ראובן עובד רקד על הדשא בפתיחת המחצית השנייה. זו היתה הפעולה החיובית הראשונה של הטאלנט על כר הדשא. הוא הסתובב על המקום במרכז השדה, זרק את הקשר שפיקח עליו לצד אחד ושלח כדור עומק לישמעאל אדו שלא עשה איתו יותר מדי. ניר קלינגר בדיוק החזיר את השחקנים מההפסקה בחדר ההלבשה, כמה דקות קודם, כשהוא מרוצה. תיקו מאופס בהלסינקי היה התוכנית מלכתחילה.
אחרי האליפות שנה קודם, מכבי תל אביב הגיעה למוקדמות הצ'מפיונס ליג ויצאה למשחק חוץ בסיבוב השני בהלסינקי. מזג האוויר היה פיני קייצי. שונה כל כך מהקור שמחכה לשחקנים הערב (17:30, ספורט1). קית' ארמסטרונג היה המאמן של ה.י.ק. קבוצה שהיתה יכולה לעשות צרות. כדורגל קשוח. לא נעים לעין. קלינגר ידע שהוא צריך לעבור את המשחק הראשון בשלום ולבוא לגומלין בבלומפילד כדי לעבור לסיבוב הבא.
במסיבת העיתונאים שלפני המשחק העיתונאים מישראל קצת הוציאו את ארמסטרונג משיווי משקל. שאלות שהרגיזו אותו. למחרת כשהסתיימו גם 90 הדקות בתיקו 0:0, קלינגר ידע שהוא עובר. שבוע אחרי ב-4 באוגוסט 2004 היה צריך לחכות כמעט משחק שלם ללירן כהן כדי שיעשה גול ויעלה את מכבי תל אביב לסיבוב הבא מול פאוק סלוניקי. הביקור שהתחיל בסוף חודש יולי במלון הילטון בהלסינקי נגמר אחרי מחדל גדול של פאוק שטעתה בספירת כרטיסים צהובים לאחד משחקניה, בכרטיס יוקרתי וראשוני לליגת האלופות.
יותר מ-17 שנים עברו מאז הביקור ההוא בהלסינקי וזו מכבי תל אביב שונה לגמרי. הדוגמא הראשונה שקופצת לראש היא שאז העיתונאים נסעו עם הקבוצה באוטובוס וישנו באותה הקומה עם השחקנים. היום, ולא בגלל שאין תקשורת עם מכבי תל אביב בנסיעה הזו, דבר כזה לא יכול לחזור על עצמו, גם אם לוני הרציקוביץ' יקנה שוב את הקבוצה.
זו מכבי תל אביב אחרת בשנת 2021 גם כי הבעלים שלה נמצא בקנדה ולא היה כאן בביקור שנים. השבוע הגיע יד ימינו ג'ק אנגלידיס וזו אולי סנונית שמבשרת על שינוי בגישה. שינוי מבורך מבחינת מה שקורה בקרית שלום. כמה שהמנגנון הניהולי שנבנה במכבי תל אביב חזק, הפער הזה בין מה שקורה בטורונטו לבין מה שקורה בתל אביב, לא יכול שלא להשפיע. ובדרך כלל לרעה.
בעלים, נציגו, יושב ראש, לא משנה מי, צריך להיות כאן מדי פעם. אי אפשר להשאיר הכל על הכתפיים של מאמן, טוב או רע, וגם לא על הנהלה שעם כל הרצון הטוב שלה, לא באמת יכולה לקבוע גורלות. הכל מתחיל ונגמר בניהול זו הקלישאה הכי נכונה עבור מכבי תל אביב ואולי מישהו התחיל להפנים זאת.
במכבי תל אביב, בשונה מהמדיניות הרגילה שלהם, סיפרו השבוע בפתיחות על הביקור המתוכנן של אנגלידיס. זה היה בעיקר כדי שהתקשורת לא תחגוג על הנחיתה של האיש הכי קרוב לגולדהאר נוכח ההפסד למכבי נתניה בשבת ותתחיל לייצר ספקולציות על עריפת ראש הולנדי. ההפסד בשבת היה הפסד שלווה בקריאות 'תתפטר' לעבר פטריק ואן לוון ובשריקות בוז צורמות. קונצנזוס נגד המאמן נרשם בפייסבוק, באינסטגרם, בקבוצות הוואטסאפ ובפורומים של האוהדים. חומרים נשלחו על ידי אוהדים לקנדה.
רבים מהם היו בטוחים שכבר ביום ראשון, למחרת הרביעייה בנתניה, ואן לוון יקבל את הטלפון מטורונטו. זה כבר הפך למטבע לשון: הטלפון מקנדה. אבי נמני היה הראשון שקיבל אותו, גיאורגיוס דוניס היה האחרון. אתה לא רוצה לקבל טלפון כזה כשאתה לא מביא תוצאות. אחריו יכול להיות שתארוז את חדר ההלבשה שלך בקרית שלום.
ואן לוון הוא לא דוניס שהגיע לישראל לכמה חודשים. הוא נמצא במכבי תל אביב כבר למעלה מחמש שנים ואם החזיק כל כך הרבה זמן, תהיו בטוחים שיש כלפיו הערכה מטורונטו. זה לא אומר שהדעה החיובית לא יכולה להשתנות. בסוף הכל נמדד בתוצאות. פעם נשאל רוני לוי מה הכי יכאיב לו כשיאמרו עליו בעת משבר מקצועי. הוא השיב שהוא הכי יתבאס אם יגידו שהוא לא טקטיקן, לא מקצועי, לא יסודי. אלה התכונות שהכי חשובות לו. לדוניס, למשל, זה היה פחות חשוב. הטריף אותו לפני עשרה חודשים כשפוטר ממכבי תל אביב שאמרו עליו בתקשורת שהוא איבד את חדר ההלבשה ושהשחקנים גרמו לפיטוריו. הוא התעקש שהטיקט העיקרי שלו זה הקשר עם השחקנים.
ואן לוון קפץ בחודש דצמבר שעבר על ההזדמנות שהותירה העזיבה של דוניס ולקח את מכבי תל אביב. הוא לא אימן קודם. נשא בתפקיד המנהל הביצועי של מכבי תל אביב במחלקת הנוער במשך יותר מארבע שנים. גם קודם עסק בעיקר בניהול מקצועי של מחלקות נוער בקזחסטן ובמקומות אחרים. אבל ואן לוון רצה לאמן.
זה קרה לוילי רוטנשטיינר. זה קורה לרבים אחרים, בטח כשהם באים לישראל ומתלבשים על קבוצה שאפשר להצליח איתה. מאמנים זרים שהגיעו למכבי תל אביב הצנועה התגלגלו למועדונים טובים באירופה אחרי קפיצת מדרגה שנולדה דרך הצלחה אצל הצהובים. אפילו אם מדובר בליגה הישראלית, מכבי תל אביב היא עדיין סעיף משמעותי ברזומה של מאמן, כל שכן אם הוא לוקח כאן אליפות.
אבל עכשיו זו תקופה אחרת וואן לוון אולי מתגעגע לימי הנוחות של מחלקת הנוער בקרית שלום והקשר עם בית"ר תל אביב בגלגוליה השונים. עכשיו הוא מרגיש את החום של תנור המטבח ומדובר באתגר המקצועי הגדול של חייו. הוא לא רוצה לסיים בצורה הזו ואת הלחץ שחש השבוע, לא חווה עדיין בכדורגל.
חדר ההלבשה שאולי התהפך על דוניס, נמצא עדיין בשליטה וכדי לחזק אותו הצטרף אנגלידיס. אבל אם הערב הזה בבולט ארנה בהלסינקי יסתיים על הפרצוף כמו בנתניה במוצאי השבת האחרונה, שעון החול שכבר התהפך ישחרר גרגרים בקצב הרבה יותר מהיר והטלפון הכואב ההוא עשוי להשמיע קול.