רק בישראל: השאלות שעולות אחרי הניצחון המוחץ על אוסטריה

זה היה אחד ממשחקי הנבחרת המוזרים אי פעם, ואחרי החמישייה המדהימה עולות לא מעט שאלות: למה רוטנשטיינר בחר בהרכב הזה, מה יהיה עם טיבי, האם באמת לערן זהבי אין מקום בנבחרת של 99' ואיך האוהדים שהתעקשו להרוס את החגיגה עשו בדיוק ההפך? רון עמיקם מסכם הצגה ביזארית

כל השערים של משחקי מוקדמות המונדיאל, מיום שבת 4 בספטמבר (ספורט1)

זה היה אחד ממשחקי הנבחרת הכי מוזרים שהיו פה. באיזשהו שלב, במצב של 0:3, מאזן הבעיטות לשער היה 3:15 לאוסטרים. תוסיפו לזה את שריקות הבוז הביזאריות על כל נגיעה קטנה בכדור של מונס דאבור, וקיבלתם את חלום הבלהות של כל במאי טלוויזיה: שתילת סאונד שלא תואם את מה שרואים במשחק. ככה זה נשמע.

ועם כל המוזר, והביזאר והחייזר (איך אמר אתמול נאתכו על זהבי? "בועט פעם אחת וכובש שניים"), ישראל תקעה חמישייה לאוסטריה במשחק שבו המצטיין היה אופיר מרציאנו. מזכיר מאוד את ציון ה-10 הראשון שקיבל שחקן בכדורגל הישראלי, שוער הפועל תל אביב יואל שוהם, בסיום משחק שבו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה 0:3 משלוש בעיטות לשער.

עוד בוואלה!

רוטנשטיינר: "אני לא מצליח להרגיע את זהבי, כל אירופה מדברת עליו"

לכתבה המלאה
כמה כישרון, כמה רגעים יפים. וייסמן חוגג (צילום: ברני ארדוב)

המחצית הראשונה הייתה קשה לצפייה, גם בגלל שריקות הבוז, גם בגלל שהקהל התקשה לנוע בין שריקות בוז לקריאות שמחה, כך שה-0:3 בדקה ה-35 התקבל כמו 0:3 על סן מרינו ולא אוסטריה עם דייויד אלאבה ומרקו ארנאוטוביץ' המדהים. הקושי האמיתי בצפייה היה בגלל תפקוד הבלמים. לא ברור איזה משחק ראה וילי רוטנשטיינר שהחמיא לאוראל דגני וניר ביטון, אבל הנעת הכדור בחלק האחורי הייתה כמו לשחק ברולטה רוסית עם אקדח מלא, וזה כולל את מרציאנו שמשחק הרגל שלו בהדיפות עולה בענק על משחק הרגל שלו בניסיון מסירה.

את האמת על איתן טיבי סיפר בדרכו האילמת ולאדן איביץ' ששלח אותו לנוח עונה שלמה על הספסל כי סייע לסרפסבורג להעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופית על חשבון מכבי תל אביב. אחרי רמי גרשון, איתן טיבי הוא עוד הברקה של בלם העבר דודו דהאן. מגיע לו פרס על מפעל חיים מטעם שתי המשפחות.

לפי רוטנשטיינר, טיבי התלונן על בעיה פיזית במחצית ולכן הוחלף. לא היה חסר שהיה נשאר לשעשע את האוסטרים במחצית השנייה. לפני המחמאות לרוטנשטיינר על החילופים, צריך לשאול - איך הוא בחר לשחק עם קשר (ביטון) בתור בלם ועם בלם (אלחמיד) בתור קשר, ולמה ההרכב הראשון שלו נראה כמו הרכב טלאים לעומת ההרכב האחרון?

קחו את החילוף במחצית, כשגלזר נכנס במקום טיבי ואלחמיד חזר למקומו הטבעי וההיסטורי כבלם שמאלי, והחילוף הכפול שזרק למגרש את מוחמד אבו פאני ושון וייסמן. עם כל הכבוד לשער של סולומון, לחטיפה של זהבי בדרך לשער שלו ולהצלות של מרציאנו - אלה החילופים שניצחו את המשחק. גלזר חטף, וייסמן בנגיעה הראשונה שלו שלח בשמאל לחיבורים. מפה אוסטריה הניעה כדור בהגנה אפילו גרוע מזה שהניעה ישראל במחצית הראשונה.

עוד בוואלה!

"אימת ההגנה", "הסיוט של פודה": גם באוסטריה מהללים את ערן זהבי

לכתבה המלאה
צריך לבדוק עם עצמו למה ההגנה נראתה ככה. רוטנשטיינר (צילום: ברני ארדוב)
איביץ' ידע מה הוא עושה. טיבי (צילום: ברני ארדוב)

היה צריך ללכת למשחקי אסיה בטהרן ב-1974 כדי לבדוק מתי ניצחה ישראל שלושה משחקים ברציפות כשהיא תוקעת 13 שערים (רביעייה במולדובה, רביעייה באיי פארו, חמישייה לאוסטריה). אז זה נגמר בשמינייה למלזיה, שישייה לפיליפינים ושלישייה ליפן.

רוטנשטיינר אמר שזה קודם כל זהבי. הוא כבש 6 שערים מתוך ה-13 האלה, אבל זה אפילו פחות מ-50 אחוז מסך שערי הנבחרת. כנראה שאלה שטענו שלזהבי אין מקום בנבחרת הקודמת שכבשה חמישייה לאוסטריה, צריכים לפנות מקום לעוד כמה שיש להם מקום בנבחרת של 99'. בינתיים זהבי השחיל לבדו לאוסטריה חמישייה בשני משחקי הבית האחרונים מולם.

ישראל כבשה אתמול חמישייה, מרגלי ארבעה חלוצים. זה מרשים בכל קנה מידה, זה גם אומר המון על האיכות בחלק ההתקפי של הנבחרת. הבעיה כמובן שאחרי החמישייה מול אוסטריה ב-99' גם חטפנו חמישייה מול דנמרק. אז זה לקח חמישה חודשים בין המשחקים, הפעם רק שלושה ימים. אחרי הכל, הבלמים שלנו נפלו אתמול מרגליים, עופרי ארד לא כשיר מנטלית לדנמרק ונשארנו עם איאד אבו עביד שהוא חסר ניסיון. ג'ואל אבו חנה אפילו לא מתלבש בנבחרת. עדיף כבר לוותר על מערך של שלושה בלמים במשחק שבו ספק אם נתקוף, גם בגלל שלא בטוח שאפשר לתפור שלושה בלמים למשחק, אפילו מחלוצים.

ועוד משהו על מה שנותר. ישראל במקום השני, אבל תצטרך לשחק בדנמרק, בסקוטלנד ובאוסטריה, שבנס אפשר יהיה להוציא שם נקודה בודדת. ישראל יכולה להגיע לפלייאוף למונדיאל אם תצליח להשיג יותר מזה, אבל אם להסתמך על העבר, היא תלויה מאוד באיי פארו שצריכה עוד לארח את סקוטלנד ואוסטריה.

עוד בוואלה!

"רק בגלל ציטוטים מהקוראן": איך נראו הקריאות למונס דאבור בחו"ל?

לכתבה המלאה

מישהו אמר משהו? זהבי (צילום: ברני ארדוב)
איזה רגע מתוק. דאבור (צילום: ברני ארדוב)

חבל רק שביברס נאתכו לא נקב בשמו של איתמר בן גביר כשדיבר על גורמים שניסו להבעיר את האש, אבל הוא לגמרי התכוון גם אליו. היה מביך להיות אתמול בסמי עופר כששני קהלים ניסו להתייחס לדאבור בדרך משלהם, ואף אחד לא הפריע לשני. צד אחד - הצד הגדול - שרק בוז והצד השני מחא כפיים. הכי מגוחך היה שבכל פעם שהתרומם איזה קומץ כדי לשיר "דאבור בן ***ה", הכרוז הכניס טקסט על חבישת מסיכות. אולי היה צריך להוסיף שהמסכות לא מיועדות רק להתגונן מקורונה, אלא גם לסתום את הפה.

דאבור שיחק, וכבש, ועשה סג'דה, והלך לקהל עם שאר שחקני הנבחרת כדי לחגוג, ושריקות הבוז שהיו מוזרות לאורחים והפריעו נורא למארחים נראו פתאום כל כך חוטאות ל"מטרה". ראיתם פעם נבחרת שכובשת שער והקהל שלה שורק לה בוז? רק בישראל.

את הפרגון בין השחקנים, העידוד והדרבון וכל ה"ביחד" שהיה אמש בסמי עופר, אפשר לתלות בסאגת דאבור. היו אתמול רגעים שבהם היה נדמה שישראל ניצחה משחק חוץ. אפשר לומר שמעולם לא איחד כך את הנבחרת קהל שחש אנטי כלפיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully