים העליונים. מי יעז להתראיין ולפתוח את הנושא? הרי המשמעות המיידית היא חסימת סיכוי לקידום ולקבלת חוזה מיליונים בליגה של הגדולים. אף אחד לא יתלונן על מאמן מתעלל. והכוונה ב"מתעלל" הרבה יותר גדולה מבעיטות ברגל של שחקן.
ב-2012 נשפט ג'רי סנדוסקי ל-30 שנה בכלא בעקבות ניצול מיני של קטינים. סנדוסקי היה עוזרו ויד ימינו של מאמן פן סטייט האגדי ג'ו פטרנו. 45 שנים עמד פטרנו על הקווים במכללה ובגיל 84 קיבל הודעת פיטורים. הסיבה: הוא ידע ושתק. "במבט לאחור, הלוואי שהייתי עושה יותר", אמר זמן קצר לפני שהלך לעולמו. הסיבה הרשמית הייתה מחלת הסרטן, אבל רבים טוענים שהידרדר בגלל שברון לב. המקרה של מאייר אולי לא כולל ניצול ילדים, אבל גם בארון שלו יש שלד, כמעט מילולי - הרוצח הסדרתי ארון הרננדז שהתאבד בכלא ב-2017.
הרננדז, שסיפורו המטורף כבר עובד לסרטי תעודה בנשיונל ג'יאוגרפיק ובנטפליקס ותואר במאות כתבות, שיחק בפלורידה גייטורס תחת מאייר. תחקיר שערך הרולינג סטון ב-2013 העלה כי מאייר, ששכנע את הרננדז להעדיף את פלורידה על פני אוניברסיטת קונטיקט שבמדינת מגוריו, טייח מקרים שבהם השחקן נכשל בבדיקות סמים וגם סייע בהשתקת מקרי אלימות נוספים. אף על פי שלמאייר לא היה כל קשר לרציחות שביצע הרננדז לאחר מכן, הטיוח והרוח הגבית שהעניק לו נתנו לשחקן גושפנקה להמשיך בדרכיו הנלוזות. עם זאת, לזכותו של מאייר ייאמר כי לפני שהרננדז נבחר על ידי ניו אינגלנד פטריוטס בדראפט 2010, מאייר הזהיר את קבוצות הליגה מפניו וייעץ לא לבחור בו, וזאת לאחר שלקח אותו כפרויקט אישי וניסה לשקמו במכללה.
ה-NFL וליגת המכללות הן שתי אופרות שונות בתכלית. זה מתחיל בגישה ובנגישות לשחקנים ואת זה מאייר לא השכיל (וגם לא ניסה) להבין. הרבה לפני שלמבו העמיס את הקש ששבר את גב הגמל, המאמן הוביל את ההנהלה לקצה. באוקטובר האחרון, לאחר הפסד בסינסינטי, נתפס בסרטון שהפך לוויראלי כשהוא יושב בבר לצד צעירה שרוקדת ותופס את ישבנה. יש שאומרים שכבר בנקודה ההיא גמלה בלבו של קאן ההחלטה להעיף את מאייר, אבל הוא חיכה, גם מסיבות כלכליות - אחרי הכול, הוא חתם לחמש שנים ולך תתיר חוזה כזה.
מאייר עוזב את ג'קסונוויל עם מאזן של שני ניצחונות ו-11 הפסדים, כשלרשותה קוורטרבק העתיד שנבחר בדראפט - טרבור לורנס. הבעיה היא שלורנס עובר עונה ראשונה קשה מאוד, וכשאתה משחק בקבוצה כל כך גרועה עם יחסי אנוש לא טובים, סכנת הקריסה נמצאת מעבר לפינה.
הג'אגוארס, יש לציין למען ההגינות, היו גרועים במיוחד עוד לפני שמאייר הגיע, אבל כדאי לשמוע את דבריו של קאן כדי להבין כמה עמוק הבור: "אחרי הרבה דיונים וניתוחים לגבי התקופה של אורבן במועדון, אני יכול לומר בצער שהשינוי המיידי היה מתבקש", סיכם.
מאייר הגיע לקבוצה גרועה. הוא הפך אותה לגיהינום של ממש.