יום ראשון, הדקה ה-73 בסטאד ולודרום. ליאונל מסי, בקלאסיקו הצרפתי הראשון שלו, מנסה לייצר מהלך התקפי עבור פריז סן ז'רמן, חותך למרכז מול שני שחקני מארסיי ופתאום שם לב שלמרדף אחריו הצטרף גם בחור אקראי בג'ינס. המשחק הופסק לדקה והארגנטינאי הגיב באדיבות לבחור ונראה משועשע מהאירוע (שלא כלל היתקלות פיזית כמו במקרה של אדי גוטליב למשל) אבל בצרפת תהו מה היה קורה אילו. מה אם אותו פורץ היה מצויד בסכין?
בכלל, "לה קלאסיק" תמצת את סיפור העונה עד כה בליגה הצרפתית. מסי ויתר כוכבי פ.ס.ז' לא נתנו סיבה מקצועית לדבר עליהם, ואת ההצגה שוב גנבו האולטראס. הם לא עשו את זה בזכות התפאורה הפנטסטית שסיפקו לפני המשחק, אלא בגלל עוד ערב אלים. המשחק הופסק פעמיים, מסי וניימאר נזקקו לאבטחה כשניגשו להרים קרנות ובסיום ספרו בוולודרום 21 עצורים ותשעה שוטרים פצועים, כולל אחד שספג אבן בפניו ומאושפז מאז בבית החולים.
כך זה כמעט בכל מחזור. משחקים מופסקים, אנשים נפצעים, יציעים נסגרים, העונשים לא מרתיעים וחוזר חלילה. אם חשבתם שכאן האלימות במגרשים מדאיגה, תנו הצצה למה שקורה בצרפת מאז שהוסרו הגבלות הקורונה ותגלו מצב נפיץ פי כמה.
הנה סקירה קצרה.
מחזור 1: מארסיי השלימה מהפך גדול מ-2:0 ל-2:3 במונפלייה, למגינת לבם של אוהדי הקבוצה המקומית שהגיבו בהשלכת חפצים על ספסל האורחת. הקשר ולנטן רונז'ייה נפגע מבקבוק, דימם מהשפה ונזקק לטיפול. למרות זאת, המשחק חודש אחרי כ-20 דקות.
העונש: סגירת היציעים הסוררים לשלושה משחקים.
מחזור 3: שוב מארסיי, שוב בקבוקים. הפעם אחד כזה הושלך לעבר דימיטרי פאייה מכיוון היציע של ניס בדקה ה-75 של הדרבי. קפטן מארסיי זרק אותו בחזרה ליציע וגרם לאוהדי המארחת הזועמים לפרוץ לכר הדשא, במשחק הגדול הראשון באליאנץ ריביירה אחרי שנה וחצי ללא קהל. מהומה רבתי התפתחה במגרש, שחקני הקבוצות היו מעורבים ועוזרו של חורחה סמפאולי חבט באוהד. למרות זאת ניתנה הוראה לחדש את המשחק, אבל שחקני מארסיי לא עלו וקבוצתם כביכול הפסידה טכנית. לאחר מכן כבר נקבע משחק חוזר.
העונשים: הפחתת נקודה לניס ומשחקים ללא קהל, הרחקת העוזר המכה פאבלו פרננדס עד תום העונה, פאייה למשחק אחד ואלברו גונסאלס לשניים. המשחק החוזר נערך בטרואה (ללא קהל) והסתיים ב-1:1.
מחזור 6: עוד פריצת אוהדים, הפעם בדרבי הצפוני. אוהדי ליל האורחת ניסו לטפס על הגדרות כדי להגיע אל אוהדי לאנס, שבתגובה פרצו למגרש כדי לתקוף משם ובדרך התעמתו עם השוטרים. גם כאן אף אחד לא חשב להכריז על סיום המשחק, והמחצית השנייה נפתחה באיחור של חצי שעה. "זה מכעיס שאוהדים מגיעים רק כדי לריב", הגיב השוער הוותיק ז'אן לואי לקה. "גם הם צריכים להוות דוגמה, יש איתם ילדים ביציעים".
העונשים: לאנס קיבלה שני משחקים ללא קהל והפחתת נקודה על תנאי, על ליל נאסר לצרף אוהדים למשחקי חוץ ב-2021.
מחזור 7: חוזרים למסעות האלימים של אוהדי מארסיי, שהפעם היו מעורבים בהשלכת פצצות תאורה ובעימות על כר הדשא עם אוהדי אנז'ה, עד שהשוטרים שלחו אותם בחזרה ליציעים.
העונש: הפחתת נקודה על תנאי לכל קבוצה ומניעת קהל חוץ של מארסיי במשחקי הליגה ב-2021.
באותו מחזור הגיעה בורדו למונפלייה, שם 50 חוליגנים מקומיים הכינו מארב מתוכנן לאוטובוס של אוהדי היריבה ותקפו אותם. במהלך התגרה נפצעו 16 בני אדם, כאשר שישה מהם גם אושפזו. מעצרים, אגב, כלל לא בוצעו.
מחזור 11: עוד לפני אירועי "לה קלאסיק", אוהדי סנט אטיין הופיעו גם הם לעונה. יממה לפני המשחק הביתי מול אנז'ה, נתלו שלטים נגד ההנהלה והמאמן קלוד פואל, כולל איום: "פואל, יש לך 24 שעות להתפטר, אחרת...". המאמן לא הפנים את המסר ותגובת האולטראס לא איחרה להגיע. הם מנעו את פתיחת המשחק מול אנז'ה עם השלכת אבוקות ופצצות תאורה שהבעירו את הרחבה וגרמו לחורים ברשת. גם במקרה הזה, ההוראה הייתה לקיים את המשחק ויהי מה. אז הוא נפתח באיחור של שעה.
העונש: טרם נקבע.
אלה המקרים הבולטים. היו כמה גם בליגה השנייה, וזה עוד לפני שהזכרנו תקריות גזעניות וקריאות הומופוביות. נכון שלא חסרות דוגמאות גם משנים קודמות בצרפת, בטח אצל אוהדי מארסיי, אבל אחרי הקורונה מדובר במסה קריטית ובתופעה נרחבת. מרגע ששערי האצטדיונים נפתחו מחדש, האוהדים חזרו משולחי כל רסן. נראה שכולם על הקצה. הם כועסים על המועדונים, על המשטרה, על המדינה ומוכנים לכלות את זעמם בכל מי שניצב בדרכם.
"אצטדיוני הכדורגל הם ראי של החברה", אמר סשה הולייה, חבר האסיפה הלאומית הצרפתית וגם אוהד מושבע של מארסיי. "ביציע מתכנסים יחד אזרחים רבים, ממקומות מגוונים ומעמדות שונים. הסגרים, המתח שהצטבר בתקופה הזו, המשבר הכלכלי - יש רצון לפרוק תסכול ואנשים עושים את זה בדרכים אלימות".
פרט לכך, האוהדים הבינו שלמפגן כוח אלים יש את היכולת להשפיע. הנה בעונה שעברה, כשאוהדי מארסיי נלחמו בהנהלה, פרצו למתחם האימונים, פצעו את הבלם אלברו וגם הציתו אש במקום, הם השיגו את מבוקשם והעיפו את הנשיא ז'אק הנרי ארו. אוהדי סנט אטיין ניסו לחקות אותם בשבוע שעבר וגם במקומות רגועים יותר מביטים בקנאה. "גם אנחנו רוצים להישמע, גם לנו יש רצון שיראו אותנו בעולם", הסביר בחודש שעבר אחד ממנהיגי האולטראס של ראן.
האוהדים ניצלו את העובדה שמשאבי המדינה הופנו לענייני הקורונה וכוחות השיטור לא עומדים בפרץ. הפרשן דניאל ריולו טען ב-RMC: "אנחנו חיים בתקופה של אלימות קיצונית בצרפת ואסור לחכות יותר - חייבים למנוע נוכחות של קהל חוץ כדי לעשות לזה סוף. יש אוהדים שבאים להתפרע, בלי השגחה. השוטרים גם ככה עובדים קשה, צריך להקל עליהם".
ביום ראשון אכן נמנע מאוהדי פ.ס.ז' להגיע לסטאד ולודרום, ולאוהדי ליל ומארסיי גם כך אסור כאמור לצאת למשחקי חוץ עד סוף השנה. "הנה תשעת המזורגגים שמרכיבים את ועדת המשמעת: שופט, פקיד באמזון, מנהל השקעות, מפקד משטרה לשעבר, מומחה למשפט פלילי, יו"ר של מועדון טניס, כדורגלן שפרש לפני 40 שנה ועורך דין", כתבו אוהדי מארסיי על שלט במשחק הביתי מול לוריין, אחרי הסנקציות שהוטלו עליהם. "אין לכם לגיטימציה לשלול מאיתנו את התשוקה שלנו".
הקו הזה עשוי להימשך כדי להוריד את מפלס האלימות, אבל בלי התגייסות של הממשלה (שרת הספורט הסתפקה בתגובה רפה; שר החינוך טען ש"בעבר היו מועדונים שידעו לעשות סוף לחוליגניזם" ובכך העביר למעשה את האחריות אליהם) ויד קשה כלפי הפורעים (היחיד שקיבל עונש מרתיע הוא אדם שגרם לפציעת שוטר ונשלח לשנתיים בכלא) נראה עוד ועוד מקרים כאלה.
גם למנהלת הליגה הצרפתית יש חלק במחדל המתמשך. המשחק היחיד שלא חודש עד כה, היה רק מפני שמארסיי החליטה לא לחזור לכר הדשא בניס. ההנחיה, בלחץ הגוף המחזיק בזכויות השידור, היא לסיים משחק בכל מחיר, וכך אוהדים מוחזרים ליציע אחרי ירידה לכר הדשא שהיא עבירה פלילית לכל דבר. העונה, כפי שראינו, זו כבר מעין תרגולת קבועה: פריצה, הפסקה, פינוי נפגעים וחידוש המשחק.
והאוהד שרדף אחרי מסי? הוא שוחרר עם אזהרה בלבד.