שוער הפועל תל אביב שביט אלימלך עוצר את חלוץ צ'לסי ג'ימי פלויד האסלביינק. Phil Cole, GettyImages
שוער הפועל תל אביב שביט אלימלך עוצר את חלוץ צ'לסי ג'ימי פלויד האסלביינק(צילום: GettyImages, Phil Cole)

"הייתי יכול להיות במקום אחר לגמרי"

העשירייה בחיפה שהצילה את הקריירה, הסיכום על מפית בבית"ר, הוויתור על אירופה והאהבה להפועל תל אביב. שביט אלימלך חוגג 50 וחוזר לרגעי השיא ("המשחק בצ'לסי? הכי גדול בקריירה"), לאלה שפחות ("פרשת נערות הליווי - בושה גדולה") ולשאלה למה התנתק כמעט לחלוטין מכדורגל

רענן ברנובסקי
07/09/2021

תל אביב. סניף של 'ארומה' בבעלותו של שביט אלימלך. בשנים האחרונות הוא הפך לאיש עסקים, בעיקר בתחום הנדל"ן. הריאיון נעצר בכל מספר דקות, בגלל הרבה מאוד אנשים שהגיעו לברך את שוער העבר, שהיה ונשאר דמות מוכרת מאוד, גם שנים לאחר שיצא מנוף הכדורגל הישראלי.

איך אתה מרגיש באופן כללי? 50 זה כבר לא צחוק.

"האמת? אני מרגיש מצוין. לא מרגיש שום משבר, הכול באמת אחלה. לא ממש עושה עניין מהגיל. גם בתקופות השיא שלי בכדורגל, למזלי ידעתי להיות תמיד עם רגליים על הקרקע וזו תכונה שכנראה שומרת עליי עד היום. עכשיו אני מבין עד כמה היא חשובה".

הכדורגל לא חסר לך?

"מדי פעם חוזר לי החשק לשחק, להרגיש את הדשא, אבל אין באמת סיכוי. עשיתי לפני כמה שנים צילומים לסדרה "גולסטאר" והייתי השוער שם. היה תענוג, אבל זה לא אותו דבר. אני יכול לספר לך שהפסקתי כמעט לראות משחקים, כי אין באמת מה לראות כאן בארץ. מתי כן חוזר לי החשק לחזור לשער? כשאני רואה משחק טוב שמצליח לגרות אותי. ראיתי את המשחק של הנבחרת נגד אוסטריה, הייתי מהופנט למסך. לאחרונה נדיר שאני מצליח לראות משחק מלא ברציפות בטלוויזיה, אבל הפעם הייתי ממש בתוכו. במשחק ליגה רגיל תוך כמה דקות אני כבר מתחיל עם הטלפונים, מעביר ערוצים ולא באמת רואה".

עוד בוואלה!

רוטנשטיינר: "למדנו את דנמרק, נקווה להיות הראשונים שכובשים מולם"

לכתבה המלאה
"במשחק ליגה רגיל תוך כמה דקות אני כבר מתחיל עם הטלפונים, מעביר ערוצים ולא באמת רואה". שביט אלימלך(צילום: אריאל שלום)

נראה כאילו לפני שנתיים-שלוש עלית לבוגרים של מכבי תל אביב והנה פתאום אתה חוגג 50. מוזר לך?

"וואו, לאן לקחת אותי. עונת 1989/90, אני עדיין בקבוצת הנוער, משה מרכוס הוא השוער הראשון ואני מקבל שיחת טלפון. היה איתי במכבי שחקן בשם אבי שאולי, לאבא שלו הייתה מסעדה בתל השומר. כל מי שהיה מגיע לבדיקות או נפצע בקבוצה, הוא היה יודע. ערב אחד, אני אצל ההורים ושאולי מתקשר ואומר לי 'שביט, תתכונן, ביום שבת אתה עולה לשחק עם הבוגרים, מרכוס שבר את היד, תהיה מוכן'. אני בהלם מהשיחה, לא יודע מאיפה זה נחת עליי. עוד לא הספקתי לנתק, מתקשר שמעון קורק האגדי, שגידל אותי במכבי, ואומר לי בקול הצרוד שלו 'שביט, תבוא מחר לאימון של הבוגרים". ובאמת שיחקתי באותו שבוע את המשחק הראשון שלי, נגד הפועל ירושלים".

גדלת במכבי, אבל אתה בעיקר מזוהה עם הפועל תל אביב. מה לא הסתדר לך אז בקרית שלום?

"עליתי לבוגרים בגיל מוקדם, הייתי בן 17 וחצי ולפעמים צריך גם מזל - לעלות לבוגרים כשהקבוצה בריאה, כי שוער צריך ביטחון ומערכת טובה ושקטה, בדיוק כמו שקרה לדניאל פרץ העונה בבוגרים של מכבי. אני עליתי לבוגרים עם חומר אנושי, שאיך נגדיר אותו? לא משהו, בלשון המעטה. תוציא את מיקי כהן, שמעונוב ועוד אולי שחקן או שניים, היו שם מלחמות אגו ובלגנים גדולים. האמינו בי ונתנו לי צ'אנס ולא לקחתי אותו, שיחקתי שם שנתיים, בערך 30 משחקים, ולא ניצלתי את ההזדמנות. לא הייתי שביט עם הבטחון והעוצמה שרציתי להיות. בסוף מכבי הביאו את שורה אובארוב ואני רציתי לשחק ולא נשארתי כשוער שני. נכנסתי להסגר, אחרי שנה קיבלתי את הכרטיס ליד וירדתי לראשון לציון".

אם אתה כבר מזכיר את ראשון לציון, ספר איך התפקשש המעבר לבית"ר ירושלים.

"ב-1995 עשינו יחד עם אלי כהן השריף עונה גדולה בראשון לציון ואז הוא עבר לבית"ר. היה לי איתו חיבור מצוין, אבל הוא הבטיח לאנשי ראשון שהוא לא לוקח אף שחקן לבית"ר ירושלים. אבל אלי האמין בי, והיה דיבור בלי שאף אחד יידע. אפילו סגרתי כבר את כל התנאים עם אברהם לוי. לא אשכח את זה, יושבים בבית קפה בתל אביב, אברהם אומר לי שהכול סגור, מוציא מפית, נשבע לך, כותב לי את כל הסכומים על המפית והם מדברים עם עורך הדין שלי דן חי. אנחנו סוגרים הכול ואני מבין שאני בדרך לבית"ר. נסעתי לחופשה ביוון, ואני מקבל טלפון אחרי כמה ימים מהאנשים בראשון לציון, אומרים לי שאני לא עובר לבית"ר ושאני חייב לחזור מיידית לארץ. הייתי בהלם, אמרתי להם שיש לי סעיף בחוזה לפיו אני רשאי לעבור לאחת מארבע הגדולות אם מגיעה הצעה. אני ממשיך את החופשה ואיך שאני נוחת בישראל מתקשרים אליי מראשל"צ ואומרים לי להגיע בדחיפות לבית של אורי יזרסקי, היושב ראש של הקבוצה, שממש אהבתי אותו. יושב שם סם אולפינר שהיה הספונסר הראשי, יו"ר איגוד הקבלנים ומראה לי סעיף בחוזה שתמורת מיליון שקל, הם יכולים לקנות אותי לצמיתות. הוא אומר לי: "אם אתה לא מגיע מחר לאימון של ראשון לציון, אני שם צ'ק של מיליון שקל ואתה בחיים שלך לא תצא מראשון לציון לשום קבוצה אחרת". הייתי בהלם, ירדו לי דמעות. תבין, כבר הייתי בבית וגן וראיתי את המתקן, הכול היה סגור. בסוף קורנפיין סגר שם, אני חזרתי לראשון והמשחק הכי טוב שלי באותה עונה היה בטדי. קיבלתי ציון 9 בעיתון וניצחנו 0:1 את בית"ר הגדולה".

המיתוס על המפיות היה נכון. אברהם לוי(צילום: ברני ארדוב)

עוברות לך לפעמים מחשבות שאם היית חותם בבית"ר, כל הקריירה החיתה מקבלת מסלול שונה לחלוטין?

"כן בטח שזה עובר בראש, אבל זה מה שקרה וככה הדברים התגלגלו. בסוף נשארתי בראשון וחיכיתי עוד שנה. אורי מלמיליאן התחתן עם סיגל אחותי ואמר לי באמצע העונה שמשה סיני חבר שלו והוא רוצה אותי בהפועל תל אביב. ברור שהסכמתי, למרות שהפועל לא הייתה קבוצה טובה אז. עברתי ומשם הכול התגלגל. בהתחלה עם דרור קשטן שבנה תשתית מדהימה, ואז הגיע השריף אלי כהן ולגמרי סגרתי איתו מעגל. אלי בנה ב-97/98 קבוצה חזקה. מבחינתי זו עונה שלקחנו בה אליפות, כי היא הסתיימה עם משחק השרוכים".

המשחק הזה של בית שאן ובית"ר הוא עדיין פצע כזה גדול? אתה מרגיש שהאליפות הזאת שייכת להפועל?

"ברור. אולי לא הייתה שם מכירה בכסף, אבל ברור שבית שאן נתנו לבית"ר לנצח. מלמיליאן התקשר אליי ואמר לי בסיום אותה עונה, שגם בשבילו כאוהד בית"ר זו לא אליפות אמיתית. מבחינתי כאילו שאנחנו זכינו. שנה לאחר מכן דשדשנו במקום רביעי-חמישי ואז כבר הגענו כמו מורעלים ונתנו לכולם בראש, לקחנו דאבל וזכיתי בתואר שחקן העונה".

העונה של הדאבל הסתיימה עם משחק אדיר שלך בגמר הגביע. זה משחק שהגדיר אותך סופית כסמל של הפועל?

"הייתי באותן שנים ארבע פעמים שוער העונה. הייתי מאוד יציב בהפועל, הרגשתי כאילו גדלתי במועדון הזה והרגשתי שאני חייב למועדון וגם אם יגיעו הצעות, אני לא אלך. הגביע הראשון ב-99 עזר לנו לבנות עוצמות ושנה לאחר מכן הגיעו הדאבל, אירופה ועוד גביעים. באמת שהכול התחבר כמו שצריך".

"נהניתי איתו מכל רגע". שביט אלימלך עם ניצן שירזי(צילום: דרור עינב)

קח אותי למשחק מול צ'לסי. המשחק הכי גדול שלך במדי הפועל?

"אני חושב שכן. קיבלתי גול, אבל הרגשתי שהכול נדבק שם. הייתה שם כמות כדורים עצומה שנבעטה לעברי, אולי 30 ניסיונות הבקעה של צ'לסי. הרגשתי אחרי המשחק שנגעתי בשמיים. פשוט לא רציתי שהמשחק יסתיים. בועטים ואני לוקח, בועטים שוב אני הודף, בועטים וזה לקורה, עוד בעיטה ופוגע במגן שלנו, הכול הלך. שיחקו שם שמות באמת ענקיים - זולה, האסלביינק, למפארד, אז כן, זה כנראה המשחק הכי גדול שהיה לי בקריירה".

איך אחרי משחק כזה, לא יצאת לשחק באירופה? בטח היו הצעות.

"היו הצעות מפנרבחצ'ה בטורקיה ואולימפיאקוס, שרצו שאבוא מיידית ליוון. ישבתי עם דרור קשטן בבית קפה והוא אמר שאני לא יכול לעזוב, כי תכף יש לנו את המשחק נגד פארמה, בתוך תוכי העדפתי להישאר בישראל. מצד שני, אין לי ספק שאם הדברים היו קורים היום, הייתי במקום אחר לגמרי. אני ממש מצטער שלא יצאתי למקומות להיבחן וזה בהחלט פספוס".

סיימת עם הכדורגל לפני 8 שנים, מאז נעלמת לגמרי מנוף הכדורגל בישראל. למה בעצם?

"אני חושב שזה בגלל שנגעלתי מכל מה שראיתי בכדורגל, כל מה שנחשפתי אליו, כשחקן וכמאמן. בנוסף, עברתי סוג של משבר, אחרי שניצן שירזי, שהיה חבר יקר וקרוב שלי, נפטר. ניצן היה האיש שבעצם החזיר אותי לכדורגל, כעוזר מאמן בהפועל חיפה. אחרי מה שעברתי בהפועל פתח תקוה אמרתי לעצמי שדי, לא בא לי יותר, לא בא לי להרוס לעצמי את החוויות שהיו לי כשחקן. אבל לא יכולתי לסרב לו, כי באמת היינו חברים טובים וסמכתי עליו. עשינו עונה ראשונה מצוינת ובאמת נהניתי מכל רגע, גם בקבוצה, גם מהנסיעות לחיפה כל יום ובעיקר עם ניצן".

כולם כל כך אהבו את ניצן שירזי, מה היה מיוחד בו?

"אתה מדבר איתי על ניצן ואני עם צמרמורת. איש חכם, איש מצחיק, שנון, כולם אהבו אותו אבל באמת. זה בנאדם שאם אתה נמצא לידו, אתה רוצה רק לעשות בשבילו ולבלות איתו כמה שיותר זמן. וכעוזר מאמן שלו, רציתי שנצליח. אז הכול השתלב יחד מהלב והצלחנו בשנה ההיא".

אחרי העונה השנייה התקשרו מהפועל תל אביב. איך הרגשת?

"כמובן שלא היססתי לרגע ואמרתי כן. דורון אוסידון, שהיה חבר טוב שלי, היה אז בהנהלה. הוא אמר לי שאני וניצן באים כצוות והיינו בטירוף. ניצן קיבל בפעם הראשונה מועדון גדול לאמן, יחד איתי הוא גם הרגיש יותר ביטחון, כי הוא לא היה לבד. קיבלנו קבוצה מפוררת לחלוטין, בעיקר חברתית".

לא חששתם לקחת אז את הקבוצה?

"לשנייה לא. ניצן סיפר אז שאלי טביב התקשר אליו והוא אפילו לא שאל מה נשמע ומה קורה, אלא מיד אמר לטביב: 'מתי האימון הראשון ומתי להגיע?'. ניצן עשה שם מהפך גדול וזכינו בסיום העונה בגביע. באותה עונה, ניצן היה מתלונן על כאבי ראש, אבל אמר שזה בטח מהלחץ של הכדורגל ולא לדאוג. הוא היה על אופטלגינים ואדווילים קבוע, עוד מסיום התקופה בהפועל חיפה ובאמת שדאגתי לו, אבל הוא לא רצה לשמוע כלום וכמובן לא סיפר כמעט לאף אחד את מה שעבר עליו".

משחק שלא יישכח. אלימלך עוצר בלונדון את האסלביינק(צילום: GettyImages, Phil Cole)

איך אתה רואה את הפועל של היום?

"המועדון הזה כבר לא עוצמתי כמו פעם. עשו הרבה טעויות, בעיקר ניהוליות. איבדו גם את הקהל הטוב, הקהל האמיתי, מהתקופה שלי כשחקן וכמאמן. אני לא חושב שזה הקהל שמוביל היום את המועדון. אני גם לא מאשים את ההנהלה הנוכחית, כי מצפים מהם להשקיע כספים שאין להם. אז בשנים האחרונות כבר לא כיף לראות את הפועל. הלוואי שבהפועל תהיה שוב קבוצה שיהיה כיף לראות. אני חושב שבתקופה ששיחקתי, גם על המגרש וגם בניהול, היינו יותר טובים ממכבי תל אביב. והיום אני רואה מה קורה בהפועל ומה קורה במכבי, זה שני עולמות שונים לגמרי".

בסוף החלק שלך כעוזר מאמן בהפועל נגמר בצורה די מכוערת, מה קרה שם?

"סיימנו עונה. לצערי ולצער כולם, הרופאים מצאו את מה שמצאו אצל ניצן והתחילו הדיבורים על זה שאני מעביר את מחנה האימון בקיץ וניצן יצטרף, כי אוטוטו הוא יוצא מזה והכל חוזר לקדמותו. היינו צריכים לספר לשחקנים ולשתף אותם בזה. אני יודע מה הרופא אמר לניצן, אבל כלפי חוץ צריך לשדר לשחקנים שהכול יסתדר והכול כרגיל. אז שעות שלמות שאני נמצא לצידו בבית החולים ומשם ממשיך כאילו כרגיל לאימונים ואז גם צריך לצאת למחנה אימונים. התכנית הייתה די ברורה, אני ממלא את מקומו לחודש-חודשיים, ניצן מתחזק, מתגבר וחוזר לעבוד כרגיל. הייתה לי ציפייה אמיתי שהוא יחזור. אז עוד לא ידענו את חומרת המצב הרפואי ועוד לא ידענו שיש גרורות והמצב ילך ויסתבך. ניסינו להישאר אופטימיים. ובזמן שאני רץ בין המיטה של ניצן לאימון עם השחקנים, הבעלים חיים רמון עם תוכניות משלו והוא הולך מאחורי הגב של כולנו וסוגר עם יוסי אבוקסיס, כמובן בלי להגיד לי מילה".

ולמה זה לא הסתדר עם אבוקסיס?

"שיחקתי עם יוסי, אז חשבתי לעצמי שטוב שהוא מגיע ובטח נעבוד יחד. כבר בהתחלה קלטתי שיש כאן דברים לא נורמליים. הוא הראה לי את הדרך החוצה. הקהל שוב היה לצידי אז והיה את הרגע הזה שבו התעוררתי והבנתי שהם לא מחכים לשום ניצן, הם כבר התקדמו הלאה בלי להודיע לנו. ממש כעסתי, הרגשתי שבוגדים בי. פשוט דחקו אותי הצידה ואבוקסיס אפילו לא התייחס אליי. קלטתי מה הכדורגל עושה לאנשים וזה גם הוציא לי את החשק להרבה שנים אחר כך, עד היום בעצם. לכן אני לא מנסה לחזור לאמן או להשתלב בחזרה".

"פשוט דחקו אותי הצידה ואבוקסיס אפילו לא התייחס אליי"(צילום: קובי אליהו)

ב-1999 אלימלך היה שוער הנבחרת לפני שני המשחקים מול דנמרק. המשחק הערב הוא הזדמנות מצוינת עבורו להיזכר.

"ידעתי שאוואט הולך לשחק. המשחק היה ברמת גן, וזה באמת היה מביש. אפילו לראות את זה מהספסל היה קשה מאוד. חטפנו חמישייה ואני אפילו לא יכול להסביר את זה. ישבנו בחדר ההלבשה בסיום ואמרתי לעצמי שאין בכלל טעם לטוס לדנמרק. לא עוברות כמה דקות ושלמה שרף אומר לי שאני אמור לפתוח בגומלין. כמובן שזה לא היה פשוט והיו חששות, אבל באופי שלי אני רק רוצה לקבל את ההזדמנות ולשחק במדי הנבחרת. מצד שני, אתה מבין שזה משחק לפרוטוקול, ואחרי כל מה שהיה, בלי רביבו ועם 40 אלף דנים משוגעים באיצטדיון, במשחק הפרידה מפטר שמייכל, פחדתי שבקלות ייגמר 7 או 8".

לא חששת שהגומלין הולך להיות משחק של כתם לכל החיים?

"בטח שכן. אני יכול לספר לך היום, כשהייתי בנוער של מכבי תל אביב, היה דיבור במהלך אחד השבועות שאני אשחק במשחק בחיפה, ה-10:0 המפורסם שמכבי הפסידה. בסופו של דבר, היה איזשהו משחק חשוב בנוער, העדיפו לשמור עליי ואיתי אריכא היה זה שפתח בחיפה. תחשוב, אם הייתי משחק באותו 10:0, איך זה יכול היה להשפיע על הקריירה שלי. אחרי זה נסעתי כבר כמחליף עם מכבי לקרית אליעזר וקיבלנו חמישייה בהליכה. אז אני מחזיר אותך לגומלין בדנמרק ואומר לעצמי שיהיה משחק ושחלילה לא אקבל כאן שמינייה, כי את אף אחד לא יעניין מה עבר עלינו ומה הנסיבות. בסופו של דבר, הייתי יחסית בסדר והפסדנו רק 0:3. הרגשתי שיצאנו בשלום".

בוא נחזור רגע למה שהיה כאן בישראל, בלילה ובבוקר שאחרי המשחק. ידעתם משהו על הפרשה שהולכת להתפוצץ לכם בפרצוף, עם הנחיתה בדנמרק?

"לא. לא היה לי מושג מכלום. ישנתי בחדר עם שמעון גרשון, ילדים טובים. לא העליתי בכלל על דעתי שיכול לקרות כזה דבר. להיפך, אני עוד זוכר ששלמה עשה מהלך ואמר לכולנו להביא את בנות הזוג ללובי. גרתי לא רחוק מהמלון ועדיין לא הייתי נשוי. יצאתי עם מישהי באותה תקופה והיא הגיעה יחד ההורים שלי לבקר במלון. היו עוד כמה בנות זוג ואחרי זה עלינו לחדרים לישון. באמת שלא ידעתי כלום ממה שקרה במלון. גם כשלקחו אותי לחקירה בויצמן-יער, המשפט הראשון שאמרתי היה: 'חבר'ה, אני גר ממול ואם הייתי רוצה משהו, הייתי חותך הביתה'. אמרו לי לא לדאוג, הם ידעו שאני לא קשור לפרשה, רק שאלו מה שמעתי ומה אני יכול לספר ואמרתי להם שישנתי עם גרשון ולא שמענו כלום. אף פעם לא הייתי בלגניסט, אני ילד טוב והחלום שלי רק היה לשחק בנבחרת. עד היום אפילו לא שאלתי על מה שקרה שם, לא דיברתי על הפרשה. אני רק יכול להגיד שזו הייתה בושה גדולה לשחקנים שעשו את מה שעשו. יש משחק כזה חשוב נגד דנמרק, משחק של פעם בחיים, וזה לא הגיוני בכלל לעשות כאלה דברים".

כעסת על אותם שחקנים, אחרי שזה התפוצץ?

"בעיקר התרכזתי בעצמי אחרי המשחק הראשון, כי ידעתי שאני משחק בגומלין. ואז מגיעים לדנמרק והכל יוצא החוצה והתבאסתי שעד שאני צריך לשחק, לא דיברו בכלל על המשחק, רק על הפרשה. בהחלט ימים מאוד לא נעימים".

"אתה מבין שזה משחק לפרוטוקול, ואחרי כל מה שהיה, בלי רביבו ועם 40 אלף דנים משוגעים באיצטדיון, במשחק הפרידה מפטר שמייכל, פחדתי שבקלות ייגמר 7 או 8"(צילום: GettyImages, Mike Hewitt)

מה לאחל לך ליום הולדת 50?

"באמת שרק בריאות. עם הקורונה הזאת, רק בריאות. שנמשיך ליהנות מהחיים ושנראה כדורגל טוב".

תן לי משפט סיכום לקריירה שלך.

"היה לי כיף, נהניתי כמעט מכל רגע. אין כמו להיות שחקן כדורגל. הייתי משלם בשביל להיות שוב שחקן. הגוף לא נותן להתגעגע, אבל התהילה הזאת בתור שחקן, מה שאתה מרגיש עם האהדה שאתה מקבל, הייתה תקופה די ארוכה שהייתי בטופ וזה היה מדהים. אני חושב שבזמנים שלי היה מבחר עצום של שחקנים טובים והיום אין כמעט כישרונות. יש כמה ספורים. בליגה שלנו אין כמעט כישרונות, אין הרבה שחקנים איכותיים".

אם הכדורגל טוב הוא עוקב. שביט אלימלך(צילום: אריאל שלום)

שביט אלימלך

  • 1988-1992 בוגרים מכבי ת"א
  • 1992-1996 עירוני ראשל"צ
  • 1996-2007 הפועל ת"א (דאבל ב-2000 עם קשטן, המסע הקסום באירופה - רבע גמר אופ"א 2002),
  • שלושה גביעים - 1999, 2006, 2007
  • 2007 - עירוני קרית שמונה
  • 2008 הפועל פ"ת - פרישה מכדורגל
  • 2009- עוזר מאמן הפועל פ"ת
  • 2010 - עוזר מאמן של ניצן שירזי בהפועל חיפה (שנה ראשונה מוצלחת - פוטרו בעונה השנייה)
  • 2012 - עוזר מאמן ניצן שירזי בהפועל ת"א - זכייה בגביע
  • 2013 - אבוקסיס מתמנה למאמן הפועל - אלימלך עוזב ונפרד בטונים צורמים מהמועדון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully