- הוא נולד ב-2 באפריל 1997. במכבי חיפה היה פעם שחקן לא רע בכלל שנולד ב-2 באפריל (1972). קראו לו איל ברקוביץ'.
- בתחילת התקופה שלו באדלייד יונייטד שיחק עם המספר 29 על הגב. בשנתיים וחצי האחרונות הוא עבר ל-4. במכבי חיפה עלי מוחמד כבר קיבל את ה-4 וסטריין יבחר מספר חדש.
- הוא נולד בקובנטרי שבאנגליה, אבל כשהיה בן 9, משפחתו עזבה את אנגליה לאדלייד שבאוסטרליה.
- אז איך דווקא אחרי שעזב את אנגליה, הגיע למחלקת הנוער של אסטון וילה? כשנה לאחר המעבר לאוסטרליה, משפחת סטריין הגיעה לממלכה לביקור משפחתי והוא ואחיו טום חיפשו מקום לשחק בו כדורגל. חבר סידר להם מבחנים באסטון וילה ושניהם הרשימו. החלום בער בהם והמשפחה חזרה לגור בקובנטרי כדי לאפשר לשני הילדים לנסות להגשים אותו.
- רק לפני חודשיים הוא קיבל אישור לייצג את נבחרות אוסטרליה באופן רשמי. סטריין כבר הוזמן להתאמן עם האולירוז (הכינוי של הנבחרת הצעירה של אוסטרליה) ולהשתתף במשחקי אימון פנימיים, אבל כעת הוא רשאי לשחק גם בטורנירים רשמיים.
- את הופעת הבכורה בקריירה המקצוענית רשם בנובמבר 2017: 59 דקות במדי אדלייד יונייטד נגד ווסטרן סידני וונדררס. הקבוצה שלו ניצחה 0:2. מאז הספיק לרשום 80 הופעות נוספות בליגה האוסטרלית.
- לפני כמה ימים הוא זכה בתואר "שחקן השנה" של אדלייד יונייטד.
- הוא עדיין מחכה לשער הבכורה שלו בקריירת הבוגרים. אולי זה יקרה במכבי חיפה.
- כששיחק במחלקת הנוער של אסטון וילה, הוא תופקד בעיקר כשחקן כנף בצד ימין. רק בהמשך הוסט לאחור.
- הוא מוביל את מגני הליגה האוסטרלית ב-Progressive runs (בתרגום חופשי: ריצות מקדמות) וזה בוודאי אחד הדברים שתפסו את עיני הסקאוטים של מכבי חיפה. Progressive runs, אלמנט מאוד פופולארי בקרב הסקאוטים של העידן החדש בכדורגל, בוחן ריצה רצופה של שחקן בכדור שמקדמת בצורה משמעותית את הכדור אל עבר שער היריבה. או במילים אחרות: צפו להרבה גיחות של סטריין עם הכדור לאורך הקו.
- מבין המגנים בליגה האוסטרלית, הוא מדורג במקום השני בכמות מסירות, במקום הרביעי באיומים על השער ונמצא בצמרת גם במסירות לאזור הרחבה, מסירות מקדמות ואלמנטים של לחץ על היריבה.
סטריין עם תואר "כדורגלן השנה" של אדלייד יונייטד
יתרון (2) 241
21:00
וירטוס בולוניה
נאפולי באסקט
(14.5+)
1
1.65
X
2
1.65
וירטוס הדהימה את ריאל ביורוליג ואז הפסידה לוולנסיה. נאפולי פותחת עונה, אך היא לא ברמה הנדרשת, ו-וירטוס מבחינתה, כבר רצה טוב. המארחת, בבית, אמורה לנצח
- אמו, לוריין בייקר-סטריין, ייצגה את בריטניה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס ב-1984 ובברצלונה ב-1992. ב-LA היא סיימה במקום החמישי בריצה ל-800 מטר ויש לה גם מדליית ארד באותו מקצוע, באליפות אירופה באתלטיקה באולם ב-1990.
- סבו, ג'רי בייקר, היה שחקן כדורגל מוצלח למדי שהפציץ בליגות באי הבריטי: 14 שערים ב-37 משחקים במנצ'סטר סיטי, 58 כיבושים ב-135 הופעות באיפסוויץ' והרשתות רבות גם בסט. מירן והיברניאן הסקוטיות. הוא ייצג דווקא את נבחרת ארה"ב בגלל שנולד שם כשהוריו חיו בניו יורק במשך תקופה קצרה.
- אבל עם כל הכבוד לאמו וסבו, הספורטאי המצטיין במשפחה היה ג'ו בייקר, האח של סבו. 93 שערים בארסנל בשנים 1962-1966, קריירה מרשימה גם בטורינו האיטלקית ובנוטינגהאם פורסט ו-8 הופעות בנבחרת אנגליה. הוא פספס את הזימון לנבחרת שלושת האריות זוכת מונדיאל 1966, אבל נחשב עד היום לאחד מהחלוצים הבולטים באנגליה בשנות ה-60.
- אחיו, טום סטריין, הוא כדורגלן שמשחק בעמדת החלוץ ושבעצמו גדל במחלקת הנוער של אסטון וילה ובין היתר שיתף פעולה עם ג'ק גריליש. אחרי מעברים בין קבוצות קטנות באנגליה, הוא עשה את הדרך לאוסטרליה, אבל בניגוד לאחיו, הקריירה שלו דעכה.