וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

שון קילפטריק: "הייתי לברון ב-NBA2K, ופתאום שיחקתי נגדו. זה היה חלום"

"ג'יימס פלדין אמר שאני חייב לבוא להפועל ירושלים". "האולם של מכבי תל אביב זה כמו גן חיות, במובן החיובי". "אנתוני בנט חווה עכשיו את מה שאני עברתי". "כשלא בחרו בי בדראפט, היה לי בלקאאוט". הכוכב בריאיון לקראת משחק ההישרדות בפולין

שון קילפטריק בריאיון (צילום וידאו: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן)

"מי זה שון קילפטריק, ומאיפה הוא בא?", שאל דוק ריברס לפני חמש שנים, כשהגארד המטיר על ראשו שיא קריירה של 38 נקודות ו-14 ריבאונדים במדי ברוקלין נטס. אז במשפט אחד - מי אתה, ומאיפה באת? - שאלתי את קילפטריק, כיום שחקנה של הפועל ירושלים. "אני לא יודע מה לענות, אבל הדבר המדהים בכל הסיפור הזה הוא שכמה חודשים אחרי אותו משחק, ריברס אימן אותי בלוס אנג'לס קליפרס. באימון הראשון, כשנפגשנו, הוא כבר ענה בעצמו על השאלה: 'אוקיי, הנה הבחור שקרע לנו את התחת'".

חודש אוקטובר עוד לא הסתיים, וירושלים כבר מוצאת את עצמה הערב (רביעי, 21:00) במה שנראה כמשחק העונה שלה; אם היא חפצת חיים בליגת האלופות, עליה להעלים את הסיפרה אפס מטור הניצחונות שלה ולעבור בטבלה את סטאל אוסטרוב הפולנית. זה לא יבטיח לה את הכרטיס לטופ 16, אבל לפחות יקרב אותה לסדרת הפליי-אין כדי לנסות ולשרוד במפעל.

עוד בוואלה!

עמיאל: "מנסים להוריד את רעשי הרקע, לא לוקח שום דבר אישית"

לכתבה המלאה
"גארנט אמר לי: 'אתה מוכן?' והייתי בהלם. והוא המשיך: 'קדימה, צא למגרש!'". שון קילפטריק (צילום: דני מרון)

בליץ ההחתמות של האדומים, בערב ההוא לפני חודשיים, הבליט באופן טבעי את אנתוני בנט ות'ון מייקר - שני שחקנים שעוררו בעבר הייפ גדול בארה"ב וקיבלו כעת את ההזדמנות לשקם את הקריירה בישראל. אלא שלצידם, בשקט יחסי, הודיע המועדון על צירופו של קילפטריק; דווקא האיש שלא נבחר בדראפט הוא זה שהובא כמעין מניה בטוחה, בתור השחקן הוותיק, המנוסה והמוכח בכדורסל האירופי, אחרי שעבר בפנאתינייקוס, בודוצ'נוסט, טופאש וגראן קנאריה. ובמילים פשוטות יותר: ציפו ממנו להיות סוג של ג'יימס פלדין.

את הנעליים האלה קילפטריק מכיר היטב. כששהה בקיץ בביתו, טילפן אליו המנכ"ל גיא הראל וניסה להסביר לו על המועדון, העיר, הציפיות והתנאים מסביב. השיחה נעצרה כשהאמריקאי הזכיר את שמו של פלדין. "ג'יימס מבוגר ממני בשנתיים, אבל גדלנו באותה שכונה ואנחנו חברים טובים מאוד". כשלאדומים התחוור שהשניים מכירים, הבין הראל שהוסרו החסמים. "תרים לו צלצול ותודיע לי לאן לשלוח לך את החוזה", אמר.

"כן, זה נכון", מאשר קילפטריק. "ג'יימס הוא אחת הסיבות המרכזיות שהגעתי לכאן. התקשרתי אליו כדי לשאול אותו על ירושלים, והוא ענה לי בצורה מפורשת: 'אם זאת אחת האפשרויות שיש לך, שים אותה במקום הראשון ואתה חייב ללכת לשם. אתה תיהנה מכל רגע'".

אלא שאולי הנאה אינה המונח המדויק שיתאר את מה שעובר עליו עד כה, לפחות בפן המקצועי. בשני המשחקים הראשונים בצ'מפיונס ליג הוא קלע רק 11 נקודות בממוצע (8 מ-23 מהשדה), ואת דקות ההכרעה הדרמטיות בהפסד למנרסה ראה מהספסל, לאחר שהוחלף ואמר מילה שאינה במקומה למאמן אורן עמיאל. הערב תזדקק הקבוצה לקילפטריק משופר. "כולם מכירים אותי כסקורר, וזה מה שאני יודע לעשות", הוא מסביר. "יש לנו הרבה שחקנים שיודעים לקלוע ולצבור נקודות, ואנחנו צריכים לבוא בגישה הנכונה כדי לוודא שאנחנו מצליחים להביא את זה לידי ביטוי".

