אחרי שכבש את הרשת, הכדורסלן קטוע היד רוצה לכבוש את ה-NCAA, ליגת המכללות הבכירה. הכירו את האנסל עמנואל, בן ה-17 שמשחק עם יד אחת, אבל מפצה על כך עם טונות של אתלטיות, כישרון ונחישות. עמנואל הפך לסנסציית רשת בחודשים האחרונים, בעקבות סדרה של סרטונים בהם הציג דאנקים מרהיבים, מסירות יצירתיות וקליעה נקייה מחוץ לקשת מול התיכוניסטים הטובים בארצות הברית.
הסיפור הייחודי של האנסל צד את עיניהם של האתרים המובילים בארצות הברית, כולל כתבת עומק ב-ESPN ו"יאהו" וסיקור תקשורתי יוצא דופן לשחקן בגילו. האנסל שגדל באחת השכונות העניות בסנטו דומינגו שברפובליקה הדומיניקנית, היגר לארצות הברית בתחילת השנה כדי לרדוף אחר החלום להגיע ל-NBA למרות נסיבות חייו יוצאות הדופן.
צפו בביצועיו של עמנואל
עוד בוואלה!
כשהיה בן 6 ושיחק בשכונה, נפל האנסל קורבן לתאונה טרגית, כשעמוד בניין סדוק נפל באופן פתאומי. זרועו השמאלית של האנסל נתקעה תחת העמוד, ורק כעבור שעתיים הוא חולץ והובהל לבית החולים כשמצבו בינוני. הרופאים הצליחו לייצב את מצבו של האנסל בבית החולים, אבל נאלצו לקטוע את זרועו השמאלית - הפחות דומיננטית שלו.
עמנואל שחלם בכלל על קריירה בבייסבול, התאהב בכדורסל בתקופת השיקום, וגילה בו כישרון יוצא דופן תודות ליכולות האתלטיות המרשימות שלו. הוא הפך לשחקן הטוב בגילו ברפובליקה הדומיניקנית ושלח סרטונים שלו לתיכונים בארצות הברית. אחד מהם, תיכון לייף כריסטיאן בעיירה קיסימי שבפלורידה, החליט להמר עליו ולא התאכזב: האנסל לא רק קיבל תשומת לב מיוחדת מהתקשורת, אלא גם התברר כפרוספקט מסקרן. הוא קולע למעלה מ-20 נקודות למשחק, ולפני חודשיים בטורניר באורלנדו העמיד ממוצעים של 25 נקודות ו-11 ריבאונדים.
"אני בסך הכל אוהב לשחק כדורסל ולהפוך למודל לחיקוי. אני מנסה להשתמש במה שאלוהים נתן לי, ולא 'מתבכיין' על מה שאין", אמר בשבוע שעבר ל"אורלנדו סנטינל". "אני חולם להגיע למיאמי היט ולשנות את התדמית של קטועי הגפיים ברחבי העולם. אנחנו לא מוגבלים כמו שאנשים חושבים שאנחנו".
צפו בכתבה של ESPN על סיפורו
אתמול קיבל האנסל הצעה ראשונה ממכללה אמריקאית מדיוויז'ן 1, טנסי סטייט. לפי ההערכות, זו לא תהיה ההצעה היחידה. "כשעמנואל נפצע, פקפקתי באלוהים", סיפר אביו, שהיה כדורסלן מקצועני ברפובליקה הדומיניקנית. "הייתי איתו שם כשקטעו את היד שלו, וחשבתי שהכל נגמר. ממכה כזאת לא מתאוששים כל כך מהר".
אביו של האנסל הוסיף ש"הוא לקח כדורסל ושאל אותי, 'אבא, איך אני אמור לעשות את זה? מה יקרה כשאגדל ולא תהיה לי יד?' אבל איכשהו הוא מצא את האהבה והאנרגיות כדי להתחיל הכל מחדש, וזה כל כך מרגש אותי. מבחינתי, הוא מודל לחיקוי. הלוואי שהיו לי את הכוחות שלו. הוא לא נולד כך, ולראות את הילד שלך במצב כזה, זה לא קל. אבל הוא התגבר".