חולצה צהובה בתפארתה, תמשוך לבם של כל הרוכבים. חולצה צהובה, והיא עולה, בלי שום ספק על כל העדיים האחרים של עולם האופניים. מחר (שבת) יתחיל בפעם ה-108 אירוע השיא של עולם האופניים - הטור דה פראנס. אירוע הספורט השנתי הגדול מכולם מבטיח גם השנה לספק הרבה מאוד דרמה גם השנה.
הזינוק: הטור השנה היה אמור לצאת לדרך בפעם הראשונה מקופנהגן, אבל השילוש של הקורונה ואליפות אירופה בכדורגל הובילו לכך שה"גראנד דיפארט" ייצא לדרך בפעם הרביעית מברסט, שתהנה בפעם הרביעית (יותר מכל עיר אחרת מלבד פריס) מהזנקת הטור, לשמחתם של מוכרי הקרפ והסיידר המקומיים.
המסלול: 184 רוכבים מ-23 קבוצות יצאו לדרך מחבל ברטאן ויחצו את צרפת ממערב למזרח לאורך 3,414 קילומטרים (כולל ביקור קצר באנדורה). השנה יהיו 8 קטעים שטוחים; 5 קטעים של גבעות, בהם קטע באורך 249 ק"מ (הארוך ביותר מזה 20 שנה); שישה קטעים הרריים, מתוכם שלושה יסתיימו בטיפוס לפסגה; ושני קטעים נגד השעון.
ההרים: אין גרנד טור בלי מאבקים על אנושיים בפסגות, וההיסטוריה של הטור העניקה מעמד אגדי לכמה פסגות הרים. הטור השנה יכלול, בין היתר, שניים מהאגדות הגדולות של הטור. השבוע השני של המירוץ יתמקד באלפים, ויכלול את המון ונטו. "הענק מפרובאנס" הוא זירת התגוששות בכירה בטור כבר 60 שנה. ב-1965 היה זה ריימונד פולידור שברח לפליס ג'ימונדי, ב-1970 אדי מרקס איבד הכרה לזמן קצר לאחר שזכה בקטע. הקרב בין ארמסטרונג למרקו פנטאני בדרך לפסגה בשנת 2000 נחשב לקטע אגדי בעולם האופניים.
כריס פרום ודאי זוכר לטובה איך ברח לירביו במעלה ההר ב-2013, ואולי עוד יותר את הפעם האחרונה שהדבוקה ביקרה בוונטו ב-2016. כריס פרום, עם החולצה הצהובה על כתפיו, ניסה לברוח לדבוקה כקילומטר מקו הסיום, יחד עם ריצ'י פורט ובוקה מולמה. השלושה נתקלו באופנוע שרכב לפניהם ונעצר לפתע בגלל הקהל הרב ונפלו. מולמה ופורט חזרו לאופניים מהר. פרום, שאופניו נשברו, החל לרוץ לעבר קו הסיום, עד שקבוצתו הצליחה לספק לו אופניים חלופיים. השנה יזכו הרוכבים לטפס פעמיים לפסגת ההר, ביום שעשוי להיות משמעותי מאוד בדירוג הכללי.
בשבוע השלישי של המירוץ הרוכבים "יבלו" בטיפוסים בפירנאים, כאשר הקטע ה-18 - הקטע ההרי האחרון של השנה - יכלול גם טיפוס לפסגת הקול דה טורמאלה, עוד אחד מהאייקונים של המירוץ. 87 פעמים עברו הרוכבים במעבר המפורסם, יותר מכל הר אחר. הקטע השנה הוא קצר, 130 קילומטר בלבד, ומסתיים בטיפוס לאתר הסקי לוז-ארדידן (העליה שבה לאנס ארמסטרוג נפל ב-2003 לאחר שתיק של צופה הסתבך בכידון אופניו).