"גם הוא יגיד לך שג'ורדן הוא ה-GOAT". קילפטריק מול לברון ג'יימס (צילום: GettyImages, Al Bello)

הלילה שעיצב את קילפטריק היה דווקא זה שבו לא קלע, לא שיחק ואפילו לא עלה על מדי ספורט; זה היה ליל הדראפט ב-2012, שבו לא נבחר. האירוע הזה היה משמעותי עד כדי כך עבורו, שהוא אפילו הקים מותג הלבשה בשם Undrafted, ולא בכדי. "עשיתי את זה כדי להעביר מסר לכל מי שנתקל בקשיים בחייו, אבל אינו מוותר, וממשיך לרדוף אחרי החלום שלו".

- אתה זוכר את ליל הדראפט?

"אני זוכר אותו היטב. היינו ברחוב 34 במנהטן, ואבי החורג סגר לכבודנו את הבר שהוא עבד בו. כל המשפחה הקרובה באה להיות איתי, והיינו שם כ-25 אנשים. בסיבוב השני, כשראיתי שכבר בוחרים את המקום ה-40 ומגיעים למקום ה-50, והשם שלי לא מוזכר, הבנתי שמשהו לא בסדר. הייתי בטוח שאיבחר, כי הייתי אול אמריקן בקולג', וכשהכול נגמר היה לי בלקאאוט. יצאתי מהבר. אמא שלי חיבקה אותי, ואח שלי בא אחריי.

"נסעתי הביתה, ואני אפילו לא זוכר את הדרך, אבל אז קיבלתי החלטה: אני אטביע את החותם שלי איכשהו, בדרך כלשהי. זה הדליק בי את הבעירה, והבנתי שיש לי הרבה מה להוכיח. וכשאני נמצא במצב כזה, שום דבר לא ימנע ממני להשיג מה שאני רוצה".

- וחמישה חודשים מאוחר יותר, כבר שיחקת ב-NBA.

"כן, מינסוטה קראה לי ונתנה לי חוזה לעשרה ימים. המשחק הראשון שלי היה במדיסון סקוור גארדן. נכנסתי לחדר ההלבשה, השחקנים היו בחימום ובמתיחות, והאדם הראשון שנתקלתי בו היה קווין גארנט. הוא כזה אמר לי: 'אתה מוכן?' ואני הייתי בהלם. הסתכלתי עליו כמו... והוא שאל שוב: 'אתה מוכן?' עניתי: כן, אני מוכן! והוא קרא: 'תתלבש, קדימה, אתה צריך לצאת למגרש!'. זה אחד המסעות המדהימים שעברתי".

"אולי קל יותר לא להיבחר בדראפט, מאשר להסתובב עם הלחץ של הבחירה מספר 1". בנט (צילום: ברני ארדוב)

- רוב השחקנים שונאים את החוזים הזמניים האלה, ואתה קיבלת את הסיטואציה באהבה.

"כן, זה קשה, כי אף פעם אין לך שקט נפשי בעשרת הימים האלה. כל יום הוא כזה. לדוגמה, כשיש אימון בעשר, אתה צריך להגיע בשמונה, שעתיים לפני, כדי להראות למאמנים שאתה כאן. אתה מנסה לעשות הכול מושלם, אסור לך לטעות, וזה כאילו אתה הולך על ביצים כל הזמן. אבל בשבילי, בסיטואציה שנוצרה, ידעתי לקבל ולהעריך את זה".

- אני שואל במיוחד על זה, כי אנתוני בנט נקלע למצב דומה בירושלים. מלכתחילה הוא חתם על חוזה זמני, וכל הזמן נשמעו דיבורים על כך שהוא עומד להיחתך.

"צריך לתת לאיי.בי להיות עצמו. כל הזמן שואלים אם הוא יהיה כאן וכמה זמן הוא יישאר. קשה לשחקן במצב הזה, ובוא נקרא לילד בשמו: הוא הבחירה מספר אחת בדראפט, ובסיטואציה הזאת הוא כאילו בחוזה של עשרה ימים. אני מקווה שרק ייתנו לו לשחק את המשחק שלו, כי אני באמת חושב שהדברים האלה מפריעים ומסיחים את הדעת, גם לקבוצה וגם לו. כשהוא צלול ויכול לשחק כמו שהוא יודע, קשה לעצור אותו".

- יכול להיות שקל יותר לחיות בתור מישהו שלא נבחר בדראפט, כמוך, מאשר להסתובב עם התווית של הבחירה מספר 1, כמוהו?

"יכול להיות. אני חושב שהחוויה הזאת מלמדת אותו על צניעות וענווה. הוא, שנבחר ראשון, מכיר עכשיו את הצד השני של המתרס, של אלה שצריכים ללכת על ביצים. אני שמח שהלוקר שלו נמצא ממש ליד הלוקר שלי בחדר ההלבשה, ושאנחנו כל כך קרובים, כי אני יכול להדריך אותו ולעזור לו במה שצריך לעשות, כי אני כבר עברתי את זה. אני לא הייתי בחירה ראשונה בדראפט כמוהו, אבל אני בטוח שיש משקל גדול על הכתפיים שלו, כי הוא צריך לעמוד בלא מעט ציפיות".

- בנט "שרד" את אופציית היציאה בחוזה. אתה מאמין שהוא יישאר עד סוף העונה?

"אני בטוח שכן. כולם כאן אוהבים אותו, וקשה למצוא שחקנים בעמדת הפאוור פורוורד שעושים את הדברים שהוא מסוגל לעשות. רק צריך לתת לו את החופש".

- הצעת לו כבר להיות הפרזנטור החדש של Undrafted? בתור הבחירה מספר 1, הוא יכול להיות ליהוק מעניין.

"הוא קצת אובר קווליפייד לתפקיד, לא?", צוחק קילפטריק.

"בקולג' שיחקתי אצל העוזר של פיטינו, ופתאום קיבלתי טלפון מהמקור". קילפטריק בפאו (צילום: אתר רשמי, פנאתינייקוס)

באופן לא מפתיע, המודל לחיקוי של קילפטריק כילד היה לברון ג'יימס. "שיחקתי הרבה ב-NBA2K, וכמובן הייתי לברון, וכמה שנים אחר כך מצאתי את עצמי משחק מולו, במציאות, על המגרש ב-NBA. התרגשתי. הייתי עם הכדור, היה חילוף בחסימה, ופתאום הוא שמר עליי. זה היה חלום שהתגשם מבחינתי. הוא השחקן הגדול ביותר בדור שלנו".

- והגדול ביותר בכל הזמנים?

"לא, לא, מייקל ג'ורדן הוא הגדול בכל הזמנים, והוא הסיבה האמיתית שבגללה אני בוחר תמיד בגופייה מספר 23. אפילו לברון יגיד לך שמייקל הוא ה-GOAT, ואני מניח שגם הוא בחר ב-23 בגללו".

- אבל אחרי ששיחקת נגד לברון, ואחרי שנתיים מצוינות בברוקלין, שבמהלכן קלעת 13.4 נקודות למשחק, שוב התחלת לנדוד ולחפש את עצמך, עד שנפלטת מהליגה. מה השתבש?

"אני לא יודע... הדברים שקרו לא היו בשליטתי. אם תיכנס ל-ESPN, אתה עדיין תמצא אותי בתור מי שיש לו ממוצע קליעה דו ספרתי [10.3 נקודות למשחק], ואין הרבה שהגיעו לזה בלי להיבחר בדראפט".

- אתה עדיין חולם, או לפחות רוצה, לחזור ל-NBA?

"באיזשהו מקום כן, אבל דווקא מסיבות משפחתיות. אני לא הולך ונהיה צעיר, וההורים שלי לא יכולים פשוט לבוא מהעבודה למשחק שלי, כפי שעשו כששיחקת בנטס. מקצועית, באירופה יותר נוח לי ויותר כיף לי. יש עליי יותר אחריות, החברים שלי לקבוצה תלויים בי, והבוסים שלי דואגים לכל דבר שאני צריך. זאת סיטואציה שכל שחקן חולם עליה".

"הוא אמר 'אחי, תרגיע קצת, תאט את הקצב', ועניתי לו: אין מצב, לא נגדכם". מול ווילבקין (צילום: דני מרון)

- לנצח תיזכר בתור שחקן הרכש הראשון שריק פיטינו הביא לאירופה, כשאימן את פאו לפני שלוש שנים.

"איזו מחמאה גדולה זאת, הא? אני גדלתי על קואוץ' פי. שיחקתי בקולג' לפי השיטה שלו, אצל מי שהיה עוזרו במשך שנים, מיק קרונין. ויום אחד, זכיתי לשחק אצל המקור. פיטינו התקשר אליי ושאל אותי 'מה אתה עושה?', ועניתי לו שאני מתאמן ושומר על כושר. אז הוא לא שאל, אלא פשוט הודיע לי 'אוקיי, בשבוע הבא אתה עולה על טיסה ליוון'".

- לפי הדיווחים שפורסמו באותה תקופה, הוא בחר בך על פני ג'יימס נאנלי. הזכרת לו את זה בטראש טוק במשחקים נגד מכבי תל אביב?

"לא, לא", מחייך קילפטריק. "אנחנו חברים, אז אין מצב שאזכיר לו משהו כזה".

- כמה אתה שומע את שמה של מכבי מאז שהגעת לירושלים?

"האמת היא שכמעט ולא, למעט הזמנים שאני יוצא עם חברים למסעדה בתל אביב. רוב השחקנים שלנו לא הכירו את האולם של מכבי, ואני ידעתי עוד מהימים שלי בפנאתינייקוס שזה פשוט גן חיות, במובן החיובי. האוהדים שם משתגעים ויושבים לך על הראש.

"אנחנו, השחקנים, מכבדים זה את זה. במשחק הראשון נגדם, בגביע ווינר, סקוטי ווילבקין אמר לי באיזשהו שלב, 'אחי, תרגיע קצת, תאט את הקצב', ועניתי לו: אין מצב, לא כשאנחנו משחקים נגדכם. הוא הבין את זה, כי הוא מבין את היריבות הזאת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully