נדב הנפלד של הכדורגל

שרן ייני עושה במכבי תל אביב דברים שלא כתובים בסטטיסטיקה, ולפעמים, כמו אמש, מתבל במהלך שכן נכנס לספרים ושווה למכבי תל אביב הרבה יותר משלוש נקודות. דוד רוזנטל מסכם עם תהייה עמוקה לגבי דור מיכה ובירור: האם לייבה היה חייב להוציא לגוטליב כרטיס אדום?

תקציר: מכבי תל אביב גוברת 1:2 על מכבי חיפה (ספורט1)

על נדב הנפלד, הכוכב ההגנתי הכי גדול בדברי ימי הכדורסל הישראלי, אמרו שהוא "עושה דברים שלא כתובים בסטטיסטיקה". הנפלד היה חלק מדור הניינטיז הכושל של מכבי תל אביב, אבל מעולם לא תויג כנפל, ובצדק. הוא היה סמל לאינטליגנציה, לתבונה, ליכולת להביא לפרקט דברים ששחקנים אחרים, כישרוניים בהרבה, לעולם לא ילמדו.

למכבי תל אביב בכדורגל יש שחקן כזה. בדרך כלל גם הוא לא עושה דברים שכתובים בסטטיסטיקה, אבל לפעמים "מתפלק" לו עם הבקעה או בישול שער ניצחון שמתברר כקריטי בהמשך, כמו אתמול בבלומפילד. מכבי תל אביב הביאה שחקנים, ויתרה על אחרים, יש אחד שהיא פשוט לא יכולה בלעדיו - שרן ייני.

עוד בוואלה!

רכבת ההפתעות: הטעות של ברק בכר והאקס פקטור של מכבי תל אביב

לכתבה המלאה

לפני שבוע בדיוק מכבי תל אביב נראתה כמו שבר כלי. סטיפה פריצה כבש במהלך החיובי היחיד במשחק, שער שהספיק לתיקו בלבד נגד מכבי פתח תקווה. אחר כך בא הניצחון על אלשקרט, שאולי נתפש כמובן מאליו, אבל התברר כנקודת מפנה. מכבי תל אביב למדה מהמשחק הזה שני דברים: 1. שהיא מסוגלת לשחק כדורגל. 2. שהיא יכולה לכבוש שערים.

שתי התובנות הללו עזרו לה נגד מכבי חיפה. גם ברנדלי קובאס הנפלא לא הזיק, אבל בלי ייני זה לא היה קורה. הוא כבר היה במקומות האלה, עם הגב לקיר כשחצי הביקורת (כן, גם של כותב שורות אלו, כמובן) נשלפים. הוא הבין שכל תוצאה מלבד ניצחון על האלופה עלולה להוביל לעוד חוסר אמון, להוסיף למד הלחץ. אז מלבד המנהיגות השקטה הוא גם חתך בקלילות שני שחקנים (מה יהיה, עופרי ארד?), העמיד את פריצה מול ג'וש כהן וסידר למכבי תל אביב שלוש נקודות.

גם ייני יודע שניצחון אחד, גדול ככל שיהיה, אינו מבשר את בוא האביב. מכבי תל אביב עדיין צריכה להשתפר מהמון בחינות, אבל אמש, בפעם הראשונה העונה, נראתה כמו קבוצה שיכולה לאיים על הצמרת. גם מבחינת הנקודות היא לא ניזוקה בכלל מהפתיחה המגומגמת - אחת פחות מהפועל באר שבע, שווה למכבי חיפה. בכל שבוע לפחות שתיים מהשלוש הללו לא נראות טוב ולא משיגות תוצאה טובה. הפעם הגיע תורה של סגנית האלופה להיפקד מהרשימה.

לאחר שתי התוצאות הרעות במחזורי הפתיחה החלו דיבורים על כך שפטריק ואן לוון מאבד את חדר ההלבשה. זה כנראה משהו שלא יכול לקרות כל עוד ייני נמצא בו.

לא, אתה לא יכול יותר לעשות טרייד של "הפסד למכבי תל אביב תמורת אליפות". בכר (צילום: דני מרון)

בשלהי העונה שעברה, אחרי ההפסד בחצי גמר הגביע למכבי תל אביב, שיגר ברק בכר אמירה שנתפסה כנועזת יחסית. "תן לקחת אליפות ואתה יודע את מה זה מעניין", הגיב לשאלה שנגעה ברצף הכישלונות של הירוקים מול הצהובים. לא כל האוהדים הירוקים אהבו את זה, אבל בשעתו זו הייתה התגובה הנכונה. אליפות אחרי עשור הייתה שווה שני הפסדים לצהובים.

"מוכן לקחת שוב אליפות ולהפסיד למכבי תל אביב", אמר בכר אחרי המשחק אמש. הפעם זו תגובה פחות לגיטימית. היא נראית יותר כמו טיעון חוזר של ילד שנתפס בקלקלתו ומשתמש בתירוץ שעבד לו פעם אחת. לא, זה לא בסדר. הטרייד הזה לא עובר יותר. באליפות הזאת, ככל שתגיע, הרכבת של מכבי חיפה חייבת לעבור דרך ניצחון על מכבי תל אביב. אי אפשר להשתמש יותר בתירוצים.

כך או אחרת, מכבי חיפה לא נראית טוב מתחילת העונה. יש לה ארבע נקודות מתשע אפשריות. עם קצת פחות מזל היו לה רק שתיים. הפציעה של מוחמד אבו פאני היא סיבה לדאגה, משום שעלי מוחמד לא מספיק אגרסיבי כדי להיכנס למשבצת שלו. ההגנה לא מתפקדת. עם או בלי הנסיבות האישיות המצערות, עופרי ארד זה פשוט לא זה. ג'וש כהן, מהגורמים הראשיים לאליפות, לא נראה טוב כרגע, אם כי צריך לזכור שגם בעונה שעברה פתח חלש ואפילו איבד את המקום בהרכב לפני שהשתלט עליו שוב.

כשאת הפסגה חולקות נוף הגליל והפועל תל אביב, הצמרת לא בורחת לאף אחד, אבל מכבי חיפה חייבת להתעורר. לאדי הזכייה בסופרקאפ הישראלי וההעפלה לקונפרנס ליג יש תוחלת חיים קצרה מאוד. המשחק הבא הוא נגד מכבי פתח תקווה העיקשת, אחר כך מגיעה הפועל באר שבע לסמי עופר. זה בדיוק הזמן להתעורר.

תקציר: מכבי פתח תקוה - הפועל תל אביב 1:1 (ספורט1)

בין אוהדים, במיוחד ברשתות החברתיות, מתגלעים חילוקי דעות סביב כל מה שתואם או לא תואם את צבע החולצה של קבוצתם. המקרה של הרחקת אדי גוטליב היה שונה. הקונצנזוס סביב חוסר הצדק היה מפתיע, חד פעמי, כמעט מרגש. כולם הבינו את החוק הפשוט: לשחקן כדורגל יש זכות להגן על עצמו בתחומי המגרש, מקום בו לאוהדים לא אמורה להיות דריסת רגל, תרתי משמע. למה רק כמעט ולא מרגש במלואו? כי זה היה מקרה שבו נוח להביע הזדהות - הרי האדם שחדר זוהה כאוהד הפועל תל אביב וממילא המשחק היה מול מכבי פתח תקווה עם קהל נטול יצרים. כולנו זוכרים את העימות של פואד עם ערן זהבי, שבו ההסכמה הייתה הרבה פחות גורפת, בלשון המעטה.

כך או אחרת, גוטליב נהג באחריות ובהיגיון. הוא הגן על חבר שהותקף. הוא גם היה יכול להיות ברוטאלי יותר עם האוהד אבל שמר על איפוק. על פי חוק ההיגיון, ההחלטה של גוטליב לא לבעוט באוהד הייתה הקו האדום הדק שמפריד בינו לבין הרחקה. עבור שופט המשחק עידן לייבה לא הייתה הפרדה כזאת. הוא הלך על החוק היבש של פיפ"א.

הנראטיב ששולט במוחו של השופט הוא הנחיה ברורה וחד משמעית - שחקן שנוקט בפעולה אלימה כנגד שופט, שחקן אחר, פעיל בקבוצה או עובר אורח צריך לקבל כרטיס אדום. אין שום ספק שזה מה שגוטליב עשה, אבל האם באמת אין מקום להיגיון? ובכן, מסתבר שיש. "במקרה הזה היה ספק לגבי העניין שאולי השחקן פשוט הגן על עצמו, במיוחד לנוכח העובדה שהאוהד הספיק לפגוע בשחקן אחר", אמר לי הבוקר בכיר באיגוד השופטים.

שאלתי אותו האם יש בכלל מקום להפעיל פה היגיון. "בוודאי, השיב, "ואני גם מבין שזה מה שציפו מהשופט במקרה הזה".

פה הוא כבר לא יכול להיעלם. דור מיכה (צילום: מאור אלקסלסי)

להפועל באר שבע צריך לתת עדיין ימי חסד. זו קבוצה חדשה לחלוטין שעברה מתיחת פנים נרחבת עם מסע רכש צעקני במיוחד. אף על פי כן, הכדורגל של הקבוצה מעורר חשד ולא בכדי.

מי שבמיוחד לא מסב תחושת ביטחון הוא דור מיכה, שעד כה לא הותיר חותם רציני. שוב, חשוב מאוד לציין ולסייג - אנחנו בסך הכול אחרי שלושה מחזורי ליגה, וגם עומר אצילי היה צל של עצמו לפני שפרץ במכבי חיפה, ועדיין - סביב מיכה יש סימני שאלה עוד מימי מכבי תל אביב, ובמיוחד בימים הללו שאחרי הגלות בקפריסין.

מיכה, צריך לזכור, היה בורג חשוב במכבי תל אביב במשך עשור שלם, אבל מעולם, גם בעונת השיא של 2018/19, לא היה שחקן מוביל. הוא נטה להיעלם, חווה הרבה מאוד עליות וירידות ולראיה כמעט אף מאמן בקבוצה לא נתן לו מקום בטוח בהרכב. בהפועל באר שבע בונים עליו שיעשה בטרנר מה שעשה בבלומפילד לא אחת - מסירות עומק שמעמידות שחקן מול שוער.

כרגע זה לא קורה, אבל זה יצטרך לקרות מהר. בין אוהדי הפועל באר שבע שוררת ספקנות רבה באשר ליכולת של רוני לוי למשוך את המועדון לצמרת. כדי לעשות את זה, המאמן זקוק לכישרון של מיכה. הפעם אין רוטציה רחבה לשחק איתה. מיכה הוא אחד הברגים החשובים בקבוצה הזאת. אין מאחורי מי להתחבא.

הכיסא של מישל דנסון בבלומפילד, יוזמה של חבריו בשיתוף קרן מכבי תל אביב (צילום: קרן מכבי תל אביב, הועבר על ידי שחר בר דוד)

ג'ני דנסון היא אשת שיווק דיגיטלי וכותבת מוכשרת בוואלה. אנחנו מכירים מספר שנים. בשבוע שעבר קרס בפתאומיות בן זוגה מישל ובגיל 38 הלך לעולמו. לא קורונה, לא סיבה אקזוטית אחרת שמזכה באייטם, אירוע לבבי. מישל היה אוהד שרוף ובעל מנוי למכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל. החברים שלו, בסיוע קרן מכבי תל אביב, שמרו לו כיסא. תמונה אחת שווה כל כך הרבה מילים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully