זה לקח לכריס פול 16 שנים, 22 סדרות פלייאוף, 1,212 משחקים, 37,757 דקות, חמש קבוצות, שבעה מאמנים ו-179 חברים שונים לקבוצה - אבל הבוקר (חמישי) המעגל סוף סוף נסגר: הרכז המופלא סוף סוף הגיע לגמר ה-NBA, לראשונה בקריירה.
ובאיזה סטייל הוא עשה את זה: עם שורה סטטיסטית חסרת תקדים של 41 נקודות, 8 אסיסטים ו-0 איבודים, עם התפוצצות במחצית השנייה בה צלף 31 נקודות (שיא אישי למחצית אחת), עם המשחק השני הכי טוב אי פעם של שחקן בן 36 ומעלה (קארל מאלון קלע 50 מול סיאטל בשנת 2000, כשהיה בן 37).
זה היה מסע ארוך ומלא קשיים ותלאות עבור פול, שהמספרים והאיכויות שלו לאורך השנים תמיד נראו כמו של אחד הרכזים הגדולים בהיסטוריה, אבל ההישגים לא תמיד יישרו קו. לפעמים הוא נעצר בגלל פציעות ולפעמים מסיבות אחרות, אבל אחרי סגירת המעגל הלילה, הכל נשכח.
"16 שנים כאלה...של ניתוחים, של עבודה קשה, של הפסדים. הפסדים גרועים. הלילה סוף סוף אפשר ליהנות", אמר פול הנרגש בנאום הניצחון בסיום. בקיץ האחרון פול היה מחוזר על ידי קבוצות בכירות יותר מפיניקס, וההחלטה להצטרף דווקא לקבוצה הצעירה והלא בשלה באריזונה העלתה סימני שאלה. הלילה התברר שהוא ידע יותר טוב מכולם.
"הסיבה האמיתית שבחרתי בפיניקס הייתה הבחור פה לצידי. הוא חתיכת לוחם", החמיא פול לדווין בוקר, שספג ממנו את הווינריות ורוח הלחימה לאורך העונה, והגיע עד לגמר בפלייאוף הראשון בקריירה שלו. בוקר הילל את פול בסיום, וסיפר בסיום ש"מטורף לחשוב שצפיתי במשחקים שלו ב-NBA כשהייתי בן 10, והייתי מעריץ שלו. היום אני וחברים שלי תופסים את עצמנו לפעמים במשחקים כשאנחנו לידו ואומרים לעצמנו, 'זה CP3! זה CP3!' מוזר שגדלתי כאוהד שלו ועכשיו אני משתף איתו פעולה בקו האחורי. מדהים איך לפעמים החיים מסתדרים בצורה משונה כזו".
האפקט המדהים של פול, שגרם למהפך בקבוצה, בא לידי ביטוי גם במספרים: בחמש העונות הקודמות הסאנס עמדו במצטבר על 30 אחוזי הצלחה בלבד, ופתאום הם בגמר. לשם השוואה, אף קבוצה בספורט האמריקאי - NBA, NFL, NHL או MLB - לא עלתה לגמר של הליגה אחרי חמש שנים רעות כל כך.
גם תקרית לא נעימה לא העיבה על השמחה של פול: ברבע האחרון, אחרי שהסאנס פתחו הפרש גדול והניצחון כבר היה בכיס, פטריק בברלי דחף אותו מאחור במכוון והורחק. לאחר מכן נרשמו גם חילופי דברים בין CP3 לדמרכוס קאזינס. "זה היה הרגע שבו הבנו ששברנו אותם סופית", אמר ג'יי קראודר.
"היו ספקות לגבי כריס ולגבי התפוקה שלו, או הכשירות שלו. אבל עמוק בלב, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהוא יגיע לגמר, עד שהוא יוכיח כמה הוא ענק בשלבים האחרונים של הפלייאוף", אמר מאמן פיניקס מונטי וויליאמס, שעבר כברת דרך ארוכה עם פול, אותו אימן גם לפני עשור בניו אורלינס. "הצורה שבה המשחק הזה הסתיים, עם המחצית השנייה האדירה של כריס, זה פשוט אדיר. סגירת מעגל כזו לא קורית גם בחלומות הכי פרועים".
גם מבחינתו של מונטי וויליאמס זו הייתה סגירת מעגל מרגשת. חמש שנים אחרי שאשתו מתה בתאונת דרכים, המאמן בן ה-49 רושם הישג נפלא, ושוכח לרגע מהטרגדיה המשפחתית שעצרה את הקריירה שלו למשך כמה שנים. וויליאמס שהפך לאחת הדמויות האהובות ב-NBA, קיבל מחמאות משחקנים בליגה ברחבי הרשת, וגם כריס פול שיבח אותו: "הוא לא נבחר למאמן העונה, אבל אנחנו יודעים מי הוא ויודעים מה הוא שווה, אנחנו יודעים שהוא מאמן העונה האמיתי".
בצד השני, הקליפרס מסכמים עוד עונה בה לא הצליחו לעמוד במטרה הסופית. עם קוואי לאונרד, פול ג'ורג' ושורה של שחקנים משלימים איכותיים, המטרה המוצהרת של הקבוצה הייתה זכייה באליפות, אבל הפציעות של קוואי ופול ג'ורג' לאורך העונה וההיעדרויות שגרמו להם לשחק יחד מעט מדי, השפיעו לרעה.
לאונרד החמיץ את הסדרה בשל פציעה, ופול ג'ורג' חיפה עליו בצורה מרשימה, אבל לא היה יכול לשאת בעול לבדו. הלילה הוא סיים את העונה עם 21 נקודות ב-40 אחוז מהשדה.
"הנראטיב לפיו אני לא שחקן לפלייאוף - מעולם לא הבנתי אותו. אני אותו בנאדם. היו לי בעיות כמו שיש לכולם. אני לא שונה מאף אדם אחר. שוב לא הצלחתי ללכת עד הסוף, ה'טוב' שלי לא היה מספיק, אבל אני גאה במה שעשינו כקבוצה", אמר ג'ורג' בסיום.
ג'ורג' משוכנע שאם קוואי היה כשיר, הסדרה הייתה נראית אחרת: "כנראה שהיינו עוברים את פיניקס, בטוח שהסדרה הייתה שונה לחלוטין. אנחנו מדברים כאן על אחד השחקנים הכי טובים בליגה שהיה חסר, ועדיין היינו קרובים מאוד לעלות לגמר".
גם מרכוס מוריס טען ש"הקבוצה הבריאה יותר ניצחה. כל הכבוד להם", והתייחס גם לפיל בחדר: שאלת הישארותו של קוואי לאונרד.
"הוא יחזור אלינו בשנה הבאה. כן, אמרתי את זה. הוא יחזור לנו, ונמשיך לבנות מהנקודה שבה נעצרנו", אמר.
אחד מהפתעות העונה של הקליפרס היה רג'י ג'קסון, שמעמדו ב-NBA היה בירידה חדה, עד שהפך לאחד משחקני המפתח של טיירון לו. ג'קסון סיכם את העונה בדמעות, ואמר ש"הדבר הראשון שאמרתי לחבר'ה בחדר ההלבשה זה 'תודה שהצלתם אותי'. הגעתי לקבוצה הזו במקום מאוד קשה, לא ידעתי אם שווה להמשיך לכדורסל בכלל. הם החזירו לי את התשוקה, ולנצח אהיה אסיר תודה. זו השנה העשירית שלי ב-NBA, וזו הייתה השנה הכי טובה שלי".
ג'קסון עדיין לא יודע אם ימשיך בקליפרס בעונה הבאה, אבל מבטיח: "העיר הזאת מיוחדת מבחינתי. אני לא יכול לנבא את עתיד, אין לי מושג מה יקרה, אבל העיר הזאת, הקבוצה הזאת, האוהדים האלה - הם מיוחדים. אהיה קליפר לנצח".