השעון מתקתק: הקטעים נגד ההרים חשובים, אבל ההכרעה יכולה ליפול דווקא בקטעים נגד השעון. השנה יש שניים כאלה, באורך כולל של 58 ק"מ, בקטע החמישי ובקטע הלפני אחרון. בשנה שעברה פרימוש רוגליץ' החזיק בייתרון של 57 שניות על פני טאדיי פוגאצ'אר, אבל הפסיד את המירוץ יום לפני הסיום בקטע נגד השעון. זה הזכיר לרבים את הסיום הדרמטי של 1989, אז, ביום האחרון, לורן פיניון הפסיד 58 שניות לגרג למונד בקטע נגד השעון, והפסיד את הטור בשמונה שניות. מיגל אינדוראיין, היחיד שזכה חמש פעמים ברציפות בטור, לא זכה בתקופת שלטונו במירוץ באף קטע הררי, אבל שלט ללא עוררין בקטעים נגד השעון (שאז היו ארוכים בהרבה).
מה הקטע: במירוץ של שלושה שבועות, השלם תמיד גדול מסך חלקיו. 8 פעמים בעבר המנצח במירוץ לא ניצח באף קטע. זה קרה בפעם האחרונה לפני שנתיים, וגם בזכייתו האחרונה של פרום ב-2017. רוג'ר וולקוביאק הצרפתי, שזכה בטור של 1956, יוצא דופן בכך שלא ניצח אף פעם בקריירה שלו קטע בטור.
הדרבי הסלובני: המועמדים המובילים לניצחון השנה הם צמד הסלובנים פוגאצ'אר ורוגליץ'. פוגאצ'אר, האלוף המכהן, בכושר מצוין השנה. הוא זכה בטור האמירויות ובטירנו-אדריאטיקו וגם בליאז'-באסטון-ליאז' - המונומנט הראשון בקריירה שלו. הוא לא התחרה בתחרויות ההכנה הגדולות לקראת הטור, אולם ניצח בקלות בטור של סלובניה. פוגאצ'אר יהנה מקבוצה חזקה בהרבה השנה, אולם מנגד כל העיניים יהיו עליו ולא יתנו לו לקזז זמנים במידה וייקלע לפיגור.
רוגליץ' מגיע בכושר לא ידוע, לאחר שלא התחרה כבר חודשיים. התוצאות שלו השנה לא מאוד מרשימות, אולם הוא נראה טוב מאוד בפריס-ניס לפני שהתרסק פעמיים ביום האחרון. רוגליץ' הגיע מאוחר לעולם האופניים (התחיל בכלל כקופץ סקי) ועדין נראה לפעמים קצת חלש בכל הקשור לשליטה באופניים וטקטיקה, אבל הוא ללא ספק אחד הרוכבים הטובים בעולם, גם בהרים וגם בקטעים נגד השעון. יאמבו-ויסמה שוב ישלחו קבוצה חזקה מאוד לתמוך ברוגליץ', והוא צפוי לקבל עזרה רבה בהרים.
האימפריה הבריטית: הקבוצה החזקה ביותר בטור השנה היא ללא ספק איניוס. אולי חזקה מדי. הבריטים ישלחו לצרפת ארבעה מועמדים לניצחון וארבעה סופר דומסטיקים. אין ספק שיש להם את היכולת לשלוט במירוץ, השאלה אם יצליחו להתאחד סביב מועמד אחד. גרנט תומאס, אלוף 2018 נראה שוב בכושר מצוין וניצח בטור דה רומאנדי וסיים שלישי בוולטה קטאלוניה ובקרייטיריום דו דופינה; ריצ'ארד קאראפץ האקוודורי, זוכה הג'ירו ב-2019, זכה לאחרונה בטור של שוויץ; ריצ'י פורט האוסטרלי עשה קאמבק נפלא השנה, ששיאו בניצחון בדופינה ומקום שני ברומאנדי ובקטאלוניה. אהה, ויש גם את טאו גוגן הארט - אלוף הג'ירו אשתקד שלא ניסה להגן השנה על תוארו אלא התמקד בטור.
ה"ירוקים": הדרמה המיותרת לפני פתיחת הטור התרחשה בקבוצת דקוניק קוויקסטפ הבלגית. בשישי שעבר הודיעה הקבוצה לא תכלול בשורותיה את הספרינטר הוותיק מארק קאבנדיש, כדי לא להפריע לניסיון של האירי סם בנט לזכות פעם שניה ברציפות בחולצה הירוקה שניתנת למאיץ המצטיין (רשמית: קטגוריית הנקודות). אולם ביום שלישי הודיעה הקבוצה כי בנט הפצוע לא ישתתף, וקאבנדיש ימלא את מקומו. אולם מנהל הקבוצה הוסיף שהוא לא משוכנע שבנט סובל מפציעה בברך ולא מחשש להכשל. בהעדרו של בנט, כיילב יואן האוסטרלי הוא המועמד המוביל לזכיה בחולצה הירוקה, אבל אסור אף פעם לזלזל בפיטר סגאן, שזכה 7 פעמים בקטגוריית הנקודות.
כל השאר: מי שאולי יצליחו להפתיע את המועמדים המובילים הם מיגל אנחל לופז הקולומביאני, שנראה בכושר טוב בתקופה האחרונה ווילקו קלדרמן ההולנדי, שסיים על הפודיום בג'ירו שנה שעברה. אבל הטור דה פראנס הוא לא רק הקרב על החולצה הצהובה. במהלך שלושת השבועות של המירוץ צפויים עוד כמה קרבות מרתקים. שני הקטעים הראשון בגבעות של חבל ברטאן, כולל טיפוס חד בסוף הקטע הראשון, יאפשרו אולי לגיבור המקומי ג'וליאן א-לאפיליפ ללבוש ראשון את החולצה הצהובה, אם יצליח לגבור על ההולנדים ווט ואן ארט ומתיאו ואן דר פול, ואלחנדרו ואולוורדה הספרדי הבלתי נלאה.
כחול-לבן: "סטארט-אפ ניישן" הישראלית שולחת לצרפת את כל התותחים הכבדים. אמנם התקווה של הקבוצה היתה שכריס פרום יוביל אותה, אולם הוא רחוק מכושר השיא שלו ולא צפוי להתמודד על מקום בצמרת. מייקל וודס הקנדי, שחווה עונה מוצלחת מאוד, יוביל את הקבוצה, אולם הוא כבר הודיע שינסה להתמקד בניצחונות בקטעים ולא בדירוג הכללי. פרום ירכוב לצדו בתפקיד "קפטן על הכביש" ומנטור ודן מרטין כעוזר בהרים. אנדרה גרייפל, שצורף לקבוצה ברגע האחרון, ינסה להתמודד עם הספרינטרים המובילים. "הגורילה" כבר בן 38 ורחוק מהכושר שהביא לו 11 נצחונות בקטעים בטור בעשור הקודם, אבל יש לו כבר שני ניצחונות במירוצים קטנים יותר השנה. עומר גולדשטיין יהיה הנציג הישראלי בקבוצה הישראלית, וירכוב לראשונה בטור דה פראנס, לאחר שהרשים אשתקד בוולטה.
הו שאנז אליזה: מאז 1975 הטור מסתיים בשדרות האליזה, וב-20 השנה האחרונות אנו זוכים לראות את הקבוצה של המנצח מרימה כוסית שמפניה בדרך לפריז. השמפניה מלווה את הטור מתחילת דרכו, ועד שנות ה-60' אלכוהול (בעיקר בירה ושמפניה) היה חלק מהתזונה היומית של הרוכבים. הרוכבים גם נהגו לעשן מתוך אמונה שזה מרחיב את הריאות, וכמובן לצרוך שורה ארוכה של סמים. כיום, המאמנים מרשים לשתות קצת אלכוהול כשהם מנצחים, אבל אתם בהחלט מוזמנים להצטייד ביין צרפתי משובח וגבינת קממבר ולהנות מ"הסיבוב הגדול".