דני אבדיה: "בתחילת הדרך הייתי בהלם שאני משחק עם ווסטברוק וביל"

הרוקי של וושינגטון סיפר על השבועות הראשונים ב-NBA, הלחץ במכבי ת"א, השיקום והעונה הבאה: "רוצה להיות אובססיבי לגבי הקליעה"

מערכת וואלה! ספורט
נבחרת ארצות הברית בכדורסל לטוקיו 2020 (מתוך יוטיוב)

דני אבדיה התארח בפודקאסט של מומחה הדראפט האמריקאי פראן פרשילה, ודיבר בין היתר על הפציעה והניסיון להשתקם ממנה. "זה הולך ממש טוב, אני מנסה להשתפר בדברים בהם לא הייתי מספיק טוב", אמר. "אני עובד מאוד קשה כדי להתחזק, גם מכניקת הזריקה שלי נראית נקיה יותר. יש לי את ההזדמנות הזאת לנסות להשתפר ובינתיים זה הולך טוב. אני כבר מחכה לחזור לפרקט, עברתי דברים אישיים לא פשוטים ואני כבר מחכה לעונה הבאה. אני רוצה להיות אובססיבי לגבי קליעה, קליעה זה דבר חשוב מאוד בעידן הזה ואני רוצה שיהיה לי אחוז גבוה בקליעה מבחוץ. אני רוצה להשתפר עם יד שמאל שלי ולהשתמש גם בה לקליעה, וחשוב לי לשפר גם את האחוזים מהעונשין".

כשנשאל מה למד מעונת הרוקי שלו סיפר: "למדתי הרבה דברים, יש פה תרבות אחרת, יותר משחקים, יותר אינטנסיביים, משחקים יום אחר יום. פגשתי ליגה חדשה לגמרי, שחקנים שלא הכרתי, לא היה לי ניסיון מולם. זו היתה שנה מאתגרת, למדתי שצריך להיות יציב, וזה לא פשוט, ולשמור על הגוף שלך. מאוד הגיוני שתיפגע אם לא תשמור על הגוף שלך בעונה כל כך ארוכה, וראינו את זה. אני הולך להיות יותר ממוקד באספקט הזה, ואני מקווה שבשנים הבאים אהיה חזק יותר.

"בתחילת העונה הפסדנו הרבה משחקים, ואז התחלנו להבין את התפקידים שלנו. התחלנו לנצח, ובסיום העונה היינו ברצף יפה והצלחנו להגיע לפלייאוף", הוסיף אבדיה. "לא ממש הצלחתי לראות את העיר, כי יש משחק כמעט בכל יום, ובימים שאין משחקים אתה רוצה לנוח. זו עיר יפהפיה, אבל לא יצא לי לפגוש הרבה אנשים או ללכת למסעדות כי הכול היה סגור".

עוד בוואלה!

האופי של הקליפרס שוב ניצח: "אנחנו אף פעם לא מוותרים"

לכתבה המלאה
מביט קדימה. אבדיה (צילום: GettyImages)

כשנשאל על שיתוף הפעולה עם ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל, השיב: "בהתחלה הייתי בהלם, אבל אז הם ממש הפכו לחברים שלי לקבוצה, ראיתי אותם בכל יום, ובשלב מסוים הבנתי שהם אנושיים. זה היה כבוד להיות במחיצתם, אני יכול ללמוד מהם המון. הם ממש רצו בהצלחתי, וזה הכי חשוב".

אבדיה התייחס לשיעורים שקיבל מאביו, שחקן העבר זופר אבדיה: "לא ממש קיבלתי את סגנון המשחק שלו, אבל כן את הרוח התחרותית ואיך להיות רציני לגבי המקצוע שלך. את זה הוא נתן לי. גם הוא וגם אמא שלי היו מתחרים גדולים והם העבירו את זה הלאה, לא משנה מה שיחקתי - תמיד לקחתי את זה מאוד ברצינות. אף פעם לא צחקתי. אני גם נהנה, אבל מנסה לקחת את זה הכי ברצינות שאפשר. אני קצת מתגעגע לימים של פעם, של לשחק רק בשביל ליהנות, גם לשחק כדורגל. אולי בגיל 45-50 אחזור לזה".

על תחילת דרכו במכבי תל אביב סיפר: "זה היה מלחיץ. בעיקר כשאתה צעיר. אני לא יודע אם יש שם את אותה סבלנות כלפי שחקן צעיר כמו ב-NBA. ב-NBA אתה מגיע כרוקי, הקבוצה מחבקת אותך ונותנת לך זמן להתפתח, אבל באירופה מסתכלים רק על ניצחונות, תארים, לנצח כאן ועכשיו. אם אתה רוצה לקבל דקות אתה חייב לעשות הגנה ולעזור לקבוצה. זה מה שניסיתי לעשות בגיל 17, ולאט לאט קיבלתי יותר ויותר דקות. בהתחלה הייתי לחוץ, יש אוהדים משוגעים וטובים שמריעים לך ולפעמים זה קשה. עם הזמן למדתי להתרגל לזה, וזה טוב, כי עכשיו אני יכול לחסום את רעשי הרקע".

מערכת יחסים מיוחדת. אבדיה ואמארה (צילום: דני מרון)

אבדיה נשאל מי מהשחקנים הצהובים השפיע עליו במיוחד ונקב באמארה סטודמאייר: "הוא כל כך אהב לבוא לחדר כושר, הוא כבר לא היה בחור צעיר ולראות אותו מגיע ראשון לחדר הכושר - אנשים לוקחים את זה כמובן מאליו. הוא תמיד נשאר אחרי האימון כדי לראות אותי עובד, זורק, הוא ראה שחקן צעיר שהאמין בו. מאוד נהניתי איתו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully